בתשובה להפונז, 04/09/16 14:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי מציג להם את זה? איזה רב ארכאי עם קפוטה וזקן גדול, או הגננת בגן? כי אם זו הגננת, אני לא יודע למה אתה מדבר על שטיפת מוח דתית. אין שום תקן של הרבנות או חוק שהעבירו חברי הכנסת החרדים שקובע שהגננות צריכות להיות דתיות ועל כן להטיף לילדים את עיקרי הדת והאמונה. מן הסתם, הגננות הן אזרחיות ממוצעות של מדינת ישראל, המטפלות בילדים ומעבירות להם את המסר כפי אמונתו ודעתו של האזרח הממוצע במדינת ישראל. תיכף תאשים את הגננת האמריקאית בהפרש בין מה שמוצג לעוללים הרכים כאמת וכמציאות היסטורית (סנטה קלאוס), לבין המציאות וההיסטוריה המוכרות לאדם בוגר ורציונלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על ''רבי'' (לדעתי תואר לא רשמי שהוא קורא לעצמו), עם זקן, אם זה דוקא מעניין אותך, שמגיע לגן אחת לכמה שבועות כדי לשטוח את משנתו. אגב, שמעתי אותו והוא בחור חביב ונעים לבריות עד מאוד, ברמה האישית - מה שלא פוגע (אפילו מחזק לדעתי) את ההתנגדות שלי לתופעה ואפשורה השגוי על ידי המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה זה ואיך זה מתאפשר. אבל אני מבין איך מנקודת מבטך זה מזיק (לפחות) באותה המידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי אהבתי את התגובה שלו באסיפת ההורים שבה הוא (רטרואקטיבית, אחרי שכבר הרצה כמה פעמים בפני הילדים) טען שאנחנו יכולים להתייחס למסרים שלו כאתגר להורים, שיתנסו בהתמודדות עם נקודות מבט שונות מאלו שבבית, שהילדים נחשפים להן. עניתי לו שאם כך הוא ודאי יסכים להביא נזיר בודהיסטי לגן דתי שיספר להם קצת על בודהיזם. למה לא, הרי זה בסך הכל יאתגר את ההורים הדתיים עם נקודות מבט שונות שיוצגו בפני ילדיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזיר בודהיסטי? אני חושב שיותר מאתגר יהיה להציע שתבוא אתה לגן הדתי ותספר להם שאין אלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אבל אני לא בטוח בכלל. השאלה כאן היא אם מה שיערער את תפיסת עולמם זה קיומה של חוסר אמונה או קיומן של אמונות אחרות "מתחרות". כשאני מדבר עם הבת שלי על אמונה ומנסה לסתור את מה שסיפרו לה בגן, אני מוצא שלפעמים יותר אפקטיבי להסביר לה על דתות אחרות ולמה צומחות דתות בכלל, מאשר להיכנס לדיכוטומיה של מאמין/לא מאמין. כשהיא שומעת סיפורים מהמיתולוגיה היוונית, למשל, ואז מבינה שגם הם מיתוסים ואגדות, רק מסוג אחר, זה נותן פרספקטיבה על המיתוסים והאגדות של היהדות, כששניהם נמצאים על אותה מדרגה. בעוד הדיון בין מאמין ללא מאמין, קיים ולא קיים, משווה בין דברים מסוג שונה לגמרי, ויותר מורכב להבנה. באנלוגיה, נניח והיו מאשימים אותך ששפכת את החלב (ריככתי את המשל, אני תחת השפעת "ליל האירוע"), טיעון הרבה יותר חזק מ"זה לא אני" תיאורטי יהיה "מישהו אחר שפך את החלב, הנה צילום של יוסי וגם הידיים של אורי קצת לבנות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאהבת | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |