|
||||
|
||||
מכיוון שעד כמה שידוע לי העיצור ט' לא קיים באף שפה מחוץ למזרח התיכון, מבחינתי הגיוני להשתמש בה רק לתעתיק האות ط, מקבילתה מהכתב הערבי: קטר, טרטוס, חרטום, מוסקט וכו'. |
|
||||
|
||||
אני דוקא חשבתי ש-ת' מקביל ל-th ו-ט' מקביל ל-t, כך שההגיה המשותפת להן בעברית בימינו חוטאת ל-ת' ולא ל-ט'. אתה טוען שהגיית טי-שירט בתור T-shirt זו טעות? |
|
||||
|
||||
ת היא המקבילה ל-th (תיאוריה, תאילנד, תיאטרון...) תּ (עם דגש) היא המקבילה ל-t1 1 T [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
אז למה מקבילה ט' (או בצורה אחרת - איך אמורה להישמע ט')? |
|
||||
|
||||
טית אמורה להשמע עמוקה יותר (עם הלשון צמודה לשיניים הקדמיות העליונות וחוסמת את יציאת האוויר והלחיים מתנפחות מעט לפני ההגיה). כמו ההגייה העיראקית. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה, אבל לצערי היא לא שיפרה את הבנתי בנושא. גם היום הטית נהגית אצלי כשהלשון צמודה לשיניים הקדמיות העליונות וחוסמת את יציאת האוויר. ואני לא יודע מה אומר 'עמוק יותר' בתחום הזה. אולי לינק לאיזה סצינה מסרט שבה זה נשמע כיאות? |
|
||||
|
||||
שיר מס' 8 של אריק איינשטיין (יונתי תמתי) - הוא מבטא את הת' באופן שיש לבטא ט'. (חרפה לקריירה שלו) |
|
||||
|
||||
אוקי, ט' כמעט גרונית שכזו1. אם היית שואל אותי הייתי בטוח שזה המבטא של ת' דוקא (שכידוע בה התעללו גם קהילות אשכנז, שהפכו אותה כמעט ל-ס'). 1 מזכיר קצת את היגוי ה-ר' השני ב"בוטרוס ראלי", משהו בין ר' ל-ע', אפילו עם קצת ג' באמצע. את זה אני דוקא יודע להגות כראוי - סבא שלי שדיבר (גם) ערבית שוטפת לימד אותי. |
|
||||
|
||||
לדעתי, היום, ט׳ אמורה להשמע בדיוק כמו ת׳ דגושה (וכך היה, למיטב ידעתי, עוד מימי בית שני, ולכן מילים שאומצו מהיוונית והלאטינית בזמנו1 מכילות ט׳ ולא ת׳). 1 טבריה, תאטרון, גרוטאה... |
|
||||
|
||||
תאטרון מדגימה את התופעה היפה: המקור היווני הוא θέατρον. כלומר התטא היוונית (שמקורה באות ט’) מתועתקת ל־ת’ ואילו הטאו היוונית (שמקורה באות ת’) מתועתקת ל־ט’. |
|
||||
|
||||
בהמשך למה שכתב האלמוני: מסתבר ש"תכסיס" בת' היא שגיאת תעתוק והתעתוק המקורי היה "טכסיס". יש גם טקס וטיכוס עצה מאותו המקור. מה שחשוב כאן הוא שבארץ ישראל באותו השמן הבדילו בין הגיית ת' להגיית ט'. ר' מהיכן הגיעה המילה טֶקֶס? (אילון גלעד, הארץ). |
|
||||
|
||||
מן הסתם הוא קיים בשפות שמיות מחוץ למזרח התיכון1... ז״א, רק שנהיה באותו דף, אילו זה היה תלוי בך, היינו כותבים מילים כמו: תיאתרון, פוסת, אוסתריה, איתליה, ארגנתינה, הייתי2, פורתוגל, תלפון, אלתרנתיבה, דמוקרתיה, אוטונומיה, מתמתיקה, אינתרנת... 1 געז [ויקיפדיה]. 2 שם המדינה, ז״א: הייתי בהייתי. |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון, וסליחה לשפות הגעז ששכחתי מהן... ועקרונית כן. זה אולי נראה מוזר כי אנחנו לא רגילים לזה, אבל לא נראה לי שיש איזושהי סיבה הגיונית להעדיף ת' על ט' במילים האלה. ואכן שכנינו הערבים כותבים את רובן עם ت (וכשמשום מה הם משתמשים ב ط כמו ב ديمقراطية, הם גם מבטאים את זה בהתאם). כמובן, אני לא אלך לשנות מילים שנכתבות בצורה כלשהי בעברית כבר מאות שנים, אבל אם תיתן לי לתעתק מילה חדשה, אני אעדיף את התעתיק שנראה לי עקבי עם רוב השפה העברית. ובעיקר כשמדובר על תעתיק מהכתב הערבי, ההתאמה בין אותיות ערביות לעבריות היא כל־כך מובהקת שנראה לי אבסורדי לא להשתמש בה. אני מודה שבמקרה של אפגניסתאן1 האיות עם ט' נפוץ יותר, אבל לא נראה לי שבצורה מובהקת. לו הייתי מרגיש ש"אפגניסתאן" ייראה צורם לישראלי הממוצע כמו "פורתוגל", הייתי נכנע ומשתמש בט'. זו אגב גם הסיבה, ואני מופתע שאף אחד לא שאל על זה, שכתבתי "פקיסתאן" בלי לכבד את האות ק'. עקרונית הייתי מעדיף "פכּיסתאן", אבל ברור לי שזה כבר יהיה באמת צורם לקוראים ישראלים. 1 אגב, תיאורטית אם נלך על חוקי האקדמיה אני די בטוח שזה אמור להיות אפע'ניסטאן (חוקי התעתיק מ"לועזית" לא מתייחסים לצלילים כמו غ, מה שמחזק אצלי את ההרגשה שהם נכתבו במחשבה על שפות אירופאיות). אני מעולם לא אהבתי את השיטה הזאת, ואם אני רוצה להיות ממש ברור אני כותב אפגֿניסתאן עם סימן רפה מעל הג'. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מפספס שני דברים: 1. לא מדובר על כמה מילים שהשתרשו לפני מאות שנים, מדובר על כלל שהתקבע לפני אלפי שנים, והתקבע כל כך חזק שאף אחד לא מפקפק כשאנחנו משמשים בו עם מילים חדשות לגמרי (אינטרנט, טוקבק, פוסט, טישירט...). 2. אין דבר כזה ״שפות אירופיות״ ו״שפות מזרח תיכוניות״, יש שפות שמיות ושפות הודו-אירופיות (ושפות סינו-טיבטיות ועוד). חוקי התיעתוק משפות שמיות שונה מהחוקים משפות אחרות. כשאנחנו מתעתקים מערבית אנחנו משתמשים בת׳, משפות שאינן שמיות אנחנו משתמשים בט׳ (או ת׳ כשמדובר ב-th). השפות ההודו-אירניות הן שפות הודו-אירופיות ולמרות שהן משתמשות בכתב דומה לכתב הערבי כללי התעתוק הטבעיים מהן הם כללי התעתוק משפות הודו-אירופיות אחרות. אפגניסטאן ופקיסטאן אינן מילים ערביות, והתעתוק הנפוץ הוא הנכון וההגיוני. לי אישית פקיסתאן צורם כמו בריתניה או סתוקהולם. אני יודע שאתה לא לבד1, אבל בכל זאת, נראה לי שמדובר במאבק אבוד ומוטעה. 1 המקור לככלי שצליל הביא. |
|
||||
|
||||
ההערה שלי לגבי שפות אירופיות התייחסה לכך שהמאמר על תעתיק משפות "לועזיות" לא התייחס לצלילים שקיימים בשפות מחוץ מאירופה, לא משנה אם הן הודו־אירופיות או לא. זה גרם לי לחשוב שמי שכתבו אותו לא ממש חשבו על פשתונית או אורדו כשכתבו אותו, אלא על קומץ שפות "לועזיות" שמדוברות באירופה, הודו־אירופיות או לא. אני חושד שהם נכתבו עם יותר מודעות לשפה לא הודו־אירופית כמו הונגרית מאשר לשפה הודו־אירופית אבל "מזרחית" יותר כמו אורדו (שכוללת עוד הרבה מאוד צלילים שהמאמר לא מתייחס אליהם). לגבי הצרימה, אני שמח לשמוע את דעתך ואם אשמע מספיק כאלה אולי בסוף אשבר, אבל בינתיים זה לא מספיק כדי לשכנע אותי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |