|
בראבו! לעיתים נדירות, זוכה אדם לנסח 2 שורות המנצנצות כאבן חן יקרה בין טונות של סלעים ועפר. נראה לי שלעולם לא נדע אם אכן קלעת אל לב המטרה גם מן הבחינה העובדתית, אבל גם אם חשרת התרבות שלנו נתקלה בצ'כוב במקום אחר, מן הראוי היה שתיתקל בו בשיר של שלמה ארצי. אנצל את ההזדמנות כדי לשגר עוד סלע או אבן קטנה משלי בעניין אחר בו מעורבת הגב' רגב. נדמה לי כי המהומה והצעקות בזמן נאומה של השרה בטקס פרסי אופיר (22/9/16), לא בטוח שהם ראויים להזדהות אוטומטית שלנו. קרוב לודאי שתגובה זו מביעה חולשה ובלבול ואולי אפילו משהו גרוע מזה. אילו היו המוחים מתארגנים מראש ויוצאים לפני נאומה של הגב' רגב, קרוב לודאי שהיו משלמים מחיר תדמיתי הרבה יותר גבוה ("את מחמוד דרוויש אתם מוכנים לשמוע ואת רגב לא" וכיוב'). מצד שני, הם היו מפגינים בכך הרבה יותר נחישות, אומץ ונכונות לשלם את מחיר עמדותיהם/עמדותינו. בחירתם דוקא באופציית השוק הקרובה כל כך לליבה של רגב, מעלה על הדעת, חשד גרוע עוד יותר. האם יתכן, שאנשים אלו הם מדעת או שלא מדעת שחקנים שותפים למופעי הבחירות והגיוס של רגב? שחקני המשנה ימשיכו לשרוק ולצעוק, בזמן שהשרה תתאר אותם כשונאי ישראל ובוגדים, והשרה תמשיך מצד אחד לאסוף חסידים ומצביעים ומצד שני למממן את "שונאי ישראל" הללו, תוך שהיא לא שוכחת לתאר את המימון הזה כמתנת ידה הקפוצה ולא מתנתו של ציבור משלמי המס.
|
|