|
||||
|
||||
העובדה שהמחשבים במקומות העבודה ובבתי הספר מיועדים למטרות מסוימות ולא אמורים לשמש את העובדים למטרות פרטיות, איננה אומרת שיש לבעל הארגון זכות טבעית לסנן אתרים ובעיקר לא לעקוב אחרי פעולות העובדים (או התלמידים). בארה''ב וגם בכמה חברות היי-טק ישראליות נוהגים לקרוא בחשאי את הדואר האלקטרוני של העובדים. בארגון ישראלי גדול (לא חשוב מאיזו עדה) נתקלתי בתופעה של מנהל שהזמין האזנה לשלוחות הטלפון של עובדיו בטענה שהן רכוש הארגון ואמורות לשמש את העובדים רק לצרכי עבודה ולעניינים פרטיים דחופים במיוחד (דבר המקובל גם בצה''ל). בחברת סטארט-אפ ישראלית כלשהי נתקלתי אפילו בתופעה של פיזור מצלמות סמויות במשרדי החברה ללא יידוע העובדים שכל תנועה שלהם למעשה מצולמת ומתועדת. שיטות מעקב אלה הן מתועבות ומסוכנות לדעתי ולא יכולה להיות להן שום הצדקה, לרבות גם התירוצים הרגילים המחייבים ''שימוש נאות ברכוש החברה'' ואפילו לא כאשר הן ננקטות במסגרת התגוננות החברה מפני גניבות ופשעים אחרים שעלולים להתבצע כביכול ע''י אנשים מתוך הארגון. |
|
||||
|
||||
יופי. עד שאני מצליח להתגבר על פראנויות האח הגדול שלי, היית חייב לפתח לי אותן מחדש? כדאי שאני אחזור לעבודה, הא? :) ועכשיו ברצינות. אילו אותן החברות היו עושות בדיוק את אותו המעקב, אלא שהן היו מדווחות לעובדים על התיעוד המתמשך של מעשיהם - ה"ריגול" כבר לא היה נורא כל כך. אין לי בעיה עם כך שהחברה משגיחה על מעשי העובדים, אלא עם אלמנט ה"ריגול" עצמו. הצפיה באנשים שלא מודעים לעובדה שצופים בהם נראית לי לא כאמצעי בטיחות אלא כסדיזם לשמו. כאילו שהחברות הנ"ל מנסות לטמון מלכודות לעובדים, ולא למנוע את השימוש הלא הולם. ומלבד זאת, נושא הסקר היה בנוגע לפיקוח על האתרים שיש אליהם גישה, ולא ריגול אחרי התלמידים. המטרה היא למנוע מהתלמידים להכנס לאתרי פורנו, לא לתת להם להכנס ואז להעניש אותם על כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |