|
שוב, החיים בדרום [למשל בבאר שבע, אשדוד, אשקלון] היו מאד שקטים ורגועים לפני ההתנתקות.
באובדן ההרתעה אני לא מדבר על השימוש הפסיכולוגי המגנים אנושיים, אלא על הפיכת מדינת ישראל כולה, למטווח רקטות דו שנתי שמתקבל בעולם כאילו זה משחק ידידותי בליגה ג'.
מה שמעצמות מקומיות שטילים במחסניהן נמנעו לעשות במלחמות בהיקף מלא במאה הקודמת, ביודען שבכך יעברו קו אדום ובחששן מתגובה ישראלית הולמת, מרשה לעצמו היום כל ארגון קיקיוני של מאה מחבלים וגראד באלף דולר. לזה אני קורא אובדן הרתעה. לו מלחמת לבנון הראשונה היתה מתרחשת היום, (שלא לומר יום כיפור), שעה אחרי המתקפה על הטק"א הסורי היו תל אביב, חיפה, בסיסי חיל אויר ושאר ירקות תחת הפגזה מאסיבית של סקאדים עם עוצמה ודיוק שהיו גורמים נזק עצום, מוראלית, כלכלית ומדינית, ומשנים את מהלך המלחמה. תחשוב על מלחמת יום כיפור ותוסיף אליה עורף מדמם ורב הרוגים. הסיבה היחידה שמאגרי הנשק הנ"ל לא הופעלו אז היא הרתעה. שהתפוגגה מאז יותר מהר מהמוסיקה של האייטיז.
פעם גיחה נמוכת טוס מעל המטכ"ל הסורי הספיקה כדי לגרום לאויב למצמץ ולשקול את צעדיו. היום גם כתישה עד עפר של רבעים שלמים לא גורמת לעשירית מהאפקט ההוא.
|
|