|
||||
|
||||
ודאי שקל להוכיח. אני מעתיק מתוך תוכנית ההתנתקות [ויקיפדיה]: הודעה של אגף התקשורת של משרד ראש הממשלה הציגה את הנימוקים הבאים בעד תוכנית ההתנתקות16: 1. ממשלת ישראל הגיעה למסקנה כי אין שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הוא מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני. 2. התוכנית תוביל למציאות ביטחונית טובה יותר, לפחות בטווח הארוך. 3. היציאה מרצועת עזה ומצפון השומרון תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית ויש בה פוטנציאל לשיפור מרקם החיים הפלסטיני והכלכלה הפלסטינית. 4. מהלך ההתנתקות ישלול את תוקפן של הטענות נגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה (טענה שהופרכה עקב הסגר שהוחל זמן קצר לאחר יישום התוכנית). 5. מכתב של הנשיא בוש עם התחייבויות לתמוך בעמדת ישראל בשלילת זכות השיבה, השארת גושי ההתנחלויות בידי ישראל ואי קיום תהליך מדיני עם הפלסטינים לפני חיסול ארגוני הטרור. בראיון לעיתון הארץ אמר דב וייסגלס, יועץ של ראש הממשלה אריאל שרון, שתוכנית ההתנתקות נועדה לסכל תוכניות כמו יוזמת ז'נבה, אל מול ההתגברות בסרבנות ונועדה להקפיא את התהליך המדיני באופן המונע הקמת מדינה פלסטינית ודיון בנושאי הפליטים, הגבולות וירושלים לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. בפועל: 1. עדיין אין שותף, עדיין יש קיפאון והמצב רק החמיר. 2. המציאות הבטחונית איננה טובה יותר. כפי שניתן לקרוא בערך, גם לפני ההתנתקות יצאו למבצעים ברצועת עזה מדי פעם, וגם היום עושים את זה. גם אז ירו טילים על שדרות וישובים אחרים, היום מצליחים לירות גם על תל-אביב וירושלים. אם פעם היו אלה המתנחלים שספגו את רוב האש עבורנו, היום כלל תושבי הדרום נושאים בנטל במקומם. 3. היציאה לא הקטינה את החיכוך ולא שיפרה את הכלכלה או מרקם החיים של הערבים ברצועה. 4. כאמור, הטענות נגד ישראל נמשכות. 5. זכות השיבה טרם נשללה, שום דבר לא סגור וכל כניסה חדשה למשא ומתן תדרוש להניח הכל על השולחן מחדש, כולל "מחוות" מקדימות בצורת שחרור מחבלים ועוד. על חיסול ארגוני הטרור אין בכלל מה לדבר, בעיקר כאשר לבני, חולדאי וארז לנדוור, מצדיקים את פעילותם ברמה כזו או אחרת. כמובן, שכיום תכניות כמו יוזמת ז'נבה הן נקודת הפתיחה לדיונים במקרה הטוב יחד עם הדיבורים על הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. אם כן, קל להוכיח כי היציאה מעזה היתה טעות: מה הרווחנו? כלום. את רמת הפגיעות הנמוכה ניתן לזקוף לזכות מערכת כיפת ברזל. את ההפסקות בירי הטילים ניתן לזקוף לזכות מבצעים צבאיים הנערכים ברצועה. הרי ההתנתקות עצמה לא גרמה להפסקת הירי או הפיגועים מן הרצועה. מה הפסדנו? המון. הערבים למדו שהם יכולים לקבל מה שהם רוצים בלי לתת לנו כלום. משמע - הטרור משתלם, ולא רק. כל דרך פעולה שהם ינקטו נגדנו, בסופו של דבר תוביל להתקדמות שלהם ולנסיגה שלנו, בלי שנקבל מהם שום דבר ממשי. נוצר תקדים מסוכן, כאשר הטענות הישראליות מקבלות מכות מכל הכיוונים, שהרי ישראל עצמה הודתה בטעותה ונסוגה משם. |
|
||||
|
||||
כמה תיקונים: 2. לא רק שהמציאות הבטחונית אינה טובה יותר, היא גרועה הרבה יותר. לפני ההתנתקות לחמאס היו מרגמות וקסאמים לטווח של קילומטרים בודדים. היום יש לו תחמושת תקנית כמו גראדים וקטיושות שמגיעים עד חיפה 3. לא רק שהטענות נגד ישראל נמשכות אלא שהן התגברו מאוד. ישראל כבר אינה "כובשת" אלא "רוצחת", וזה גם מצטלם הרבה יותר גרוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |