בתשובה לאביר הקרנפים, 06/08/16 22:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שער בנפשך שני אנשים שמקימים יחדיו שותפות עסקית. ברגע שאחד הצדדים חפץ לצאת מהשותפות - בטלה השותפות. מי צריך לשלם למי כמה ולמה ואיך יתחלקו הנכסים או ההפסדים של השותפות - על כך יתכתשו שנים, אם יש בזה צורך, בבתי משפט. אבל השותפות עצמה - בטלה, ושני השותפים חופשיים לעסוק בכל אשר יאבו. עכשיו - תאר לך שותפות, שצד אחד אנוס להשאר בה עד שהצד השני יאבה לשחרר אותו - בעוד הצד השני חופשי לפצוח בשותפויות כאוות נפשו. ויותר מזה - שהצד השני גם חופשי להעלם, לא לקחת חלק פעיל וכיו"ב - ועדיין הצד הראשון יהיה בשותפות זו, ולא יוכל לא להקים שותפות אחרת ולא לסגור את העסק. אלה גירושין רבניים. לא נראה לך עקום? כנראה שלא. בהיותך קרנף וגבר. לי כן. ילדים ורכוש לא קשורים כלל לעצם ביטול הנישואין, אם אחד הצדדים חפץ בזה. בשביל זה יש בתי משפט, והצדדים יכולים להתכתש בהם עד שימאס להם. __ הכוח בידי הגבר, ובידי הגבר בלבד, לסיים את הנישואין היה מצוי מאז ימי המשנה, לערך. גם בימים שבהם ילד מעל גיל 6 אוטומטית הלך לאביו, ואשה קיבלה את כתובתה לכל היותר, וגם זה אם הוכיחה שאין בה פסול ועוון, ולא שמץ מן הרכוש מעבר לזה. גם אם עזרה לצבור אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נלך לפי הדוגמה שנתת, ונדע שברגע שהשותפים רוצים לצאת מהשותפות, הם צריכים לחלק ביניהם את הרכוש והנכסים. נמשיך ונדע כי צד אחד יודע כי ברגע שתתפרק השותפות והרכוש יחולק, הוא יוצא קירח מכל הכיוונים. אז הוא צריך לפרק את השותפות ולתת לצד השני לקחת את כל מה שעמל עליו במשך שנים, רק כי פתאום הצד השני לא רוצה שותפות? מן הפסקה השניה ואילך, כל השאר לא נכון. גבר שרוצה לפרק את השותפות אבל אשתו לא רוצה, יכול לעבור גהינום ולא כל כך מהר יוכל להקים שותפות חדשה1. כמו במקרה של פושעות ורוצחות, המערכת מטפלת בסרבניות גט בידיים רכות בהרבה מאלה שהיא מפנה כלפי המקבילה הגברית. לא נראה לך עקום? כנראה שלא, בהיותך אישה ופמיניסטית. לי כן. ילדים ורכוש קשורים בקשר הדוק לעצם ביטול הנישואין, כי עצם ביטול הנישואין מחייב סידור חדש לילדים והגדרה וחלוקה של הרכוש. סוף מעשה במחשבה תחילה, וכל אחד שמודע להשלכות ביטול הנישואין יכול וזכאי להתנגד להן, אם זה גורם לו עוול. בקשר לשאר, זה נשמע כמו סיסמאות דמגוגיה של שונאי דת שאין להם מושג בקשר לעובדות: אישה לא צריכה להוכיח שאין בה פסול ועוון כדי לקבל את כתובתה2 - להיפך, הגבר צריך להוכיח שיש בה פסול ועוון על מנת להשתמט מתשלום כתובתה. ובקשר לרכוש מעבר לזה, היא לוקחת איתה את הרכוש שהביאה איתה מבית אביה, והרכוש שהרוויחה בכוחות עצמה, אם אמרה לבעלה איני ניזונת ואיני עושה3, וזו בחירתה של האישה איך לנהוג, ואין לבעל שום מילה בנושא. _________ 1 כמובן שכמו במקרה הנוכחי, מדובר על גבר דתי שלא מקים שותפויות מחוץ לנישואין ולא עובר על חרם דרבינו גרשום. 2 ואם אני זוכר נכון, זה לא "לכל היותר". יש עוד דברים שהיא מקבלת, כגון דמי מחיה לתקופה קצובה. 3 ניתן לקרוא גם כאן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |