|
||||
|
||||
לפחות מהצד של הילד זה בטח עניין של ''להיות כמו הגדולים''... |
|
||||
|
||||
אכן, גם לגבי המוטיבציה לענין הזה אני לא לגמרי בטוח. וגם אחרי המוטיבציה, יש מספיק צורות אחרות לעודד עצמאות והתנהגות "כמו גדולים". יכולתי לטעון גם שעצם זה שהההורים מנהלים את ההוצאות לגבי הילד ולא הוא, זה שיעור לחיים של איך מנהלים הוצאות וצרכים, על מה אפשר וצריך לפעמים לוותר, שיעור בגבולות1 היכולת והאמצעים וכן הלאה. 1 טוב, בערך כל דבר שני בקשר לגידול ילדים הוא שיעור בגבולות, לא? |
|
||||
|
||||
>> בערך כל דבר שני בקשר לגידול ילדים הוא שיעור בגבולות, לא? צריך לעשות מהאמירה הזו סטיקרים להורים כדי שתהיה להם מול הפנים כל היום. |
|
||||
|
||||
למה לעצבן את ההורים? נסה לרמוז להורה שהילד חסר גבולות ותקבל מסה דביקה על חשיבותו של החופש לפיתוח היצירתיות (ברקע הילד קורע לאורחים את האזניים עם האורגן או הדרבוקה) ועד כמה הלא מסרס. שלא לדבר על ילדים שבאין מבוגר אחראי בבית משתמשים בשירותי הגידור והשיטור של הנמר או הורים שמעדיפים שישתו ויעשנו (ג'וינטים) בבית כי מדובר בסביבה בטוחה. מי נתן להם רישיון הורות מי? |
|
||||
|
||||
אין בהכרח סתירה. אפשר להכיר בחשיבותו של החופש ועדיין ללמד את הילד להביא בחשבון אנשים אחרים. אני אישית לא מבין מה הבעיה בלעשן ג'וינטים ולשתות מדיי פעם |
|
||||
|
||||
יש סתירה כי החופש תחום בתוך גבולות ותפקיד ההורה לסמן מה מותר, כמה ולמה. ילדים צריכים ולפעמים ממש נואשים שמישהו יסמן להם גבולות. זאת הסיבה שחלק מהסצינות מתרחשות במקומות שבהם נמצאים מבוגרים בנוסף להורים. במילים אחרות, התקווה שמבוגר אחראי אחר ייקח פיקוד מחוללת חלק מהדרמות. הורים שלא מסוגלים לספק קו אדום מוחשי ומתרצים לעצמם ולאחרים את חולשתם ובורותם בססמאות מגניבות מגדלים ילדים סובלים שיגרמו לסביבה לסבול. לפני שהסטריאוטיפ יתקרש אקדים מכה לתרופה. המטרה בסימון הגבול הוא עידוד החופש ולא מניעתו. כשילד בגיל 4 רוצה לשחק בסכין שף ההורה צריך להשמיע לא ורצוי שיספק סכין כהה וצעצוע פלסטיק או כזה שלא מקשקש בזנב. |
|
||||
|
||||
איפה אתה מסתובב תגיד? איפה ראית הורים שמרשים לילד בן 4 לשחק עם סכין שף? איפה שאני לא מסתובב אני רואה רק הורים שצורחים על הילדים שלהם שאסור ואסור ואסור - הבעיה היא יותר מדי גבולות שרירותיים ולא פחות מדיי. |
|
||||
|
||||
אתה יודע, כל אחד והגבולות שלו והדברים שנראים לו קריטיים. גם אני רואה הורים שאוסרים על ילדיהם יותר מדי דברים מתחום המשחק או מתחום הלגעת בדברים - כלומר, יותר מדי לטעמי. ומצד שני כמעט כל ההורים מסביבי מרשים לילדים הרבה יותר מדי בתחום הממתקים והחטיפים, לטעמי. |
|
||||
|
||||
למה לדעתך צריך להגביל ילדים בענייני ממתקים וחטיפים? |
|
||||
|
||||
(עכשיו אנחנו כמו בהתחלת משחק שחמט. כתבתי דבר מאוד לא מפתיע, אתה שואל שאלה שיש לה תשובה ברורה מדי, רק כדי שאני אענה אותה ואתה תפתח את עמדתך. יש לי הרגשה שגם התגובה הבאה שלך וזו שלי תהיינה משעממות. אבל נשחק, אולי יבוא איזה מסע עם סימן קריאה.) כי הם רוצים לאכול הרבה יותר ממה שכנראה בריא להם. |
|
||||
|
||||
חבל שאין פה שווה ערך ללייקים. מר ירדן, הזהירות מיותרת. לא כנראה, בטוח. החטיפים פשוט לא בריאים. (עכשיו יבוא צפריר וישאל איזה חטיפים וההוא ישאל כיצד קבעתי את השכיחים ביותר והשלישי יביא מחקר שבוטנים מורידים לחץ דם) סליחה שנדחפתי. אפשר לשחק מחבואים במקום שחמט. אני עומד. אתה עוד כאן? |
|
||||
|
||||
לפעמים האביזרים בתגובות נועדו להמחשה בלבד. נשבע שאני רואה הרבה יותר ילדים שצורחים על ההורים. מצב הכוחות בגו'נגל הנאור (לפי התפלגות המצביעים) הפך את ההורים לבאטלרים. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני מבין, ככל הנראה הם גורמים נזק למי שעדיין לא סיים את התבגרותו (כלומר: לפני גיל 15-25). לא זוכר בדיוק על מה זה מתבסס. |
|
||||
|
||||
התחום הפך לזירת התגוששות פוליטית ולכן עמדת הסיקור וכנראה שגם הסקרים והניסויים מוטה. עשרות המחקרים והכותרות לא מלמדים (אמא המוח התכווץ לי) הרבה על הנזק בפועל. בני נוער שקוראים באתר מריחואנה מאמינים שהעישון מועיל כמעט לכל דבר כולל תחליף לטיפול בסרטן. אני זוכר ניסוי שבו ''הוכיחו'' תקשורתאים שלמריחואנה אין השפעה רעה על ביצועי הנהיגה. מי שמכיר מבוגרים ובני נוער שמעשנים בקביעות מבין קצת מהחוקרים והמפרסמים את ההשפעה. בשורה התחתונה- כמו כל סם, מריחואנה הופכת אנשים לצל של עצמם. אני מתעב את הקמפיין המתמשך והנרחב שממוקד במיסטול הצעירים ורואה בפעיליו משרתי החושך הגדול. יש בסביבתי ספורטאי מחונן ואתלט יוצא דופן שמעדיף לעשן ולסחור במקום ללמוד ולככב בקבוצות ספורט. הסביבה מאפשרת, אבא מעושן, אמא מעושנת והצעיר הופך למקרה אבוד. אני לא יכול להגיע אליו ומחכה להזדמנות. כואב הלב. אולי תחום היחידות המובחרות בצה''ל שעדיין מחזיק מצ'ואיזם יאפס אותו. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים שמריחואנה הופכת אנשים לצל של עצמם. אולי אתה מדבר על מקרים מאד קיצוניים של אנשים שמנסים לפצות על חוסר כלשהו, אם תקח להם את המריחואנה זה יהיה אלכוהול או ג'אנק פוד. מריחואנה איננה מזיקה כשהיא במינון סביר. אני מכיר די והותר אנשים שצורכים אותה בערב כדי להרגע מיום עבודה ארוך והם אנשים בריאים וחיוניים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר די והותר אנשים שצורכים אותה בערב כדי להרגע מיום עבודה ארוך במשך 30 שנה ומספרים שכולם שהם בריאים וחיוניים במידה שווה. מעטים מודים שהם מכורים. |
|
||||
|
||||
שימוש בסמים ואלכוהול הם שאלה של גיל מודעות ונסיבות. למיטב הערכתי, ההורים שמאפשרים לילד בגיל ההתבגרות לעשן ג'וינטים או לחסל חצי בקבוק וודקה מתקשים בהצבת קווים אדומים ומכאן התירוץ וההצדקה. באזורנו מדובר במגיפה של ממש. רוב הילדים (בני טובים) כבר מגיל 16 צורכים סמים ובכמויות מבהילות. לא נדיר לראות ילדים שמגיעים מסוממים לבית הספר. ההנהלה יודעת, בכירים במועצה יודעים, אנשי מקצוע מוסמכים יודעים וכולם שותקים בגלל שההורים שמוקים. ההורים נחלקים לקבוצה שלא מודעת למצב והקבוצה השניה מספקת את התנאים (זה לא זול) שיאפשרו לילד להתמסטל וטוענת שכך עדיף. אין (כמעט) הורים שיודעים בפועל מה קורה ומתנגדים בפרהסיה לתופעה. חלק מהמחיר של לגדול בסביבה נאורה. אני לא חושב שסמים יכולים לעזור למתבגר באופן כלשהו ולא מכיר אדם אחד שבקיא בהבנת התודעה האנושית שיודע לטפל באחרים דרך שימוש בסמים1. אני לא נגד סמים אלא נגד הבורות. 1. אני מעריך שקיימים אלפי בני נוער וצעירים שהתמכרו לחשיש ומריחואנה כי אני יודע שמאות מגיעים לגמילה מרצון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |