בתשובה לנדב, 06/09/16 2:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתכוון רק לטעם אישי. לפי הקריטריונים שאני מציע אני יכול להבחין גם באמנות שאיננה הטעם האישי שלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל השאלה היא מה קורה אם אני למשל, שמבין במוסיקה לא פחות ממך, לא מסכים עם הקריטריונים שלך, ומגדיר כמוסיקה את מה שאתה מגדיר כקשקוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן ביקשתי פרמטרים. מה הכללים שעל פיהם תוכל להגדיר יצירה כמוזיקה. מה נכנס לקטגוריה ומה לא? כיצד אתה מגדיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל מה הפרמטרים להגדרת מוסיקה או איך קובעים איכות מוסיקלית? אלו שני דברים שונים מאד שאיכשהו התערבבו בדיון הזה. מהי הפרמטרים? ראשית, נקודת המוצא שלי, שנראה לי שאנחנו מסכימים עליה, היא שאין פרמטרים "אובייקטיבים" - הרי זו הגדרה אנושית, ולפיכך מוסיקה = מה שאנשים מגדירים כמוסיקה. ומכיוון שלדבר יש הגדרות אינספור בחברות שונות ובתקופות שונות בהיסטוריה, אין ברירה אלא לקבל את העובדה שזה לעד ישאר מונח מעורפל עם מספר גבוה של הגדרות שמתקיימות בו זמנית וכולן נכונות. עכשיו, האירוניה הגדולה שמשתקפת בדיון הזה, היא שדווקא זה שהקדיש שנים מחייו ללימוד הנושא באופן מסודר - זה שמודע למספר ההגדרות הגבוה, דווקא הוא מבין את הקושי בלתת הגדרה אחת כוללת, בליישב בין כל ההגדרות הללו. כי הוא מבין שאין דבר כזה, ושנגזר עליו להתחבט ולחוית במציאות מטושטשת. ולעומתו דווקא זה שלא למד, בטוח שהוא יכול לנסח רשימת מכולת פשוטה, רשימת כללים של כן ולא ולסגור את הסיפור, והוא אף מתבטא בנחרצות בעניין ומלגלג על המבוכה של זה שכן למד. קח כדוגמא את הסרטון הבא: ד"ר רוני גרנות היא ראש החוג למוסיקולוגיה, חוקרת בעלת שם עולמי. שים לב, כשהיא נדרשת לשאלה "מה זו מוסיקה?" (1:05) היא לא נותנת רשימת כללים פשוטה עם סימני קריאה אלא מודה שמדובר בשאלה מורכבת. ואם היא כפרופסור יכולה להודות בכך, גם אתה יכול. קח כביקורת בונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ראש החוק למוסיקולוגיה מחוייבת לכללי תקינות פוליטית שאני לא כבול אליהם. נדמה לי שבדרך כלל יש סיבה למה קבוצת אנשים מצמידים מילה כלשהי למושג מסוים ולכן ניתן להגדיר את התגלמות המושג הזה בכמה כללים ברורים. אני חושב שזו הבעיה המתפשטת בשיחדש ובפוסט מודרניזם. ומי שלא יכול להגדיר מושג ולהצביע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מה לא, לא יכול להשתמש במושג בצורה נכונה. מי אמר שדווקא המושג הזה מתאים לנושא ולא מושג אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולי ראש החוק למוסיקולוגיה מחוייבת לכללי תקינות פוליטית שאני לא כבול אליהם." אולי. ואולי היא פשוט אדם חושב (מהיכרות איתה - זה השני). להיות אדם חושב פירושו לשאול, להתחבט, להיות אדם של שאלות ולא של תשובות. "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום" - אמר סוקרטס והוא לא אמר סתם. המהפכה המדעית פרצה במערב אירופה בגלל שלראשונה בתולדות האנושות תרבות שלמה הייתה מוכנה לזנוח את הדוגמות ההדתיות, ולהודות בכך שהיא איננה יודעת את התשובות לשאלות הבסיסיות ביותר. "איך נברא היקום?" - לא יודעים. "מה מוצא האדם" - לא יודעים. "כיצד פועל הטבע" - לא יודעים. זה היה הצעד הראשון בהפיכתה של מערב אירופה מאיזור חסר חשיבות למעצמה שהיא היום. "ומי שלא יכול להגדיר מושג ולהצביע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מה לא, לא יכול להשתמש במושג בצורה נכונה. מי אמר שדווקא המושג הזה מתאים לנושא ולא מושג אחר?" בודאי שכשאתה משתמש במושג כלשהו אתה צריך לדעת למה אתה מתכוון, הבעיה היא שאתה לא יכול להניח מראש שאני מתכוון לאותו דבר, ולכן בכל דיון יש להגדיר מחדש את המונחים שהם מטושטשים יותר מטבעם לצורך אותו דיון. זה אכן יוצר מורכבות גדולה אך זהו טבעה של שפה אנושית, עובדתית, אם תעשה סקר ותשאל אנשים "מהי מוסיקה?" אתה תקבל תשובות מאד שונות, על אחת כמה וכמה אם תשאל אנשים מתרבויות מגוונות ומתקופות שונות בהיסטוריה. כך היה מאז ומעולם, זו לא המצאה של הפוסט מודרניזם (עוד מונח שאינו מוגדר היטב). אם היינו דנים כאן על מוסיקה והיית אומר "בוא לצורך הדיון נגדיר מוסיקה כך וכך..." לא הייתה שום בעיה, הבעיה היא שאתה מתיימר לתת הגדרה כאילו אובייקטיבית למונח, ועובדתית אין דבר כזה, כי עובדתית אנשים מתכוונים לדברים שונים כשהם אומרים מוסיקה. גבולות מטושטשים הם טבעה לא רק של שפה אלא גם של חשיבה אנושית ושל המציאות בכללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך/ הבהרה: כמובן שאם תיקח את כל ההגדרות של כל התרבויות שחיו ותנסה לזקק אותן יכול להיות שתגיע לאיזשהו קורפוס משותף מאד מאד מאד כללי. אבל זה משהו שדורש עבודת מחקר רצינית מאד, וזה מאד רחוק מהשיטה הנוכחית שלך, שהיא פשוט לזרוק איזושהי רשימה ולהכריז שזו ההגדרה כי ככה החלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי החלטתי ככה כי אני אדם חושב וזו המסקנה אליה הגיעו המחשבות שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אבל זה לא סביר - אתה לא מצטייר כאיש של שאלות אלא כאיש של תשובות מוחלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאתה יכול לצמצם את האישיות רבת הגוונים והמאפיינים שלי לפן מצומצם אחד. פעמים רבות אני עצמי תוהה בקשר לשאלות אחדות. וגם אם נכון שבנושאים רבים יש לי תשובות מוחלטות ומשנה סדורה לפרטי פרטים, כל זה נעלם כשנכנסים ללולאה שבה עוסקים בפרט לא כל כך נכון ולא הכי רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שצמצמתי? אמרתי שאתה נראה לי כמו איש של תשובות מוחלטות, יכול להיות שחוץ מזה האישיות שלך מכילה עוד אלפי גוונים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה ניסחתי לא נכון. לומר שאני איש של תשובות מוחלטות זה גם סוג של תשובה מוחלטת. וכאמור, לא תמיד יש לי תשובה מוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לומר שאני איש של תשובות מוחלטות זה גם סוג של תשובה מוחלטת." כמו ש"לכל כלל יש יוצא מן הכלל" זה גם בעצם סוג של כלל לא? עולם מורכב. בכל אופן - לא התכוונתי לקבוע עובדה אלא לציין שזה הרושם שקיבלתי מהודעותיך. יכול להיות שאני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יותר סוג של רוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה ''אנשים חושבים'' כובלים את עצמם לכללי התקינות הפוליטית. שאל את קוראי ''הארץ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע לשים לב שלא רק ש ''החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום'' היא לא שאלה, זו אמירה מאד גורפת ומלאת ביטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. הרי פוסט מודרניזם הוא אמת מוחלטת | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |