|
||||
|
||||
אני דוקא חשבתי ש-ת' מקביל ל-th ו-ט' מקביל ל-t, כך שההגיה המשותפת להן בעברית בימינו חוטאת ל-ת' ולא ל-ט'. אתה טוען שהגיית טי-שירט בתור T-shirt זו טעות? |
|
||||
|
||||
ת היא המקבילה ל-th (תיאוריה, תאילנד, תיאטרון...) תּ (עם דגש) היא המקבילה ל-t1 1 T [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
אז למה מקבילה ט' (או בצורה אחרת - איך אמורה להישמע ט')? |
|
||||
|
||||
טית אמורה להשמע עמוקה יותר (עם הלשון צמודה לשיניים הקדמיות העליונות וחוסמת את יציאת האוויר והלחיים מתנפחות מעט לפני ההגיה). כמו ההגייה העיראקית. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה, אבל לצערי היא לא שיפרה את הבנתי בנושא. גם היום הטית נהגית אצלי כשהלשון צמודה לשיניים הקדמיות העליונות וחוסמת את יציאת האוויר. ואני לא יודע מה אומר 'עמוק יותר' בתחום הזה. אולי לינק לאיזה סצינה מסרט שבה זה נשמע כיאות? |
|
||||
|
||||
שיר מס' 8 של אריק איינשטיין (יונתי תמתי) - הוא מבטא את הת' באופן שיש לבטא ט'. (חרפה לקריירה שלו) |
|
||||
|
||||
אוקי, ט' כמעט גרונית שכזו1. אם היית שואל אותי הייתי בטוח שזה המבטא של ת' דוקא (שכידוע בה התעללו גם קהילות אשכנז, שהפכו אותה כמעט ל-ס'). 1 מזכיר קצת את היגוי ה-ר' השני ב"בוטרוס ראלי", משהו בין ר' ל-ע', אפילו עם קצת ג' באמצע. את זה אני דוקא יודע להגות כראוי - סבא שלי שדיבר (גם) ערבית שוטפת לימד אותי. |
|
||||
|
||||
לדעתי, היום, ט׳ אמורה להשמע בדיוק כמו ת׳ דגושה (וכך היה, למיטב ידעתי, עוד מימי בית שני, ולכן מילים שאומצו מהיוונית והלאטינית בזמנו1 מכילות ט׳ ולא ת׳). 1 טבריה, תאטרון, גרוטאה... |
|
||||
|
||||
תאטרון מדגימה את התופעה היפה: המקור היווני הוא θέατρον. כלומר התטא היוונית (שמקורה באות ט’) מתועתקת ל־ת’ ואילו הטאו היוונית (שמקורה באות ת’) מתועתקת ל־ט’. |
|
||||
|
||||
בהמשך למה שכתב האלמוני: מסתבר ש"תכסיס" בת' היא שגיאת תעתוק והתעתוק המקורי היה "טכסיס". יש גם טקס וטיכוס עצה מאותו המקור. מה שחשוב כאן הוא שבארץ ישראל באותו השמן הבדילו בין הגיית ת' להגיית ט'. ר' מהיכן הגיעה המילה טֶקֶס? (אילון גלעד, הארץ). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |