|
||||
|
||||
תחבורה: לא הייתה אז מכונית (ומערכת כבישים) שמאפשרת לך להגיע תוך כמה שעות מירושליים לטבריה. אין לך רדיו (או מערכת בידור) ומזגן בתוך האפיריון. מסע בן כמה שעות מלוד לרומא (בלי שום שודדים בדרך, אם נזניח את הדיוטי פרי) היה משהו שהמלך יכל רק לחלום עליו. מיזוג אוויר: מזגן. את המקבילה לשטיחי פרווה אתה יכול לקנות באיקאה במחיר שווה לכל נפש. אבל אני אישית ויתרתי על שטיחים עם סיבים ארוכים כאלו. בריאות: תמותת תינוקות כמעט לא קיימת. בעבר היו אנשים שקראו להם רופאים. אבל זה לא אומר שהם הועילו יותר מדי. אז זה אומר שהמלך זכה לכך שמיטב הרופאים יקיזו את דמו. אוכל: פעם בכלל לא שמעו על עגבניות, תפוחי אדמה, ליצ'י, ועוד פירות רבים. היום אתה יכול, אם נפשך חשקה בכך לקנות לא סתם פירות שגודלו מעבר לים, אלא פירות שלא בעונתם. והכי חשוב: המקרר הוריד מאוד את עלות הכנת האוכל. ביגוד: מלכי העבר היו מתים ללבוש בדים סינתטיים מודרניים שיכולים לעשות כל מיני דברים שכותנה, פשתן וצמר בכלל לא יכולים. בידור: את כל קטעי הבידור הללו אפשר לראות בכל בית. אמנם לא הופעות חיות, אך המגוון גדול בהרבה ממה שאיזשהו מלך עתיק יכל לראות אי פעם בחייו (בגלל מגבלות התחבורה, לדוגמה). הסרטים של היום מדהימים הרבה יותר מכל הצגה שהמלך היה יכול להעלות בחצרו (במאה ה־19 האופרות הגדולות כבר לא היו בחצרות שליטים). חוםש: תלוי בהגדרה. אבל באופן כללי המלך חושש לעורו הרבה יותר מאיש המעמד הבינוני בישראל. |
|
||||
|
||||
תחבורה: מלך לא צריך למהר, חשוב שיהיה לו נוח. מיזוגני: מזגן עושה מחלות, שהבנות ינפנפו. בריאות: תמותת תינוקות היא סימן שאלה ראוי. לטבע יש את הדרכים שלו למיין את החסונים. לא בטח שמבחינת שרידות הגזע חכם להציל תינוקות שלא היה להם סיכוי. מעבר לכך, המערכת החיסונית (והמנטלית) היתה כה חסונה שמחלות מסויימות לא היוו בעיה של ממש. אוכל: מלכים אכלו גורמה מבוקר עד ערב במורכבות והשקעה אדירה שלא לדבר על משתים שנמשכו שבועות. גם לגבי הגיוון אני לא בטוח. היום מקררים ומקפיאים בדיוק כמו פעם. ביגוד: בדים סינתטיים זה נחמד. נסה להעריך כמה שעות אדם הושקעו בגלימת מלכים ועד למצנפת השינה. בידור: אתה משווה צפיה 55 אינץ' אפילו ב HD להופעות פרטיות בסלון? כמובן שלא נביא דוגמאות סותרות לכל כיוון. יש מלכים חיו כאומללים בטירה מתפוררת מוקפים באבירים שיכורים ובני מעמד בינוני בטהיטי חיו כמו מלכים. המוסכמה שפעם היה כה גרוע שהביאה לאמירה שעדיף להיות עני כיום ממלך פעם נראית לי שקרית. זה הכל. |
|
||||
|
||||
תחבורה: מהר או לאט - אין לו אפשרות להגיע כמעט לשום מקום מחוץ לטווח מאוד מצומצם, כאשר האדם הממוצע היום יכול לבקר בכל נקודה על פני כדור הארץ במחיר שווה לכל נפש. מזגן זה איכות חיים [במקומות מסוימים על פני כדור הארץ] שאף בחורה מנפנפת לא יכולה להחליף, כמו גם חימום. ה״מחלות״ שבאות עם החבילה הזו הן, לרוב, חסרות חשיבות. בריאות: אם אתה חושב שתמותת תינוקת זה כזה שוס אז יש לנו חוסר הסכמה, ובכל מקרה, המלך שלנו מת או סבל מדברים שמבחינתנו נחשבים היום לבדיחה, כמו זיהומים. הטענה שלמלך הייתה ״יותר בריאות״ מהאדם הממוצע היום, בהתחשב בהתקדמות של הרפואה היא טענה מאוד קיצונית. איזה מחלות לא היוו פעם בעיה בניגוד להיום? אוכל: לגבי הגיוון אתה לא בטוח? מה לא ניתן להשיג היום בארץ ישראל שניתן היה להשיג פעם? כי דוגמאות הפוכות לא חסר. ביגוד: אין לי ידע לגבי הביגוד אז והיום. בידור: הופעה חיה תלויה גם באיכות שלה. אני חושב שהאיכות של סרט סטנדרטי היום גבוהה עשרות מונים [מבחינת כמות ה״בידור״ שהיא מספקת]. קח אדם שלא ביקר מעולם בקונצרט חי וקח את אותו אדם לסרט בקולנוע, מה יהיה יותר מרשים? נדמה לי שרוב האנשים, היום, מעדיפים קולנוע על הצגת תיאטרון לייב. שלא לדבר עם מבחר עצום [עזוב תכניות טלווזיה וקולנוע - יש לך גם בידור בלי סוף, מילולית, באינטרנט]. אני מניח שהמשפט האחרון שלך [״המוסכמה שפעם היה כה גרוע שהביאה לאמירה שעדיף להיות עני כיום ממלך פעם נראית לי שקרית״], ולכן יש צורך להבהיר: האמירה שלי לא דיברה על עני, אלא על אדם ממוצע היום בהשוואה למלך בעבר. אני לא אפול מהרגליים אם היא נכונה גם לגבי שכבות נמוכות בחברה היום, אבל בכל מקרה לא זו הייתה הטענה שלי. |
|
||||
|
||||
תחבורה: בוודאי, איך כבשו יבשות. מזגן: מזג האוויר והקרינה מהשמש השתנו. בישראל לא היה צריך מזגן לפני 40 שנה ובים ישנתי באוגוסט. גיוון: אני לא בטוח בגלל שוק הדגים בירושלים. על המגוון ששחה בים לעומת כיום אפשר ללמוד מנתוני משרד החקלאות. הופעה חיה: אני קצת מבולבל מתשובתך. גם רוג'ר ווטרס טועה? אדם ממוצע כיום לא חי כמו מלך, רחוק מכך. הממוצע לא יכול להפסיק לעבוד במשך שנה ולשמר את הקיים. |
|
||||
|
||||
תחבורה: קשה לי להאמין שמלכים סיירו על פני הגלובוס באותה קלות כמו היום, לא רק בגלל שהמטוסים והמכוניות באותו זמן היו, כידוע, הרבה יותר איטיים, אלא גם בגלל שלעזוב את הממלכה עצמה לתקופה של כמה חודשים או שנים [הזמן שהיה לוקח למטוס באותה תקופה להגיע למקום מרוחק מאוד] היה מאוד מסוכן ליציבות וליכולת של המלך לשלוט בלי שיתפסו את מקומו. מזגן: קשה לי להאמין שהחיים באוגוסט במזרח התיכון בתקופות קדומות היו כיף חיים [לא, על חוף הים עם בריזה לא נחשב]. גיוון: יכול להיות שהיום יש פחות מבחר בשוק הדגים, אין לי מושג, ברוב מוצרי המזון האחרים אי אפשר להשוות. אולי אם יש לך פטיש מטורף לדגים אז זה שווה, לכל האחרים כנראה שלא. הופעה: לא הבנתי את תגובתך. אין לי מושג מה הקשר לרוג׳ר ווטרס, אבל הוא חתיכת נבלה סרוחה. יש משהו בנקודה שלך שאדם ממוצע צריך לשמור על איכות חייו ולא יכול להפסיק לעבוד, אני לא מכיר את הלו״ז של מלכים. |
|
||||
|
||||
אילו הבחירה היתה אפשרית, נראה לי שכל אדם שפוי נמצא בסך הכל במרחק טיפול שורש בודד* מההחלטה החד משמעית להעדיף את החיים המודרנים. ___ * שלא לדבר על פציעות ומחלות אחרות של המחליט ובני משפחתו. |
|
||||
|
||||
הערה מדוייקת ועדיין משווקים לאדם המודרני את גן עדן כחופשה באי טרופי. |
|
||||
|
||||
עוד משהו חשוב ששכחתי: בריאות: סרטים היסטוריים מעדיפים כמעט תמיד שיקולים אסתטיים על נכונות. השיניים שלנו במצב הרבה יותר טוב מאשר כל תקופה בהיסטוריה. גם בגלל טיפולים מונעים וגם בגלל טיפולים. |
|
||||
|
||||
באפריקה השיניים לבנות וחזקות. |
|
||||
|
||||
אסתטיקה: 1. עששת: העששת פוגעת היום ב 30-40% מהאוכלוסיה. ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב בדק את שכיחות העששת בשלדים שנמצאו בחפירות באזורים שונים בארץ משתי תקופות: הנטופית (8,300-10,500 לפנה"ס - אחרוני הציידים-לקטים באזורנו) והניאוליתית (6500-8300 לפנה"ס - ראשוני החקלאים). לא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות העששת בין שתי האוכלוסיות, אבל שכיחות מחלות החניכיים הייתה גבוהה באופן מובהק באוכלוסיה הניאוליתית. התוצאה הנמוכה יחסית, 12-8 אחוזים של לוקים בעששת, נמשכה בתקופות רבות נוספות (הכלכוליתית, הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית-ביזנטית והערבית המאוחרת). את העלייה המבוקשת (אחוזי עששת הדומים למוכר היום) הוא מצא רק בתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה), אך לא בכל האוכלוסיות, רק בעירוניות. באוכלוסיות הכפריות של אותה תקופה ובאוכלוסיות הבדואיות מתקופות מאוחרות יותר - במאות ה-17 וה-19 - אחוזי העששת נותרו נמוכים. גם בארצות השכנות: תורכיה, סוריה, מצרים וסודן, נמצאו תוצאות דומות, אך באירופה המרכזית נשארה שכיחות העששת נמוכה עוד כ-1000 שנה - עד ימי הביניים1 המסקנה היא שהופעת הסוכר המזוקק מקנה סוכר (אלכסנדר מוקדון הביא את הצמח החדש מהודו ומצריים הפכה תוך זמן קצר ליצרנית סוכר גדולה) היא שהעלתה את שכיחות העששת אצל מי שיכול היה להרשות לעצמו. 2. אבעבועות שחורות : המגפה שהמיתה מאות מיליונים (שיעור תמותה של 30%) צילקה את כל הנותרים בחיים, חלק גדול מהם נשארו נכים (חרשות, עיוורון ועקרות) ומעוותים. _________ 1 על חיידקים ועששת |
|
||||
|
||||
גם שימוש (נפוץ) בסלוודורה פרסית מנע עששת ונסיגת חניכיים Miswak [Wikipedia]. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |