|
||||
|
||||
אומרים שדוסטוייבסקי ו"היפים והאמיצים" בנויים על אותו סיפור, רק שדוסטוייבסקי יודע לכתוב יפה, ונמנע מאותו קיטש, מבחינת הדעות אני מסכים כמעט עם כל מה שאמרת אבל הוולגריות הנוראה הזאת שכאילו אתה מנסה לדחוף לכל משפט אפשרי, כאילו שאתה מקבל תמלוגים כל פעם שקורא מקבל בחילה מחדש, יש מחלה נפשית כזאת אם אני לא טועה שבו אדם מקבל הרגשה של שובע מקללות חסרות רסן... יש הרגשה כאילו סיפור אהבה הפך ל" הכנסתי את הזזיייןןן לתוך הכוססססס שלה, ודחפתי כמו חמור מזדיין בתוך הכוס ואז השפכתי לה על כל השדיםםם!!!!!!!!" |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמה שכתבתי היה וולגארי. חריף, בהחלט, תוקפני, ללא ספק; אבל לא וולגארי. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, אם כבר מדברים על וולגריות, הפסקה האחרונה בהודעה שלך לא הייתה ממש נחוצה. |
|
||||
|
||||
כן, אני מתנצל מעומקי נשמתי התמימה:) ניסיתי להעביר נקודה |
|
||||
|
||||
מישהו יכול להסביר לי את משמעות המילה וולגרית? כדי שאבין כשבחור אומר שבחורה וולגרית דוחה אותו |
|
||||
|
||||
לפי מיטב הבנתי, הכוונה היא לתיאור מפורט מידי של צדדים בחיי האדם שאמורים להשאר מתחת לפני השטח, כמו מעשים מיניים, עשיית צרכים, טיפולים כירורגיים, וכדומה. |
|
||||
|
||||
גם, אבל לא רק. וולגריות (גסות, המוניות) יכולה אכן להתבטא בתוכן הדברים, אבל גם באופן הבעתם, ובכלל, בצורת התנהגות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |