|
||||
|
||||
אתה אומר שצריך רוב יהודי כדי שהמדינה תהיה יהודית. מדינה יהודית לפי מה שאתה אומר: 1. "מאפשרת ליהודים להגר אליה" 2. "שפתה עברית" 3. "יום המנוחה שלה הוא שבת" 4. "החוק שלה מושפע מהחוק היהודי" 5. "שחגיה הם החגים היהודיים" 6. "בתי הספר שלה מלמדים את ההיסטוריה היהודית ואת התרבות היהודית" 7. "יוצאת מגדרה כדי לא להפריע לקיים מצוות ומנהגים יהודיים" 1. ההגירה לא צריכה להיות מופלית על בסיס דת, במיוחד כאשר אין הבדל מעשי בין אדם לא דתי שסבו היה יהודי, לאדם אחר, לא לפי הדת ולא לפי המדינה. 2. השפה נקבעה כבר והיא לא תלויה ברוב כזה או אחר אלא באחוז האנשים שדוברים אותה במדינה. כך שהיא לא צפויה להשתנות. 3. יום המנוחה ישאר כמו עכשיו, כמו שזה קיים במדינות אחרות שאינן יהודיות. למה שיום המנוחה ישתנה? 4. למה זה משנה למישהו ממה החוק מושפע, החוק שוב לא משתנה כתלות ברוב של דת כזאת או אחרת. 5. כל אחד יכול להמשיך לחגוג את חגיו לפי אמונתו. 6. בתי ספר יכולים להמשיך ללמד היסטוריה יהודית. המדינה בכלל לא צריכה להתערב בתכנים של בתי ספר שונים. 7. כדי לא להפריע, צריך לא לעשות כלום ולא לעשות מעשה מיוחד. לא להפריע זה המצב הטבעי. להפריע זה המצב הלא טבעי. החלוקה ליהודי וללא יהודי היא שיוצרת את הבעיה, אם יתיחסו לאנשים שכבר גרים כאן כאנשים שווים ללא התיחסות לדת מצד המדינה, אין חשיבות לרוב יהודי או לא. יהדות היא דת, מי שמקיים אותה הוא יהודי, מי שלא מקיים אותה, איננו, וזה עניינו הפרטי ולא עניינה של המדינה, אין שום מקום לערב את הדת בחוקי המדינה. |
|
||||
|
||||
יהדות היא שיוך אתני, תרבותי ומסורתי לא פחות משהיא דת. ולכן ישנם רבים מאד, כולל רוב מייסדי המדינה הזאת, שהם יהודים גם כשאינם מקיימים את מצוות הדת, בסתירה למשפט האחרון שלך. |
|
||||
|
||||
הרשימה שעשית אינה "רשימת הדברים שהופכים מדינה למדינה יהודית" אלא "רשימה של דברים שמדינה יהודית עושה, בין היתר" כשכתבת את הרשימה הנגדית לא הבנתי למה התכוונת. למשל 1. ההגירה לא צריכה להיות מופלית על בסיס דת מה הכוונה "לא צריכה"? האם מדינה יהודית לדעתך לא צריכה להפלות בהגירה או להיפך- שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית? בסעיף 7. אתה צודק ואדייק- אחליף "לא להפריע" ב"לעזור או לאפשר". לדוגמה- האוכל בצה"ל כולו כשר בכשרות לא נמוכה בכלל, זה מאפשר לשומרי כשרות לשרת בצה"ל בלי לחשוש מהאוכל. |
|
||||
|
||||
הרשימה היא דברים שאתה כתבת שמגדירים מדינה יהודית. אם אתה אומר שיש עוד אז כוונתך בעצם שמדינה יהודית היא מדינה שבה יש חוקים שונים שמתיחסים לדת היהודית ומקלים על אנשים שחשובות להם מצוות היהדות תוך כדי קושי על אנשים שלא חשובות להם מצוות היהדות. ובנוסף יש בה חוקים שמיטיבים עם אנשים שהם צאצאים של יהודים. אני לא בטוח שכבר עכשיו רוב האנשים במדינה תומך בכל החוקים האלה. הכוונה שלי ב1. זה שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית לפי ההגדרה שהבנתי ממך למדינה יהודית וכפועל יוצא לא צריכה את חוק השבות. גם לשיטתך אני לא רואה איך צאצא ליהודי שהוא עצמו אתאיסט תורם כהוא זה למדינה היהודית. בקשר לרוב יהודי יש לי שאלה אליך, מה היה קורה במקרה וגם ללא סיפוח, הילודה של לא יהודים פה הייתה גורמת לרוב כזה להעלם. סיפוח לאו דווקא גורם לזה. מה תוכל לעשות במקרה זה? לגרש אותם? |
|
||||
|
||||
הרשימה, כמו שכתבתי קודם, אינה מגדירה מדינה יהודית. בתגובתי הראשונה כתבתי לך מהי מדינה יהודית. הדברים אולי נבלעו שם אז אחזור עליהם כאן מה המשמעות של מדינה יהודית? - מדינה שמטרתה לרכז ולהוציא לפועל את השאיפות הלאומיות של העם היהודי, ולהיות ביתו. אתה חושב שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינה יהודית ולא צריכה את חוק השבות, אבל היא כזו. לא רק שהיא כזו, אלא שזו תכלית קיומה. לא לחינם הבאתי את כל ההקדמה הארוכה שנותנת את הרקע לקום המדינה. אתה צריך סיבה טובה מאוד כדי לשלול את התכלית היסודית שעבורה קמה המדינה, ולא ראיתי שניסית אפילו לשלוף סיבה כזו. צאצא ליהודי שהוא אתאיסט לא צריך "לתרום" למדינה היהודית. המדינה נבנתה על מנת לתרום לו. לשאלתך הדמוגרפית כבר עניתי בתגובה הקודמת אבל אני אפרט: כמדינה יהודית, ולא רק מדינת היהודים, לאורך כל שנות קיום המדינה היתה חשיבות עליונה לרוב יהודי מוצק מאוד בגבולותיה. מדיניות העליה עזרה לשמור על רוב זה גם כאשר הילודה של לא יהודים בתחומי המדינה היתה גבוהה יותר מזו של יהודים. כעבור עשרות שנים של עליה, היום יותר מ 80% מיהודי העולם מרוכזים בשתי מדינות- ישראל וארה"ב, ולכן קשה יותר לסמוך על עליה עתידית כגורם מאזן לפערים עתידיים בילודה. מאידך המגמות הדמוגרפית לא מעלות חשש רציני לאובדן הרוב היהודי המיוחס בגבולות המדינה הנוכחיים (כולל הגולן ומזרח ירושלים) גם ללא עליה מסיבית בעתיד. קצב הילודה של לא יהודים הולך ויורד, ושל יהודים לא. אבל אני מסכים שצריך לדון בשאלה העקרונית, ומבחינה עקרונית אין הבדל בין אבדן הרוב היהודי כתוצאה מסיפוח או כתוצאה דמוגרפית של ילודה. כפי שכתבתי, אבדן הרוב היהודי המיוחס (שני שליש) יעמיד בפני המדינה אולטימטום- להשאר דמוקרטית או להשאר יהודית. כדי להשאר גם וגם היא תצטרך להתכנס לתוך גבולות שממשיכים לקיים את הרוב היהודי המיוחס, וגם זו אפשרות1, אבל אנחנו דנים כאן במקרה ההפוך. במקרה כזה, כיוון שתכליתה של המדינה להיות מדינה יהודית, והדמוקרטיה היא רק כלי ליישום הציונות, נראה לי שהמדינה תוותר על הדמוקרטיה ולא על יהדותה. זה יהיה מצב מאוד מצער ולכן המדיניות הציונית לאורך כל השנים עוד לפני קום המדינה, והמדיניות הממשלתית אחריה, חתרה להמנע ממנו בכל מחיר. מאז הקמתו של גוש אמונים הולכת ומתחזקת מגמה בקרב ציבור הולך וגדל שעניין הרוב המיוחס הוא לא כל כך קריטי עבורם. זהו ציבור שאינו מחשיב במיוחד את הערכים הדמוקרטיים ומוכן לוותר עליהם תמורת ערכים אחרים שהוא מחשיב יותר. כוחו הפוליטי של ציבור זה גדול יותר מכוחו האלקטוראלי ויש חשש שהוא יצליח לכפות את רצונו על ההנהגה ולגרום למדינה לאבד את הרוב היהודי המיוחס וכתוצאה את צביונה הדמוקרטי. אני חושב שזהו חשש גדול בהרבה מהחשש הדמוגרפי שהעלית, והוא זה שצריך לעניין אותך מבחינה אופרטיבית, ולא יהדותה של המדינה, שהיא נתון. _____________ 1 תכניתו של שר הביטחון ליברמן "אום אל פחם תמורת אריאל", למשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |