בתשובה לאביר הקרנפים, 12/08/16 13:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
" אם בנאדם כזה ראש בקיר שאי אפשר לשכנע אותו שמותר לי להגן על החיים של הילדים שלי, איך אני בכלל משכנע אותו בכל דבר אחר?" - אני לא חושב ש[רוב] הפציפיסטים חושבים שאסור לך בשום דרך להגן על החיים שלך ושל הילדים שלך, אבל אפילו אם נניח וכן - לפי ההגיון *שלו* הוא אמור להתנגד לפלסטינאים גם כן, שכן גם הם פועלים באלימות. יש עוד דרכים - לדוגמא, להראות שישראל היא החברה הפחות האלימה מבין השתיים, ולכן מי שתומך באי-אלימות, אמור לתמוך בישראל וכו. בכל מקרהֿ, עדיין לא קיבלתי ממך תשובה - האם אתה מסכים שהרבה יותר קל להשתמש באידאולוגיה של מישהו בשביל לשכנע אותו [גם אם אתה מתנגד לאידאולוגיה הזו], מאשר לנסות ולשנות לו את האידאולוגיה [הרבה יותר קל זה אפילו רך מדי - האופציה השנייה היא די בלתי אפשרית]. "אתה אולי חושב שזה קשקושים של הסברה שמוציאים אותנו טוב יותר, אבל זה שורש הבעיה - נקודת המוצא שעל פיה צריך לדאוג לערבים." - לא טענתי שצריך או לא צריך לדאוג לערבים. אני מדבר אך ורק על מה אנחנו צריכים להגיד. לא בהכרח צריך להיות קשר בין ההצהרות שלנו לבין המעשים [ע״ע הסברה פלסטינאית]. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שיותר קל לשכנע מישהו דרך האידאולוגיה שלו. רק שכמו במקרה של ביבי או של הפציפיסט, שימוש "באידאולוגיה שלהם" גורם לנו נזקים. כי גם אם אתה לא טוען שצריך לדאוג לערבים, כל מי ששומע את ביבי פעם אחת, זוכר את מחויבותו לדאגה לערבים מעתה ועד עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שמי ששומע את ביבי זוכר את מחויבותו לדאוג לערבים - אני חושב שזה התחיל ״לפני״. באופן שטחי, בתרבות האירופאית היום יש [סוג של] קונצנזוס שהחזק צריך לדאוג לחלש. מי שיכול צריך לדאוג לזה שלא יכול. המדינה החזקה צריכה לדאוג לאזרחים החלשים, העשירים לעניים וכו. אתה רואה את זה בא לידי ביטוי במדיניות פנים וחוץ [יש ציפיה ממדינות מערביות לדאוג למדינות עולם שלישי], זה בהחלט לא משהו ״אישי״ נגד ישראל. בהנחה שאתה מסכים שזה המצב, אתה יכול לנסות לשנות את התפיסה הזו בתרבות האירופאית [מאוד מאוד קשה ויקח המון זמן, לפחות איזה דור או שניים] או שאתה יכול להשתמש בזה לטובתך, להבין שזה מה שהם מצפים ממך ולהגיד להם מה שהם רוצים לשמוע, גם אם אתה לא מסכים לכך [ובכל מקרה הן לא בהכרח סותרות אחת את השנייה, אפשר לשלב את שתיהן ביחד אם אתה ממש רוצה]. ללכת נגד רק יגרום לאנטי כלפיך, אין דרך אחרת. אתה כמובן יכול לטעון שאין לנו שום צורך להצטדק ולנסות לשכנע אף אחד, וזו אכן נקודת מבט לגיטימית, אבל היא לא רלוונטית לדיון שלנו, בו אנו מנסים להבין מה הדרך הנכונה כן לשכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק היטב, תשים לב שכל התבטאות אומללה שכזו יוצרת מחוייבות ברורה מאליה לאחר כמה שנים. הרי לפני שפרס נתן לגיטימציה לערפאת, לא היתה לו. ולפני שברק התכוון לתת להם כל כך הרבה, אף אחד לא חשב שמגיע להם כל כך הרבה. ולפני שכמה גלמים שאף אחד לא הסמיך אותם לדבר בשמנו הציגו את "יוזמת ז'נבה", אף אחד לא חשב שזה מה שצריך לעשות, אבל לאחר מכן זה נהיה רעיון בסיסי המהווה את נקודת הפתיחה של כל משא ומתן, וכך זה מתקדם. ודאי שיזכרו הכל. כל דבר מתועד ובהכל ישתמשו נגדך. אז היום תשתמש בהסברה כדי להראות שאתה דואג לערבים. אחרי זה תצטרך להשתמש בהסברה למה להפטר מהערבים שלהם אתה אמור לדאוג. ואז תצטרך להשתמש בהסברה כדי להסביר את התירוצים שתיתן למה אתה נפטר מהם... וזה בחיים לא נגמר. לא עדיף לנסות להסביר מלכתחילה את העמדה שלך במקום לשקר ולהציג מצג שווא בניסיון להראות יפה יותר ונאור יותר? הזיופים האלה לא עוזרים לנו. רק מזיקים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות שהבאת הן לדברים ששינו את המציאות - לא היה הכרח שעראפת יהיה המנהיג הפלסטינאי, לא היה הכרח שיוזמת ז׳נבה תהיה הבסיס לכל מו״מ עתידי, אין איזשהו קוד תרבותי שקובע שאתה אמור לתת את כל מה שברק התכוון לתת להם. [אני משנה את הדוגמא של נתניהו לדוגמא יותר פשוטה שלדעתי מייצגת את ההגיון שלך, אם אני טועה, אנא תקן אותי]. בוא נשתמש במצב שנתניהו מדבר על כך שאנחנו דואגים לשמור על חיי חפים מפשע בצד הפלסטינאי. להבנתי, אתה מתנגד לרעיון הזה - מדובר באויב, ודאגה לחיי חפים מפשע בצד של האויב היא לא משהו רצוי, אולי אפילו לא מוסרי. אבל, יש ציפיה מובנית בתוך התרבות המערבית, שכן תגן על חיי חפים מפשע, גם במלחמה. בניגוד לדוגמאות שהבאת, ההכרה שלך באידאל הזה לא תשנה את המציאות, זה בילט-אין בתרבות היום. אין איזשהו אידאל שדווקא עראפת יקבל את הלגיטימציה, כן יש אידאל לשמור על חיי חפים מפשע, זה ההבדל. ולכן, אם נתניהו יצהיר הצהרה בסגנון של ״אנחנו עושים מאמצים לשמור על חיי חפים מפשע״ זה ישחק לטובתנו [כאמור, בין הצהרות למעשים לא חייבת להיות קורולציה] ואם נתניהו יכריז ״זין על הפלסטינאים, הם אויב ואנחנו נעשה כל מה שצריך על מנת לשבור להם את הצורה, גם אם צריך להשמיד אלפי חפים מפשע״, זה יפגע בנו, ובכל מקרה - אף אחת מההצהרות האלה לא תשנה את המציאות, בה הציפיה הבסיסית היא כן לשמור על חיי חפים מפשע... דרך אגב - מה דעתך על נסיון לחיצת היד של אורי ששון ליריב המצרי? להושיט יד לשלום לאחד כזה זו טעות [מבחינה הסברתית, לא אישית]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה הכרח שערפאת יהיה המנהיג הערבי. אבל זה מה שקרה. אתה צריך למצוא את המכנה המשותף בין כל מה שלא היה הכרח שיקרה - וקרה, ועל פי הדפוס הזה אולי תתחיל לדעת מה כן בהכרח יקרה. אתה לא צריך להדגיש שלא אכפת לך מחיי "חפים מפשע" בצד של האויב. אבל אתה גם לא צריך להדגיש שאכפת לך. ברגע שאתה מדגיש שאכפת לך, אתה צריך להוכיח את זה. היות ואתה מדינת ישראל, תצטרך להוכיח את זה יותר מכל אחד אחר, ועדיין תקבל ביקורת. עדיף שלא להדגיש את זה, ורק בעקיפין לחדד מסרים שיסבירו למה כל דאגה בכיוון רק גורמת נזקים למערב. אורי ששון לא סיכן כלום והרוויח הרבה בלחיצת היד הזאת. מה היה מרוויח ללא לחיצת היד? מה היה מפסיד אילו היה המצרי לוחץ את ידו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברגע שאתה מדגיש שאכפת לך, אתה צריך להוכיח את זה" - הטענה היא שהציפיה שלהם היא שיהיה לך אכפת מחיי חפים מפשע, גם בצד של האויב, בלי קשר להצהרות שלך. אתה מוזמן לבדוק את התרבות המערבית הקרובה למקום מגוריך ולראות שזה אחד האידאלים המושרשים בה: פגיעה בחפים מפשע=נו נו. שמירה על חיי חפים מפשע= יס יס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא נגמר ב"אכפת לך מחיי חפים מפשע". כלומר, אנחנו לא מדברים רק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה1. אנחנו מדברים על אחריות כבדה ומקיפה בהרבה. אנחנו נושאים אותם על כפיים. אנחנו נדרשים לספק להם מים וחשמל ותרופות, לתת להם להשתמש בתעשיה שלנו כמקור עבודה או כמקור אספקה. אנחנו צריכים לשמש להם ברווזים למטווח, שעיר לעזאזל, מטרה לעלילות, פראיירים כשהם צריכים טובות וכו'. לא רוצה לדאוג לכם. במקום לבזבז את המלט ששלחנו לכם על מנהרות טרור, בנו לכם תחנת כוח או מתקן התפלה וספקו לעצמכם מים וחשמל. היי... למה אנחנו צריכים להעביר לכם את המלט? קחו אותו ממצרים ועזבו אותנו בשקט. למה אנחנו צריכים להעמיד לרשותכם את בתי החולים שלנו? אתם לא האויבים שלנו? למה... למה...? לא התנתקנו מרצועת עזה במחיר יקר? _______ 1 נימקתי פעמים רבות מדוע אני לא רואה בהם חפים מפשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל זה לא נגמר ב"אכפת לך מחיי חפים מפשע". כלומר, אנחנו לא מדברים רק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה" - לא יודע מה איתך, אני מדבר בדיוק על הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה ולא על שום דבר אחר. שוב - אנחנו מדברים על מה הציפיה של האירופאי המנומס ונעים ההליכות שיושב מול המסך וצופה בחדשות הערב תוך כדי אכילת-משהו-יקר-ואיכותי [עם סכין, מזלג ומפית צמודה לצווארון, כמובן] - הוא מצפה שממשלת ישראל [כמו שהוא מצפה מכל ממשלה אחרת], תעשה את מירב המאמצים לא לקטול חיי בלתי-מעורבים. ההצהרות שלך לא רלוונטיות לציפיות שלו, ולכן, אם רוצים לזכות בתמיכתו, עדיף להגיד לו את מה שהוא רוצה לשמוע. זה לא בהכרח אומר שגם צריך לבצע - זה כבר דיון אחר. מצד שני, אני די בטוח שאין לו ציפיה שתספק לאנשים שחיים סביבך [בין אם הם אויבים או לא] מים, חשמל ותרופות [אבל הוא כן מצפה שלא תמנע ממנו אפשרות לייצר לעצמו חשמל, תרופות, הובלת מי שתיה וכו]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל המציאות אחרת. כי גם אם תתעקש לא לדבר על שום דבר אחר מלבד הזהירות שלא לקטול בלתי-מעורבים-בלחימה, עדיין האירופים יצפו ממך לעוד ועוד ועוד, בעיקר אם ההצהרות הדו משמעיות שאתה משחרר יכולות להתפרש כהתחייבות לעוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על מה אתה מבסס על הקביעה הזו, אני לא מסכים איתה ולא רואה שום הוכחה לכך. אני לא רואה שום ציפיה של האירופאים שתדאג לפלסטינאים שלא נמצאים תחת שליטתך, או באופן כללי ציפיה שתדאג למישהו מהעמים סביבך [מלבד, כמובן, נסיון למנוע פגיעה בחפים מפשע]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בגלל שתמיד מטילים על ישראל את האחריות והאשמה על הבעיות והמחדלים של הערבים גם באזורים שאינם בשליטתה של ישראל, כגון ברצועת עזה ולא רק שם. ב. כי זכור לי שקראתי פעם על פירוט עקרונות תכנית החלוקה, ושם נכתב משהו על כך שהמדינה היהודית תעביר סכום מסוים כל שנה למדינה הערבית, ותספק להם מים ועוד דברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״כגון ברצועת עזה ולא רק שם.״ - רצועת עזה זה אכן מקרה בעייתי, יש שמטילים אחריות על ישראל לנעשה שם, לטעמי הרבה מהסיבות לכך היא חוסר ידע [פגשתי בהמון אנשים אינטילגנטים שאפילו לא יודעים על תכנית ההתנתקנות ולא מודעים לכך שיצאנו משם - מי אמר הסברה ולא קיבל?], ובכל מקרה אנחנו עדיין שולטים שם במובן מסוים, גם אם זה בקטנה, ולכן לדרוש מאיתנו איזושהי אחריות זה לא לגמרי חסר הגיון. האם יש לך דוגמא לדרישה [רצינית] מישראל לאחריות או נשיאת אשמה על בעיות ומחדלים של אנשים עליהם אין לה שום שליטה? אתה יכול לפרט קצת על סעיף ב? במידה וזה קיים בתכנית החלוקה, האם זה בהכרח אומר שזה יהיה רלוונטי בכל הסדר עתידי? זה אולי נשמע הגיוני שלתקופה מסוימת זה יהיה המצב, אבל לנצח? אם אני לא טועה אנחנו גם מספקים, או לפחות חולקים מים עם ירדן - האם מישהו מצפה מאיתנו לאחריות על הירדנים באיזשהו אופו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מודע לבעיה. אנשים מטילים אחריות על ישראל בנושאים רבים, מתוך בורות - שזה אומר שהם נוטים מראש לשפוט לרעה את ישראל, או מתוך רשעות - שזה אומר שהם בכוונה מעוותים את פני הדברים על מנת לצייר קרניים וקלשון אדום למר ישראלי המסכן. ו...לא. אנחנו לא שולטים שם. אנחנו שולטים בגבולות שלנו, והמצרים בגבולות שלהם. עקב התנהגות תוקפנית חסרת אחריות, תושבי הרצועה גורמים למדינות הגובלות בהם להתנהג אליהם בחשדנות ובהסתגרות. כל זה לא אומר שהגובלים בהם שולטים בהם, כמו שאף אחד לא שולט בצפון קוריאה, גם אם הוא סוגר את מעברי הגבול לשם. דוגמאות נוספות להטלת אחריות ועול אשמה על ישראל, נשמעה גם על פיגועים שונים באירופה, מלחמות במזרח התיכון ועוד. אני לא יודע כיצד אתה מגדיר רצינות בעניין זה, אבל נדמה לי שניתן להגדיר בצורה זו כל אמירה הנשמעת על ידי אחת משלושת הדרגות הדיפלומטיות הגבוהות ביותר - שגריר, שר חוץ או ראש מדינה. ב. לפני שכתבתי את הדברים ניסיתי לחפש בספר בו היה נדמה לי שקראתי את הדברים. לא מצאתי. לכן סייגתי את הדברים שנכתבו על סמך זכרוני המעורפל. אולי תסביר לי מה ההיגיון שלתקופה מסוימת מדינה אחת תישא על גבה את עולה ומשאה של שכנתה? מה המדינה היהודית חייבת למדינה הערבית? למה לשלם לה כסף או לתת לה מים וחשמל ודברים אחרים? חלוקת המים עם ירדן היא עניין אחר. מדובר בנהר המהווה את הגבול המשותף של ישראל עם ירדן. אם זה הגבול המשותף לשתי המדינות, מן הסתם לשתיהן זכויות שוות למים מנהר זה. באותה מידה בה ישראל או מצרים יכולות לדרוש ממדינה אחרת שלא לדלדל או להטות נהר הזורם אליהן ומספק להן מים, כך מתקבלת (במידה מסוימת) חלוקת המים הזו עם ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב - מה דעתך על נסיון לחיצת היד של אורי ששון ליריב המצרי? להושיט יד לשלום לאחד כזה זו טעות [מבחינה הסברתית, לא אישית]. ________ בסצינה הקצרצרה טמון תקציר הסכסוך היהודי הערבי. מוחמד שהפסיד מסרב ללחוץ יד. סאאמו, שייעלב. לא צריך להתחנן מהרצפה ולא צריך לתת שליש מדליה כדי לרצות אף אחד. עלית לקרב והפסדת? זבש"ך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |