בתשובה לרון בן-יעקב, 02/05/02 23:48
לראות מעבר 68432
תמיר לוסקי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 3/5/2002, 18:05
1. ניסויים בבני-אדם שונים מאוד מהניסויים שנערכים בבעלי-חיים, ואין זה פלא. עליך להבין שהסיבה שפוגעים בבעלי-חיים היא מאחר ובבעלי-חיים התופעות בד"כ אינן קיימות באופן טבעי (כפי שמתואר במאמר, לבע"ח יש התקפים, אולם הגורמים להם שונים למדי וכך גם תגובות בעלי-החיים לטיפולים). מן הסתם אין צורך לעשות זאת לבני-אדם חולי אפילפסיה, מאחר והנזק כבר קרה להם. אני מקווה שזה עונה על כל מה שכתבת בנוגע לניתוחי מוח ומכות חשמל.

2. השימוש בבני-אדם כאובייקטים למעבדות מחקר הוא דבר שנעשה כל העת. הסיבה שזה נראה לך כל כך נורא ואיום, אני מניח, היא שאתה מדמיין ניסויים בבעלי-חיים. שוב יש לעשות את האבחנה הברורה והחדה בין מה שנעשה לבעלי-חיים, לבין מה שנעשה מתנדבים בני-אדם. יש מגוון גדול של כלי מחקר בלתי-פולשניים כדי לעקוב אחר חולים אנושיים, בעיקר כשמדובר במחקר פגיעות מוחיות: fMRI למשל, או ERP, סורקי PET או NMR (אם זה מעניין אותך, אפשר לפרט על כל אחת השיטות ושימושיה בחקר המוח). בסוף ההודעה אפרט מס' קישורים לאתרים בנושא.

3. בנוגע למבדקי מבחנה והדמיות מחשב; אם אכן זיהינו את האזור הפגוע ברקמה מסוימת שאחראי לאפילפסיה, ניתן לבדוק את תגובת הרקמה הפגועה לטיפולים In Vitro ולהעריך את סיכויי השיקום. מודלים ממוחשבים יכולים להריץ סימולציות של אינטראקציות בין ה- Active Site של האנזים שיש לשתק לחומרים פוטנציאליים שעשויים לגלות פעילות רצויה מהסוג הזה. כל מה שאתה צריך בשביל זה, זה לדייק במבנה המרחבי של החלבון ולהשתמש בכח חישוב עצום כדי לדמות אינטראקציות בינו לחומרים שונים עם סיכוי להוציא אותו מכלל פעולה (בהנחה שחומר זה הוא שעושה את הצרות). זו שיטה יעילה וידועה למציאת תרופות. למשל, חלק גדול ממרכיבי הקוקטייל הידוע לטיפול באיידס התגלו בצורה זו (תוכננו ע"י מחשב, נבדקו במבחנה וגילו יעילות בשיבוש פעילותו של אנזימים חשוב לשכפול ה- RNA של וירוס ה- HIV).

4. הכותבים לא ממליצים לסמוך על המזל, מעניין איך הצלחת לפרש את זה מהכתוב. מה שכן כתוב, הוא שלעיתים לא רחוקות מתגלה השפעה רצויה של תרופה שלא ידועה כבעלת יעילות לטיפול במחלה מסוימת, ע"י צפייה קפדנית בחולים. לצורך ההמחשה, נניח שאספירין יעיל במניעת טרשת נפוצה. הסיכוי שמישהו יחשוב על זה וסתם ככה הוא אפסי. לעומת זאת, אם רופא יבחין בשיפור ניכר במחלתו של חולה טרשת נפוצה שנטל אספירין (בלי לספר לרופא), ויתחקר אותו היטב על מה נטל בתקופה האחרונה – כך יש סיכוי גדול שיגלה את ההשפעה המפתיעה של האספירין, וידע לפרסם את הממצא (הדוגמא הומצאה לגמרי, אבל אם אתה רוצה, אפשר לפרט כמה מקרים אמיתיים כאלה).

5. בנוגע למעבר ממבדקים ממוחשבים ומבדקי In Vitro לבני-אדם, או לבעלי חיים. אל לך לשכוח שהחולה האנושי הראשון שמקבל תרופה כלשהי, הוא החולה האנושי הראשון שמקבל אותה – וזה לא משנה כמה ניסויים נעשו על בע"ח או במבחנה. כפי שצוין במאמר, עד כה נסיון העבר מראה שהמודל החייתי בד"כ לא מצליח לנבא את תופעות הלוואי ו\או את ההשפעות הרצויות של תרופות לאפילפסיה. מסקנה מתבקשת היא שמודל זה לא בהכרח נחוץ. זו הסיבה שלרוב ניסוי קליני ראשוני נעשה על חולים במצב קשה מאוד – אלו בד"כ בעלי מוטיבציה גבוהה יותר להתנדב למבדקים חדשניים. לאחר שתרופה מגלה בטיחות במבדק קליני מהסוג הזה, עוברים לקבוצה גדולה יותר של אנשים בשלבים שונים של המחלה. גם אחרי מבדק כזה, בד"כ לא יודעים את כל תופעות הלוואי, אבל הרוב הכולל כבר מתגלות. תופעות לוואי חדשות תמיד מתגלות בטווח הארוך, אחרי השחרור לשוק.

6. נכון, אף מודל מתמטי לעולם לא יהיה מדויק ב- 100%. אבל אסור לנו לשכוח שאמינות היא דבר יחסי. אם מבדקים במבחנה ובעזרת מודלים ממוחשבים אמינים יותר משימוש בבע"ח, אזי אולי יש לשקול ברצינות להסתמך פחות (או בכלל לא) על אותם ממצאים מבעלי-החיים.

אני מסכים לחלוטין עם מסקנות ב, ג ו- ד שלך (גם אם השאלות הקשות שאתה מעלה בהן).

מעבדות fMRI במכון ויצמן:
שני אתרי לימוד עצמי של fMRI:
מעבדת ERP:
אתר TMS:
וסליחה על שגיאות הכתיב והניסוח! 68434
תמיר לוסקי • בתשובה לתמיר לוסקי יום ו', 3/5/2002, 18:16
זה מה ששני מבחנים שמנים ביומיים עושים לבנאדם...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות