|
||||
|
||||
ריבוי אוכלוסין בישראל אינו מוריד את משאבינו. לישראל לא היו מעולם משאבים חמריים רבים לכן אין אפשרות הורדה ממה שמלכתחילה אין. אוכלוסיה מרובה של ישראל תמנע מדינות עוינות לנו להפריע לנו לחיות בשקט. שקט כזה הוא משאב חשוב יותר ממשאבים חומריים. עתידנים נוטים לנבא נבואות מפחידות. לא רואה נזק לישראל סכנה מריבוי אוכלוסין (למשל הכפלת אמספר תושביה)- כל בעיה ניתנת לפתרון טוב. כבר ציינתי (למרות שיש מי שחושב שאינני פוליטיקלי קורקט): במקרה של ריבוי אוכלוסין בישראל ("פיצוץ אוכלוסין") - שטחי יהודה ושומרון הם עתודת שטח ליישוב של ישראלים כי לפי מה שקורה שם הפלשתינים הם במגמת התדלדלות אוכלוסין שם יחסית לגידול אוכלוסיה בישראל. שטח רצועת עזה אינה מעניינת את ישראל כעתודת קרקע, התנאים הגיאוגרפים שם גרועים. |
|
||||
|
||||
אין שום בעיה לספק מים מותפלים לשימוש ביתי בטכנולוגיות קיימות במחיר סביר. טכנולוגיות מוכחות של חשמל זול מאוד יכנסו לשימוש תוך כ- 10 שנים (מה שיוריד יותר את מחיר מים מותפלים לשימוש ביתי). מים לחקלאות לא אמורים לעניין במיוחד במיוחד את ישראל, ישראל אינה מדינה חקלאית בגלל מיעוט גשמים מחוץ לצפון הארץ. זה שניסו בעבר לפתח חקלאות בישראל היה נסיון לצורך פתרונות זמניים (היום זה די מיותר). אפשר להסתפק במינימום חקלאות לצורכי חירום. |
|
||||
|
||||
שאלות לגבי הפסקה השניה. מה ההגדרה של מדינה חקלאית בעיניך ומדוע החקלאות המקומית מיותרת בעיניך? |
|
||||
|
||||
א. לא חשבתי על הגדרה מדוייקת ל"מדינה חקלאית". אם שאלת אתן הגדרה מקורבת: מדינה היא מדינה חקלאית אם במצב רגיל (לא מצב חרום) היא יכולה לספק את רוב צורכי המזון שלה מחקלאות מקומית במחירים סבירים. ב. לא אמרתי שחקלאות בישראל מיותרת אלא שהיקף החקלאות צריך להיות מספיק לאספקת כל הצרכים החיוניים בזמן חירום (מצב חירום = מצב בו אי אפשר לייבא מוצרי מזון חיוניים). ג. ישראל לא יכולה להתקיים מייצוא מזון חקלאי מכיוון שאין לה משאבי קרקע ומים לייצוא תחרותי. ישראל בקושי רב יכולה לספק את צרכיה העצמיים (במחיר סביר למוצר). למשל: משק החלב בישראל בנוי על יבוא מזון לפרות לכן זה לא ייצור עצמי אם מחירי מזון לפרות יעלו מאוד או ימנעו לא נוכל לייצר חלב לצרכינו. |
|
||||
|
||||
זו לא ההגדרה של "מדינה חקלאית". זו ההגדרה של משק אוטארקי. "מדינה חקלאית" היא מדינה שחלק נכבד מכלכלתה (האחוז המדוייק נתון במחלוקת) מבוסס על חקלאות. כך למשל, אם שמים את ה"גבול" ב50%, הרי שיש רק 2 "מדינות חקלאיות" - סיירה-ליאונה וצ'אד. לשם השואה, בישראל, 2.8% מהתוצר מקורם בחקלאות. הגדרה אחרת, היסטורית יותר, היא על בסיס אחוז המועסקים בענף ביחס לכלל העובדים, אך בישראל כידוע (כמו בלא מעט מדינות מודרניות) רוב המועסקים בענף הם עובדים זרים, כך שהגדרה זו איבדה מהרלבנטיות שלה. |
|
||||
|
||||
אתה מסיט את הדיון לעניינים סמנטים ("מה זו מדינה חקלאית" והאם ישראל היא מדינה חקלאית לפי איזושהיא סמנטיקה מקובלת). מצידי אתה יכול למחוק את השורה שניה בפסקה השניה (שם מוזכר המונח "מדינה חקלאית") והטענה שלי היא מה שנותר בפיסקה השניה. מה שנותר היא הטענה שהמשק הישראלי אינו זקוק למים רבים מעבר לכמות המים הנידרשת לשימוש ביתי, את המים לשימוש ביתי ניתן להשיג בהתפלה (שהיא היום זולה מתמיד, תהיה יותר זולה מעלות המים הטבעיים היום לשימוש ביתי). הורדת מחיר מים מותפלים תהיה תוצאה של מעבר לחשמל סולרי שעלותו פחות מחצי מחיר חשמל מדלק פוסילי. ייצור חשמל סולרי בשימוש רחב בסין יתחיל בסין בשנת 2020 והשימוש הזה יהיה נפוץ בכל העולם זמן לא ארוך לאחר מכן (גרמניה למשל). שים לב - לא מדובר בחשמל מסובסד אלא בעלוית חשמל ללא סיבסוד. היום השימוש במים "ראויים" שאינם לשימוש ביתי - הוא בעיקר לחקלאות. צורכי החקלאות החיוניים של ישראל יתמלאן בעלות סבירה גם אם בישראל יהיו 17 מיליון תושבים ונהיה מוגבלים ביבוא מזון ממדינות סמוכות. ולראיה: בירדן יש 9 מליון תושבים היום ותוצרת חקלאית מצומצמת (חוסר במים וקרקעות חקלאיות) ולמרות זאת אין שם בעיות תזונה קשות. הערה: אולי ירדן מקבלת היום מזון חקלאי מיו"ש, לא יודע נתונים, פורסם שהחקלאות ביו"ש בירידה כך שלא נראה לי שהמזון מיו"ש משנה הרבה לירדן מבחינת הצרכים. נראה לי שאם יש בעיות באספקת מזון מגידול עצמי בישראל - הוא נובע מפער התיווך בין מחירי מוצרי לחקלאי לבין מחירי מוצרים לצרכן. במצב כזה החקלאים שלא רוצים להפסיד כסף נאלצים לצמצם את הייצור שלהם של מוצרי מזון בסיסיים (שהם ירקות בעיקר). |
|
||||
|
||||
נעזוב ענייני סמנטיקה. אני פשוט לא בטוח שהמסקנה שהמשק לא נזקק למים מבוססת. המים בישראל יקרים לחקלאים ומהווים את החלק העיקרי בהוצאות הגידול- יותר מציוד הכנת תשתית ועבודה. מכאן המכסות וההבדלים במחיר בין מים לחקלאות לבין מים לשתיה. אמנם אנחנו אלופי העולם בטיהור מים והתפלה 1 ועדיין רחוקים מלספק את הביקוש למים זולים שמתאימים לחקלאות. עלות המים המותפלים נקבעה בהסכמי BOT ובנוסף הממשלה לא תאפשר לאף אחד להתחרות בחברת חשמל בעתיד הקרוב לעין (ההגיון נתון לדיון). לסיכום, אין בעיה עם המקום. מעבר למחסור במרעה ירוק, החקלאות היהודית עושה למדבר בית ספר ואם היו יותר מים זולים הארץ היתה מתמלאת בציוץ ציפורים ושדות מוריקים. אנחנו גם די חזקים באקוופוניקה והידרופוניקה שמאפשרות לגדל ירקות בכל מקום עם מעט מאוד מים. 1. הספקי מתקני התפלה, פרוייקטים בינלאומיים ואחוז ניצול מביוב. |
|
||||
|
||||
תגובתך תמוהה בעיני. מה זאת אומרת "לישראל לא היו מעולם משאבים חמריים רבים ולכן אין אפשרות הורדה ממה שמלכתחילה אין"? נכון שאין לנו פחם או ברזל. אבל אדמה ומים זה משאב; חופים, אדמה חקלאית, וכן - מינרלים שכן יש לנו; אגמים ונהרות; וכן הלאה. "אוכלוסיה מרובה של ישראל תמנע מדינות עוינות להפריע לנו לחיות בשקט"? נכון שצריך מסה מינימלית מסוימת כדי שיהיה צבא אפקטיבי. אבל אין כאן נוסחה ליניארית של "כמה שיותר חיילים כך נהיה יותר חזקים". אנחנו ניצחנו במלחמת השחרור עם 600,000 יהודים, ובמלחמת ששת הימים עם שלושה מליון. ממילא כבר היום צה"ל אינו ממצה את כל פוטנציאל הגיוס שלו. וממילא לעולם לא נוכל להתחרות בארצות ערב הגדולות בגודל האוכלוסיה. מעבר למסה המינימלית הדרושה, איכות החיים שלנו, השכלה, מוטיבציה, תמ"ג וכן הלאה הם גורמים הרבה יותר חשובים בהשפעתם על יכולתן של מדינות עוינות להפריע לנו. המשפט "כל בעיה נתנת לפיתרון טוב" הוא משפט ריק. אם יש לך פתרונות טובים - אפילו רעיונות או הצעות לפתרונות כאלה (לא עליך האחריות לפתור את בעיותינו) - אז אתה מוזמן להעלותם. אבל הציון בעלמא ש"יש פתרונות טובים" אינו מקדם אותנו לכלום. ולבסוף, הצעותיך לגבי שטחי יהודה ושומרון, מעבר למחלוקת הפוליטית הכרוכה בהם, לא נראים לי ריאליים. בשטחים אלה קיימת אוכלוסיה מקומית גדולה שלמיטב ידיעתי רחוקה ממגמת התדלדלות. אמנם יש שם הגירה שלילית מסוימת (כמה אלפי פלסתינים כל שנה שנמאס להם מהדיכוי הישראלי), אבל יש קצב ריבוי טבעי שהוא מהגבוהים בעולם, ובטח גבוה משל האוכלוסיה היהודית בארץ. לא רק שהם צריכים עתודות קרקע, אלא ככל שהם יתפתחו יותר הם יצטרכו יותר ממה שאנחנו צריכים - קרקע ומים, שטח לכבישים, לפארקים, למקומות תעסוקה. לבנות על השטחים האלה כ"עתודת שטח לישוב של ישראלים" זה בערך כמו בבדיחה על השניים שעומדים מתחת לעץ בזמן גשם: אם העץ הזה יתמלא מים אז נעבור לעץ אחר. |
|
||||
|
||||
השנים שערבים ביהודה ושומרון פרו ורבו בקצב מהגבוהים בעולם חלפו עברו מן זמאן. ההגירה השלילית בעקבות האינפאדות גבוהה מ 10,000 נפש בשנה. לעניות דעתי, מי שמאמין ב-2016 לתעמולה הפלסטינית ולנתונים שהיא מפיקה נמצא במקום נורא בעייתי מבחינת הגישה לפתרונות או תפיסת הסכסוך הכללית. עוד נתון אופטימי מהמאמר של גיא בכור: ממוצע לידות ביהודה ושומרון: 2.7 ילדים לאם ערביה, 6 ילדים לאם יהודים. לפי הערכה של הלמ"ס האמריקני הפריון הכולל של ערביי יהודה והשומרון ירד -ל 2.98 ילדים לאישה בשנת 2012 . מכאן יוצא שתוך שני עשורים אחרונים בלבד הפריון הכולל של ערביי יהודה והשומרון ירד ב-53.7% לעומת שנת 1991. PDF. עמ' 37. |
|
||||
|
||||
אין לנו משאבי טבע במובן שאין לנו מחצבים רבים לשווק וגם מבחינת המים אנו ארץ יבשה למדי (חוץ מאיזור הצפון שבו החקלאות שם מסובכת - יתכן משום שהקרקע בצפון לא מישורית). הטענה שלך שבישראל יש אדמה חקלאית רבה נכונה הייתה אולי בתחילת ימי המדינה - היום לא. הטענה שלך ש- 600 אלף בימי ראשית המדינה הספיקו להתמודדות מול ארצות ערב ולכן אין צורך באוכלוסיה גדולה לצורך בטחון היא טענה מופרכת. אוי ואבוי לנו אם ישראל תחייה רק על חרבה (בעזרת צבא) כדי לחיות בביטחה. חיים על החרב הם עניין שמקיז מקורות התקדמות (במקום לפתח משק חושבים איך להחזיק צבא שעולה המון בכל המובנים, 3 שנות שירות הם 3 שנות עבודה במשק). לגבי מאזן הכוחות שלנו אתה ממניח שכאילו תמיד הכוח הצבאי הערבי/אירני לא יהיה יעיל - אין ערובה כזו. אוכלוסיה גדולה זה לא רק צבא גדול אלא כוח כלכלי שמייצרת אוכלוסיה גדולה (אם היא מנוהלת נכון). ההגירה מהרשות הפלשתינית היא לא בגלל דיכוי (שקיים בדמיונך כנראה בגלל השקפת עולם "שמאלנית" שלך). אם הפלשתינים היו חיים בשקט לצידנו לא היו מופעלות פעולות שיטור נגדם, שגם הן לא סיבה משמעותית לכלכלה הפלשתינית הירודה. בניגוד למה שמופץ על ידי "שמאלנים" - הלאומניות אינו הכוח המניע של האוכלוסיה אלא האינטרסים הכלכליים של הפרט. משפחות שחשות שהן תקועות כלכלית ינסו ככל יכולתן להגר לארץ טובה יותר מבחינה כלכלית. הסיבה העיקרית להגירה ביו"ש היא שהמימשל שם כושל ומושחת ולכן לא מאפשר פרנסה לתושבים). בנוסף איכות העבודה "התעשייתית" שלהם לא משהו, לכן הם לא יכולים לייצא מוצרים תעשייתיים. קראתי שצעירים כפריים בשטחים נוטשים עבודה חקלאית ועוברים לערים (וגם שם לא מייצרים סחורות). לאחר כל האינטיפדות - ישראל לא מעסיקה פלשתינים רבים בבניה (זה מה שהם מסוגלים לעשות וזה מה שישראל הייתה עושה אילולא ההתנהגות שלהם) בזה הם יכולים רק להאשים את עצמם. ההנהגה שלהם גרועה כלפי עצמם וזה משהו שמושרש בתרבות שלהם, זה לא מצב שאמור להשתנות נאמר ב- 50 השנים הבאות (בהן נכפיל את מספר הישראלים בישראל). כרגע ריבוי אוכלוסין בישראל הוא כ- 2 אחוז לשנה. סיטואציה בה בישראל יש 15 מיליון איש או יותר וביו"ש 3 מיליון או פחות שגרים סמוך למרכזי התעסוקה בישראל היא סיטואציה שתוביל להגירה של ישראלים ליו"ש (החלטות בינלאומיות שונות לא יבלמו את המגמה הטיבעית של זרימת אוכלוסין מרובים לשטח קרוב מעוט אוכלוסין). זה לא אומר שיו"ש תתרוקן מערבים, זה אומר שיו"ש תהפוך לשמורה של פלשתינים שלא מסוגלת לצמוח. אני יודע שאתה ואחרים מתקשים לשנות השקפת עולם כאשר העובדות לא תומכות בהשקפת העולם שלהם. לכן אני מצפה שתיתן לי נימוקים "משכנעים" שהשקפת העולם שלי מוטעית. אני לא מתכוון לנמק מעבר למה שנימקתי, זה מעייף אותי , מבזבז את זמני, ולדעתי חסר תוחלת. אני מסתפק רק בהצגה בסיסית של התזה שלי. |
|
||||
|
||||
לאמ: אנחנו מסכימים ש"אוי ואבוי לנו אם ישראל תחייה רק על חרבה"וכן ש"אוכלוסיה גדולה זה לא רק צבא גדול אלא כוח כלכלי שמייצרת אוכלוסיה גדולה". בדיוק מהסיבות האלה חשוב שישראל לא תמשיך ותתרבה בלי סוף, אלא תשקיע ביצירת ערך (במובנים של איכות חיים, פריון, תוצר וכדומה). התרבות לא מבוקרת (שמונים צאצאים לזוג הורים) היא בדיוק ההיפך מזה. פעם חשבו שכדי שמדינה תהיה גדולה, חזקה ומשפיעה עליה להיות גדולה בשטח ובאוכלוסיה. נדמה לי שהאחרון שחשב כך היה היטלר, שסבר שגרמניה חייבת "מרחב מחיה" על מנת שתהיה בעלת גדולה. ההסטוריה מראה ההיפך. תושבי שוייץ הקטנה עשירים ומאושרים יותר מאשר תושבי סין, ותושבי דנמרק יותר מאשר תושבי ניגריה. יתר על כן: עוצמתה הכלכלית של גרמניה, איכות החיים של תושביה, והשפעתה בעולם גדלו דוקא אחרי המלחמה, כאשר הרפובליקה המערבית של גרמניה (גרמניה המערבית) כיסתה רק חלק מהשטח ומהאוכלוסיה שהיו קיימים בגרמניה של היטלר. אתה מנסה לגרור אותי לויכוח פוליטי על התיישבות בשטחים הכבושים, כאשר אתה חש נכון שאני מתנגד להם בתוקף, מסיבות מדיניות. אני אשתדל לא להגרר לויכוח זה (שהוא חשוב, אבל למיטב הבנתי לא חלק מהדיון הנוכחי). סיטואציה שבה בישראל יש 15 מיליון תושבים תהיה קטסטרוטפה משום שיהיה צפוף לכולנו. יהיה קשה לספק תעסוקה, תחבורה, מקומות בילוי לכולם. אפילו אם נצליח ליצור כאן מעין סינגפור, זה אומר שנהיה תלויים ביבוא מחו"ל של כל דבר שלא נוכל לגדל כאן (חקלאות, מתכות, אפילו מים). אותם שלושה מיליון ישראלים שלפי החזון שלך יגורו בגדה המערבית יצטרכו להתחרות עם מספר כפול של פלסתינאים שלא רק שונאים אותם, אלא מתחרים על אותם משאבים מועטים שקיימים שם ואשר - לפחות כפי שנראה המצב הנוכחי - להם לא יהיו מקורות תעסוקה בתחומי הקו הירוק, ולא יהנו ממערכת החינוך, הבריאות, והרווחה שיש (או מצופה להיות) בישראל. לי זה נראה כמו חזון אפוקליפטי |
|
||||
|
||||
אתה חוזר על הטיעון "הגודל לא קובע" בלבוש חדש. קודם טענת זאת לגבי הכוח הצבאי עכשיו אתה טוען זאת לגבי הכוח הכלכלי. אני טוען ש"הגודל כן קובע" כאשר מולנו ישנה האומה הערבית (שכרגע מפולגת אבל זה לא מובטח). באומה הערבית יש כרגע לפי חשבון גס 120 מיליון איש (בארצות שגובלות איתנו) מספרן יכול להמשיך לגדול. לעומתם יש בישראל 8.5 מיליון איש כאשרל- 2 מיליון מתוכם הם בעלי זיקה לאומית ערבית (לפלשתינים במיוחד ולערבים בכלל). מלבד זאת בשטחים (יו"ש ועזה) יש בערך 3.5 מיליון איש. חוסר האיזון הדמוגרפי כיום הוא מאוד לרעתנו, לדעתי רק גידול מהיר באוכלוסיה שבתוך ישראל יכול להוות פתרון למאזן הדמוגרפי הנוכחי שמסוכן לישראל. נחזור לטיעון שלך "הגודל לא קובע" שקודם הועלה לגבי גודל הצבא. עכשיו אתה חוזר על טיעון זה ביחס לכוח הכלכלי. לא נראה לי שאפשר לייצר כוח כלכלי יציב וחזק באמצעות "איכות האוכלוסיה בלבד". במקום "לחיות על חרבנו" אתה מציע "לחיות על תעשייתנו". לא מקבל טיעון ש"הגודל לא קובע", זה טיעון נכון רק כל עוד הפער המספרי לא ענק. סינגפור (והונגקונג) וכן שוויץ יכולות לפתח את היכולות שלהן באין מפריע, אף מדינה לא מאיימת ממש עליהן. גרמניה היא לא דוגמא: שם מדובר בארץ גדולה עם משאבי טבע ותעשיה משגשגת כבר 200 שנה לפחות (אם איני טועה) אנחנו רחוקים ממהמצב הטריטוריאלי והכלכלי של גרמניה. זה שהיטלר היה מגלומן והלך על תוכנית חסרת סיכוי (לכבוש מהר את רוב אירופה) לא מוכיח כלום. היטלר לא למד את ההיסטוריה הרומית שבה האימפריה הרומית לא ניבנתה על ידי כיבוש מהיר אלא על ידי סדרה של כיבושים שנימשכה כ- 300 שנה, אז הוא חשב בטעות שיוכל לעשות זאת תוך עשר-עשרים שנה וניכשל. הצפיפות של ישראל במצב של אוכלוסיה 15 ניראית לך קטסטרופלית כי אתה שולל על הסף את הפתרון הטבעי ביותר והוא הסתננות הדרגתית של ישראל ליו"ש. השלילה שלך נובעת מדבקות בהשקפת עולם שמדינות עוינות שהסיכסוך ביניהם אירידנטי יכולות להתפייס באופן שאחת המדינות (ישראל) יכולה להסתפק במועט מבחינה טריטוריאלית (משום ש"הגודל לא קובע"). (אותו דבר יל על פלשתין הקמת מדינה פלשתינית לא תאפשר לה להתקיים, זו אחת הסיבות (אולי העיקרית) לחוסר הנכונות של הרשות הפלשתינית לקבל את הצעות ישראל לסיום הסיכסוך, מבחינת הפלשתינאים סיום הסיכסוך הוא מוות בחנק של מדינתם אפילו בתנאים הכי מעולים מבחינתם, הם יותר רציונלים ממך. לדעתי ריבוי האוכלוסין בישראל לא יהיה קטסטרופלי - כי השטח של יו"ש (שאוכלוסייתה נחלשת וגדלה באיטיות רבה) הוא העתודה הטבעית שתאפשר לישראל להתפשט לפי צרכיה הכלכליים (בעיקר צורכי מגורים ותעשיות מכל הסוגים). כרגע ישראל מסתננת לטריטוריה סביב ירושליים, ב- 50 השנים הבאות ישראל תיסתנן לטריטוריה פלשתינית מול מרכז הארץ. איך בדיוק ההסתננות הזו תבוצע קשה להעריך, יש אילוצים פוליטיים שניתגבר עליהם בהדרגה על ידי קביעת עובדות בשטח, דונם פה ודונם שם. אי אפשר ליזום תוכנית גלויה בגלל האילוצים הפוליטיים, אנו נתקדם בשקט. |
|
||||
|
||||
'מרחב-מחיה' פשוטו כמשמעו.והמחשבה שמרחב זה הינו פיקציה מדינית-טעות היא. ארה"ב לא הייתה ארה"ב ללא המרחב.היטלר לא היה נופל ללא המרחב של סטאלין.ואפשר לחזור אחורה עוד בדפי ההיסטוריה כדי להבין זאת.הניסיון שלך לזלזל בהיטלר והגותו בנושא הזה הינו מגוחך.מרחב מחיה הינו תנאי בסיסי לכל עם שרוצה לשרוד.זאת הסיבה שישראל חיה על הקצה ומן הסתם תחיה על הקצה עוד שנים. רק המחשבה שטיעון כמו שלך הייתה מקבלת תוקף מעשי לתת ליהודים חמישית מהארץ בשנות ה30 - מעוררת חלחלה על איך היינו שורדים לנוכח טענות כגון " נו באמת מי צריך מרחב.מספיק בית קפה בשנקין " ישראל - קרי ; היהודים (אתה רשאי להתעצבן) חייבת להתרבות באופן בלתי מבוקר על מנת שמחר לא ישמידו אותה באופן מבוקר.מורכב להבנה? החיים מורכבים. |
|
||||
|
||||
שיעשע אותי ''בניגוד למה שמופץ על ידי ''שמאלנים'' - הלאומניות אינו הכוח המניע של האוכלוסיה אלא האינטרסים הכלכליים של הפרט.'' הרבה יותר נפוץ לראות ימנים שכותבים ''בניגוד למה שמופץ על ידי ''שמאלנים'' - האינטרסים הכלכליים אינם הכוח המניע של הפלסטינים, אלא הלאומניות''. |
|
||||
|
||||
אני לא אחראי על דברי אחרים, לכן אינני מתייחס אליהם. דעתי היא שאמנם הטיעון הלאומי מושמע בקול רם (על ידי ימניים ושמאלניים) אבל רוב ההחלטות לגבי השאלה איפה לחיות היא שאלה כלכלית: כאשר לפרט יש דילמה בין קיום מינימלי למשפחתו (ולעצמו) לבין מימוש אינטרסים לאומיים הוא יעדיף להגר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |