|
||||
|
||||
ב-5 לאוקטובר 2001 נתפרסם באתר זה מאמרי "האם למשפטנים בירושלים יש מה להסתיר". התרעתי בו על כי משרד המשפטים, הממונה על "ועדת העזבונות" אינו מפרסם את שמות העמותות להן הוא מעביר כספים ואינו מפרסם את גובה הסכומים המועברים להן. ציינתי כי הדבר נעשה בניגוד לחוק (חוק "חופש המידע" והתקנות הנילוות אליו) וטענתי כי עולה חשד שמישהו מנסה להסתיר שם דברים. ציינתי כי חומרה מיוחדת עולה מהעובדה שמי שעושה זאת זה דוקא משרד המשפטים, הממונה על החוק. טענתי כי אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר וכי העובדה שהמשפטנים בירושלים מסתירים מעשיהם במרתף מעוררת חשד. היום אישר דו"ח מבקר המדינה שהיתה סיבה רצינית ביותר לחשוד במתרחש: הדו"ח מספר כי הועדה הזו מחלקת לעמותות שונות ומשונות מעל 100 מליון ש"ח לשנה (שעה שאתר משרד המשפטים דווח לכם על העברת משהו כמו 2 מליון ש"ח בלבד), אבל עיקרו מצוי בגילוי כי יו"ר הועדה, משפטן בכיר מהכובדים ביותר במערכת המשפטית שלנו (שופט עליון בדימוס) העביר כספים לעמותות בהן היה קשור בעצמו ולעמותות שאשתו היתה חברה בהנהלתן ואף מורשת חתימה בהן. לא זו בלבד, אלא שהוא גם נתן והקציב לעמותות של אשתו אפילו יותר כסף ממה שהן ביקשו בכלל.... גם יועץ הועדה (היועץ לועדה והעוזר ליו"ר שלה) היה נגוע בניגוד עניינים קשה ביותר: 16 עמותות (!) שהוא היה חבר הנהלתן ומורשה חתימה בהן קיבלו כסף רב מהועדה לה הוא מייעץ... והעיקר: רב ישיבות הועדה התקיימו בפורום של 2 או מכסימום 3 חברים. ולמי שלא מבין: ברב המקרים היו"ר ועוד חבר אחד, הם שחילקו את הכסף. 2 אנשים מחלקים 116 מליון שקל לשנה לעמותות שונות.... וכשלא מפרסמים בציבור מי מקבל את הכסף, כמה כסף מחולק ולמה – אז גם איש לא יודע, איש לא שואל ואיש לא מגלה. וככה מתנהלת לה מדינת ישראל. ככה מחולקים הכספים שלכם. או ליתר דיוק: ככה מתנהלים הדברים במשרד המשפטים. אז בפעם הבאה שמסתירים מכם אינפורמציה, כשמספרים לכם ש"הפרקליטות בודקת", או כשנציג האוצר כותב לכם שהכל "תחת פיקוח", אל תקנו זאת יותר. דירשו לקבל את כל הפרטים. דירשו להרים מסך. זה לא סודות מדינה שחשיפתם מסכנת את הביטחון. להיפך: אלה "סודות" שאסור לנו לתת למדינה להסתירם – אם אנו חפצים במדינה הגונה. כי כשפקידי המדינה מסתירים אינפורמציה - יש להם סיבה פסולה. וכשבמשרד המשפטים עושים זאת – יש מקום להניח שהסיבה שלהם כבר קרובה לפלילים.... שורות אלה מוקדשות למבקר המדינה, גם הוא שופט עליון לשעבר, שעל-אף חוסר רצונו הוכרח לכתוב דו"ח על הפרשה הזו ועל חלקו של חברו השופט טל במעשים, והוא עשה זאת רק לאחר שכל האינפורמציות על המתרחש הועברו אליו במלואן כתלונה ורק לאחר שהיה ברור לו שכבר אי-אפשר לחפות יותר על המתרחש. ולמי שעדין לא מבין: אל תסמכו על מבקר המדינה. הוא "חוקר" ו"מפרסם" רק לאחר שאזרחים אחרים מגלים את הדברים בכוחות עצמם. בעצמו וביוזמתו הוא לא מחפש ולא מגלה שום דבר הנוגע למשרד המשפטים או לפרקליטים. אבל אפשר להבין אותו: בסופו של דבר גם הוא בא משורות המשפטנים ואיתם הוא נפגש בקוקטילים, בחיי החברה ובטקסי הכיבודים והתארים ההדדיים שהם מרעיפים זה על זה. אבל אתכם, ציבור משלמי המיסים, ששותק על המתרחש וממשיך להאמין להם, יותר קשה להבין. פריד אברהם – פריצי Frizzy@netvision.net.il
|
|
||||
|
||||
אם אדם שהיה מנדבכי הלגיטימציה של האליטות הישראליות כמו פרופ' פרנקל, עשוי להיות מואשם בהפרת אמונים (שימו אגב לב כיצד "הארץ" מרכך וממסך את הפרשה הבוקר) כנראה שמדובר בקצה הקרחון של סביבה חברתית בה מעשי גזל עתירי מיליונים הינם נורמה שגורה. הכסף הציבורי הינו כ-% 50 מהת.ל.ג. בן 110 מליארד דולר לשנה. יש מספיק שלל ... הציבור מפוחד, שכן השחיתות נוקטת במדיניות הרתעה. פורסם ב"ידיעות" בזמנו אודות מערכי "עבודה" מובנים שגובשו בהסתדרות ובקופ"ח, שמטרתם היתה לבודד ולהכפיש אנשים שחשפו שחיתויות. תכופות "אורגנו" גם חוות דעת פסיכיאטריות שהדיאגנוזה הרווחת בהן היתה "האיש פסיכופט ופרנאואיד". אנשים אלה לא יכלו להשתלב יותר בעבודה, ובודדו תוך הכפשתם. דומה שעד שלא תתפרסם על ידי האינטרפול והפ.ב.איי. הרשימה הענקית של אנשי המנגנון הציבורי והממשלתי שלהם חשבונות מליונים בבנקים שוויצריים ואמריקנים, ישאר הנושא ברובו חסוי. יתכן שמועלה תרחיש בו פירסום רשימה כזאת עשוי להיות הרה נזק, שכן חברי אליטות השוד הישראליות יכולות, כמעשה תגמול, בשורה של פרובוקציות להשמיט את הקרקע ממשטרים פרו אמריקניים באיזור ולהביא למרידה של פונדמנטליסטים מוסלמים בארצות אלה. פרסום רשימה כזאת וחשיפת חבורות שלטון השחיתות יחייב במקביל גם התקרבות אוניות הצי השישי והצי הבריטי לחופי הארץ, שכן הדבר עשוי להביא לתקופת מה של כאוס בארץ. |
|
||||
|
||||
bhxhui נסיון -
|
|
||||
|
||||
ה"ארץ" 3 מאי 2002 : קצב קורא להקמת רשות להגנת חושפי שחיתויות נשיא המדינה, משה קצב, קרא אתמול להקמת רשות ממלכתית שתסייע לחושפי שחיתויות. לדבריו, על רשות כזו לספק ייעוץ מקצועי והגנה משפטית לעובדים שחשפו שחיתויות. |
|
||||
|
||||
מתוך Ynet: "בהמשך דבריו, אישר רכלבסקי את הידיעה שפורסמה ב- Ynet לפני מספר שבועות, על העברת הטיפול בחריגות השכר של הבכירים בבנק ישראל לפרקליטות המדינה. לדבריו, אגף השכר באוצר ממתין עתה לחוות דעת של הפרקליטות בעניין סמכויות ויכולות האגף לבצע מהלך יותר מעמיק בנושא זה." שוב נותנים לחתול לשמור על השמנת? |
|
||||
|
||||
נכון. אין חדש תחת השמש, של משלם המיסים. אגף א' יכתוב לאגף ב' שיעביר למחלקה ד' שיעביר ליועץ המשפטי שיתייעץ עם נציב שירות המדינה, שיעביר לועדה, שתחכה לחוות בדעת, ובינתיים כולם יצברו וותק ודרגות לפנסיה. וכשיפרשו לפנסיה מכובדת ע"ח קופת הציבור, יעברו מייד לתפקיד בכיר בראש אחד הארגונים / מוסדות / עמותות / בנקים / רשויות שהיו כל אותן שנים תחת פיקוחם. מאחר וגם שופטי העליון עושים את אותו הדבר (ראה השופט טל, ראה השופט גולדברג וכנ"ל גם שופטים אחרים) - אין סיכוי שהתופעה תיפסק. זו אינה בעיה של שחיתות אישית במקרים בודדים, זו תופעה המעידה על הסתאבות מושגי היסוד לשל הגינות ונקיון ידים ציבורי. אובדן הבושה הוא הסימן הראשון להתפוררות מערכת חברתית ולא ראיתי בכיר כלשהו שהתפטר מרצונו בשנים האחרונות, רק בגלל הבושה ממעשיו שנחשפו. פריצי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |