 |
הטענות לגבי החובות של עסקי הן דמגוגיות.
ראשית. אם הוא לא היה חייב לדווח על חובות עסקיו אז אי אפשר להתייחס אליו כאל מישהוא שהעלים את חובותיו.
שנית. מי שאינו איש עסקים ברמה גבוהה אינו יכול להעריך האם החובות של טראמפ הם הפסדים או סוג של השקעה שתישא פירות בעתיד. לכן הבוחר ברחוב אינו מי שיכול לשפוט.
שלישית ארצות הברית בזמן נשיאותו של אובמה שקעה בחובות כלפי שאר העולם בשיעור, נאמר, פי 10 אלפים מהחובות של טראמפ (סדר גודל). (במספרים אבסולוטים סדר גודל גידול חוב של 10 טריליון). מה זה אומר לגבי המשך שלטון הדמוקרטייים (באמצעות הילרי קלינטון) ? זה אומר יותר חובות מאותו סוג של טראמפ (שאולי יועילו ואולי יזיקו, אבל בוודאי שהם בעלי משקל גדול יותר מהחובות של עיסקי טראמפ).
דוגמא (להערכת טיב החוות): האם אילון מאסק הוא איש עסקים כושל או איש עסקים מצליח, החובות של עסקיו גבוהים מההכנסות והוא אינו קורס משום שרבים מאמינים ביכולתו לצאת מהחובות.
שמיטת חובות בדרך של חדלון חובות של חברה היא דרך לגיטימית (אולי לא יפה, אבל לעיתים מתבקשת). היכולת להעריך אם היא טובה או לא היא עניין למומחים בלבד. אם העסקים של טראמפ לא קורסים נראה שהוא לא בצרות בשל חובות.
ועכשיו בחזרה לחוב הלאומי של ארצות הברית (יותר חשוב מהחובות של טראמפ).
טראמפ טוען שהמשך המדיניות הכספית הגרועה של הדמוקרטים עלולה להביא נזק עצום לכלכלה של ארצות הברית, למשל מיתון עמוק כאשר ארצות הברית לא תוכל לפרוע בקלות את חובותיה. אני לא מבין בכלכלה, אבל הטענה שלו אינה מבוטלת.
הערכה שלי היא שאם טראמפ יגיב על עניין חובותיו (לא האישיים) הוא יעלה לדיון את החוב הלאומי שקליטון עלולה להגדיל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש