בתשובה לנמר בכפפות משי, 23/06/16 13:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבנתי. שאלה נוספת: האם התאבדות מותרת ביהדות? עד כמה שידוע לי, התשובה היא לא. האם זה לא סותר את הטענה שלך? [שהתאבדות, במצבים מסוימים, היא אפשרות עדיפה]? במידה וכן - מדוע המתות חסד אינן מקובלות [עד כמה שידוע לי] על המגזר הדתי-חרדי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האיסור מוטמע במערכת ההפעלה והיהדות פועלת בתאימות לתקן הקוסמי לבני אנוש- הווה אומר, מקיימת סטנדרטים ומפיצה הנחיות תחזוקה לשמירת "חומרה ותוכנה". האיסור היהודי רלוונטי לכלל האוכלוסיה במשך רוב חייהם בעולם הזה ולכן אינו סותר מקרים יוצאי דופן, זמניים של בודדים. בפועל ידוע לכל שבמצב safe mode דרך האדמין אפשר להזיק למערכת כדי להגיע ל- reboot ,rebirth 1או איך שתגלגל את השם המקובל עליך. מכתבי אמונות נוספות שחקרתי בעבר עולה שבני האנוש ש"הצליחו" למצוא את הדרך להזיק לעצמם 2 והחזירו את גופם לאדמה ונשמתם לאותו גנזך עוצר נשימה מבחירה ולפני תום המשחק 3, נדרשים להסברים ובירור נוקב בטרם מורשים להמשיך בדרכם. בהכירי בן תמותה מבריק שהיה בקיא בדרך החשיבה של צוות המו"פ הקוסמי אני חושב שהיהדות הציבה איסור חמור גם כדי למנוע פגיעה ספונטנית נרחבת במאגרי הגנים המשובחים על פני הכדור שנושאיהם נרדפו ועדיין נרדפים ע"י שליחי החושך ושונאי האור. תאר לעצמך את מהומת האלוהים אם יתברר שיום חשוך אחד כל היהודים יעלמו מהעולם רק בגלל שאיזה "רבי" כריזמטי טען שזו הדרך לקרב את ביאת המשיח4. היבט נוסף למופלאותו של נזר הבריאה על מערכותיו הנראות והנסתרות בעיני היזם השמיימי מתבטא בכתובים: "וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם...". מכאן שהאלוהית רבת החסד והפנים אסרה עלינו לשנות ולנסות לשפר את הדגם המשוכלל באופן טרמינלי ורואה בכל נסיון שכזה מעשה השחתה של רכוש אלוהי שהושאל לתקופה מוגבלת למטרה מסויימת. כל מה שמעבר לעיצוב השיער, גזיזת ציפורניים, איפור וצבעי גוף שנשטפים ברחצה אסור בתכלית. כיום תמצא בכלי התקשורת היהודית מכונים ומומחים שמציעים "שיפורי דגם" כגון חיתוך וניפוח ציצי, הזרקת שפתיים, הבלטת ישבן, קעקועים, פירסינג, שיפוץ אפים והטלת מומים ומכולם האל המלאכים והנמר סולדים עד מאוד. הדגם נועד גם לבטא מגוון ואין לי צל של ספק שאם המתכנן היה מעוניין בתבנית אנושית זהה לחלוטין כולנו היינו נראים כאחים בדם 5. [1. היה אפשר כל עוד התקיימה מדיניות של שמים פתוחים אבל מאז עברו הרבה נשמות בנהר המתים, התחלפו משמרות והגבול הפך לסכנת נפשות. [2. גם לאחרים. [3. הנסיון עלול להסתיים בפציעה בלבד, שאלוהים תשמור. [4. בניגוד לרושם אינני מומחה למשיח ומעולם לא התעמקתי בעניין. [5. בעיני המתבונן, מלמעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא הצלחתי לגבש דיעה אם אתה רציני או פארודיה על משהו, אבל בכל מקרה אתה משעשע אותי אז נמשיך. מכל המלל הזה לא הצלחתי להבין - האם יש איסור על המתת חסד [נניח מקרה של מחלה סופנית עם סבל עד המוות]? לפי ההסברים שלך אני מגיע למסקנה שהתשובה צריכה להיות שלילית והמתת חסד היא בגדר ה״חמלה״ שתיארת בתגובה קודמת, אבל במציאות נדמה לי שזה לא המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתת חסד לא מקיימת את הבחירה של בעל הנשמה. תתגבש קרא שוב את התשובה ונמשיך בשיגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי, האיסור על התאבדות והמתות חסד ביהדות נובע משתי נקודות עיקריות: 1. מי שנתן הוא שיקח. לאף אחד מלבדו אין את הזכות. נשלחנו לעולם הזה למטרה מסוימת, ואין לנו את הזכות למעול בה. וכמו שאמרו חז"לינו: על כרחך אתה חי. 2. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. כלומר, במה שונה זה שרוצה המתת חסד ממי שמתאבד בגלל כל סיבה אחרת? לשניהם רע עד כדי כך שהם מחליטים כי טוב מותם מחייהם. והרי ההתאבדות אסורה כאמור בסעיף 1. ומי שיאמר כי ממילא הוא הולך למות ולמה לו להוסיף ולסבול בדרך, בשבילו נכתב הפתיח בתחילת סעיף זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בנוגע ל"יהרג ואל יעבור"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטט את עצמי: נשלחנו לעולם הזה למטרה מסוימת, ואין לנו את הזכות למעול בה. זה ששלח אותנו, הפקיד בידינו את השליחות וקבע את מטרותיה, החליט שיש כמה נקודות שהן המעילה הגדולה ביותר בשליחות, ובמקרה כזה עדיף לשבור את הכלים מאשר להמשיך עסקים כרגיל. החיים הם אמצעי ולא מטרה, כפי שאמרו חז"לינו: העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא. התקן את עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין. ולכן אין טעם להתעקש להשאר בפרוזדור אם זה לא מביא אותי לטרקלין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה- ב"יהרג ואל יעבור",מדובר על התאבדות או לחכות שמישהו יהרוג אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התאבדות, סירוב לעבור את העבירה אפילו במחיר חייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התאבדות. זה נראה לי המקרה המפורסם ביותר, אבל יש עוד מקרים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן- וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. נראה שיש לי פערים בהכרות עם הפינות האפלות הללו ביהדות. הטחת עוללים אל הסלע וכיו''ב. אבל אתה דואג לתקן את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה כל כך אפל שאדם מעדיף לטרוף את נפשו בכפו מאשר להמשיך במסלול שבו יכריחו אותו באונס ובעינויים לעבור על כל מה שהוא מאמין בו, תוך השפלה איומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ''אדם'' ''מחליט''. ארבע מאות ילדים מחליטים להתאבד יחדיו כי הם עלולים לעבור מסלול של יסורים והשפלה שבו יכריחו אותם לעבור על כל מה שהם מאמינים בו. משחקי הכס פראיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... החליטו יחדיו. עדיין לא הבנתי מה כל כך שפל בהחלטה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפל, לא שפל. אפילו ציטטת "אפל" בתגובה קודמת שלך. אני צריך להסביר מה אפל בסיפור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע מאות ילדים מחליטים להתאבד יחדיו כי הם עלולים לעבור מסלול של יסורים והשפלה שבו יכריחו אותם לעבור על כל מה שהם מאמינים בו את הסיפור קראת ? מדובר שם על ילדים שאמורים להיות זונות מכל היבט שהוא - ומה אתה מצפה ? שלא יקפצו לים? מה קשור בין מה שהם מאמינים או לא.מדובר בהתגוננות בסיסית של יצור אנוש.אם הייתי שם מולך 70 כושים/מאותגרי צבע/שחורים/ניגרים עם צינור של חצי צול ואתה יודע שעוד שניה הם הולכים לקרוע אותך אתה גם היית קופץ מעזריאלי, לא כך? (או שאתה אוהב את זה ואז תשכח ממה שכתבתי) לי נראה שאין לך שום מושג על תקופות אחרות מלבד תקופתנו אנו.נא תקן אותי אם אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי על מה אתה עונה. הייתי מעדיף שתציג את עמדתך בלי סימני שאלה אלא עם נקודה בסוף משפט. הדברים הברורים מאליהם עבורך לא בהכרח ברורים מאליהם גם עבורי. הבחירה להיות זונה-ילד או להתאבד אמורה לכאורה אישית, אבל בסיפור היא קולקטיבית. הבחירה הזו מטרידה אותי בשני מישורים שונים: א. משום שהיא מוצגת כנורמה שאין עליה עוררין - מתוך 400 ילדים אף לא אחד בחר אחרת. ב. הם ילדים. מאיפה הם יודעים מה העתיד הצפוי להם? איזה ילד נורמטיבי מכיר חיים של זונה-ילד? >> מדובר בהתגוננות בסיסית של יצור אנוש. אני הייתי מעדיף להסתכן להיות זונה-ילד ולא למות בטביעה. לא משום שאני אוהב את זה (אם אני אוהב את זה, ודאי שלפחות אחד מהארבע מאות אוהב את זה) אלא משום הספק האופטימי. אולי במקרה אשא חן בעיני מישהו מוסרי יותר ולא אהיה זונה-ילד? העדר הספק האופטימי מהאגדה הזו הוא שעושה אותה אפלה. כמובן שזה העיקר, כי זו אגדת חורבן, והעדר האופטימיות אודות מוסריותו של העולם הוא בסיס מרכזי באגדות החורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעבור בעיקר לעיקר-אכן,זו אגדת חורבן טיפוסית לנסיבות דאז. והשאלה שנשאלת האם בכלל אגדה זו התרחשה.שכן לא היו עדים למעשה-ואכן,המהר"ל מפראג, בספריו "חידושי אגדות" ו"נצח ישראל", מסביר באופן יסודי ועמוק את האגדות. לדבריו, חלק מן האגדות לא אירעו במציאות ולא באו אלא לרמוז על פרטים עמוקים בקשר שבין כנסת ישראל לקב"ה ולארץ ישראל, ובחטאי הדור. מכאן שאין להסיק מסקנות נחרצות כמו שציינת שיש לך "פערים בהכרות עם הפינות האפלות הללו ביהדות. הטחת עוללים אל הסלע וכיו"ב. אבל אתה דואג לתקן את זה." אישית אני סבור שילד לא מסוגל/לא יודע/לא מבין/לא יכול - להתאבד במובן שמבוגר ובר-דעת יכול להתאבד.אתה מכיר סיפורים אמיתיים על ילדים שהתאבדו?קשה לי להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבאיזה מקום בפתיל הזה לקחת פניה לא נכונה (זה בטח היה כשאיימת עלי עם 70 כושים עם צינור צר למדי) אני מתקשה להבין מדוע עלי לפקפק בהודאה החד משמעית שלי שלא היתה לי היכרות עם הפינות האפלות האלה ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איימתי?חלילה וחס.כנראה לא הבנת את ההומור של 70 שחורים.קבל את סליחתי באם חשת מאויים לרגע. מכל מקום - פינות אפלות יש לכל עם.חשבת לעצמך שרק הנוצרים אוחזים בפינות האפלות?ממי הם למדו אתה חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבחירה היא בחירה שאין עליה עוררין, משום שמדובר בשמד. שמד זה יהרג ואל יעבור. ואפילו אם היו נותנים להם לשמור את כל המצוות לבד מן הזנות, גם משכב זכר זה יהרג ואל יעבור. וזה מסביר את הקל וחומר שעשו לעצמם הבנים ממעשי הבנות. לכן הלכו הילדים ושאלו את הגדול שבהם. האחד מביניהם שידע הכי הרבה תורה, וזו היתה מעין שאלת רב. ואם הרב אמר שצריך מסירות נפש או שזה עניין של יהרג ואל יעבור, משבחת הגמרא את כל אותם ילדים שבחרו היטב. ב. הזכרת את משחקי הכס. בספרים עליהם מבוססת הסדרה, מספר ואריז על היום שבו סירסו אותו. הוא היה שוליה של להקת שחקנים נודדת, ויום אחד מישהו קנה אותו מאדונו. ואריז מספר כי היה מבועת, כי שמע לאיזה צורך גברים כאלה משתמשים בילדים. זה עונה על השאלה? תאר לעצמך ילדים שחיו תחת שלטונה של האימפריה הרומאית. מן הסתם נחשפו להוללות של הרומאים. מקרי אונס של יהודיות וגם יהודים בידי הרומאים לא היו נדירים כל כך. מן הסתם כשהרבנים של אותה תקופה הטיפו מוסר, הם הטיפו שלא להיות כמו הרומאים... ואחרי שאותם ילדים עברו את כל זוועות המלחמה ברומאים, כשהרומאים התנהגו כפי שהתנהג כל צבא כובש באותה תקופה ואף יותר, כל כך קשה להניח שהם ידעו מה מחכה להם? ואולי שוביהם נהנו לספר להם מה מחכה להם? אתה היית מעדיף להסתכן, כי מה שהכי חשוב לך זה לשרוד. הם העדיפו לשמור על דתם יותר מאשר לשרוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו נתאבד קולקטיבית עכשיו כי אחר כך מי יודע - זו בחירה שברקע שלה פסימיות ואי אמון במין האנושי. כאשר הדוברים הם ילדים זה עוד יותר גרוע. ילדים שאין להם אמון במין האנושי הם סמל לייאוש טוטאלי. זה מה שעושה את זה לאגדת חורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר באופן כללי על ילדים פסימיים וחסרי אמון במין האנושי, זה נשמע גרוע. אבל ילדים שעברו את מוראות המלחמה ברומאים, ילדים שחוו את החורבן - ולא באגדה, כי עם על בשרם ומן הסתם על חשבון הוריהם, שראו את הרומאים קוטלים ואונסים ובוזזים את שכיניהם ובני משפחותיהם... מהם אתה מצפה לאמון במין האנושי? אבל לא מדובר במין האנושי. מדובר ברומאים עצמם. ועל סמך מה אתה מצפה מהם לאופטימיות ואמון? הם יודעים עם מי יש להם עסק. הם יודעים מה הולך לקרות בגורלם. אז אתה מצפה מהם לאופטימיות עיוורת ואמון של שוטים במין האנושי, בתקווה כוזבת שמא גורלם יהיה שונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר למהות העניין-יש תיעוד בהיסטוריה(למעט אגדות) שילד קטן מתאבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בגוגל "ילד בן 10 התאבד" ותמצא גם ילדים בני 7 שהתאבדו. כשאתה כותב "ילד קטן", זכור שעל פי לשון חז"ל גם ילד בן 12 הוא "תינוק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזה נשמע גרוע. כל אגדות החורבן נשמעות גרוע. אני לא מצפה מהילדים הספציפיים האלה לכלום. אני לא כותב את הסיפור, רק קורא אותו. וכשאני קורא אותו הוא מאוד אפל. כן אני מצפה בסיפור לתקווה, ובהעדר תקווה הסיפור אפל. אפילו בשואה, ההשמדה המסודרת ביותר שידע העולם, היו ניצולים, והרבה. היו חסידי אומות העולם, היה מזל, היתה ערמומיות, היו צירופי מקרים שאפשרו לאנשים להנצל. והיו ניצולי שואה שראו את כל הזוועות ונשארו אופטימיים כלפי המין האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצפה בסיפור לתקווה כאילו זו מעשיה עממית עם סוף שמח? ניצולי שואה שראו את כל הזוועות נשארו אופטימיים כלפי הנאצים? אגדות החורבן נועדו להמחיש לנו את האבל והחורבן שהתרחש. אין שם עניין לסוף שמח, כי זו לא מעשיה אלא אמת נוראה. ואם חיפשת תקווה ואופטימיות, תמצא אותן באגדה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ש״הקפיץ״ אותי הייתה תגובתו של הנמר, שכללה את הפסקה הבאה: ״לכן קשה להתאבד עם סכין, לקפוץ מהגג, לשתות חומצה, לזנק ללהבות, לטבוע מרצון, לקפוץ לגלגלי הרכבת וכו'. קשה ולא בלתי אפשרי כי החמלה והחוכמה של המתכנן האלוהי השאירו את חופש הבחירה מעל לכל.״ יכול להיות שאני סתם נתפס לקטנות, אבל מה שניסיתי להבין, ועדיין לא הצלחתי, זה כיצד העובדה שיש חופש בחירה בתחום הזה, מעידה על חמלה מצד המתכנן האלוהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין לך שהאל הוא חומל? תכונות אנושיות הן לא תכונות אלוהיות,וכל האנשה של האל הינה כפירה למיטב הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טענתי שהאל הוא חומל, זה הנמר טען, ואני מנסה להבין למה הוא התכוון. [לי יהיה קצת קשה לטעון בדבר תכונותיו של האל החומל או לא, מכיוון שאני לא מאמין בקיומו]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אופציה לא להאמין.פחות דאגות. אבל נניח וכן היית מאמין-לדעתך הוא צריך להיות רחמן וסבבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה [או חוסר אמונה במקרה שלי] היא לא מבחירה. אני חושב [מבלי להכנס לויכוח בנושא], שחיים בתור מאמין הם יותר קלים. אם הייתה לי בחירה, [נדמה לי ש] הייתי בוחר להאמין... אני לא יודע אם הוא *צריך* אבל הייתי מצפה ממנו שיהיה רחמן וסבבה. למה? מאותה סיבה שאני מצפה מאבא שלי שיהיה רחמן וסבבה. כי לגדול בתחושה שאבא שלי הוא לא זו הרגשה די מחורבנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, גוטה. כפי שטענתי בדיון אחר, את התכונות האנושיות שלנו אנו שואבים מן המלאי האלוהי. <קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... שנאמר>: הנוטע אוזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה דרך דוגמא נוספת להראות שהמתכנן יצר מערכת חכמה שהחמלה מוטבעת בה ברמת החומרה עוד לפני הלידה. בתכנון מוטבעת תכנית שמנתקת את מרכז הפענוח החושי בכאב מסויים ומונע מהתודעה לחוות רשמים עזים וזוועות. אדם שנשרף בחיים או נופל מגובה או בתאונת דרכים לא מרגיש את הכאב עד רגע המוות. תודה לאל. לכן (נניח שרק בסרטים) הרעים שרוצים להמשיך בחקירה מעירים את צ'ק נוריס עם דלי מים או בסטירה מצלצלת. הרי אין טעם לענות אדם שלא חווה את הכאב. התכנון של הברוך כה מתחשב שבמקרים מסויימים שבריר שניה לפני המפגש הקטלני עוד לפני שהנזק הפיסי התרחש, ההכרה סוגרת את התריסים והאדם מאבד הכרה2 ומנותק מהמציאות. הבורא רך הלב השאיר את אופציית ההתאבדות זמינה כדי לאפשר יציאה מוקדמת מהמשחק1- גם כדי למנוע סבל ללא רווח. שים לב שהאופציה זמינה אך אינה קלה לביצוע והסברתי מדוע. מקווה שהצלחתי לשפוך מעט אור על החמלה והגאונות האלוהית. [2. אגב התאבדות ואיבוד הכרה, שים לב שהשפה רומזת על המסתורין המשותף. השורש אבד לא מבטל את קיומו של הדבר אלא מצביע על הימצאו במקום לא ידוע. אני מקווה שלא תשאל לאן ההכרה הולכת וכיצד היא יודעת לחזור או גרוע מכך, שתחשוב שמדובר בקטנות. [1. ידועים מקרים שבהם אנשים יצאו מהמשחק (מוות קליני) וחזרו אליו. צפריר מכיר קישורים בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטן. תינוקות. רך לב my ass. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגאון שכמוך יש דרך יעילה יותר לנהל את בריאותם של מליארדי בני אדם שנושמים אוכלים ושותים דברים שלא בראת? אדם ממוצע לא מסוגל לקלוט את קנה המידה ורמת המורכבות שבניהול פלנטה סוררת אחת. כל לילה נטענים 7 מליארד סוללות כדי להתעורר מחר בבוקר בכוחות מחודשים. כל שבוע מאות מליונים זוכים לתיקון מערכת אוטומטי בגלל פציעה או מחלה. בכל רגע המערכת האנושית הפרטית נאבקת במיליארדי חיידקים, וירוסים, נבגים וזיהומים בהצלחה מדהימה. וצריך שיהיה לכולם מים, אוכל, אוויר ושהנשים יהיו מצודדות והעצים יצמחו למעלה. העיקר שאתה מקטר. להקדים מענה לטענת גודווין או שהתבגרנו מספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי להכנס לויכוח הזה, כי שום דבר טוב לא יצא ממנו, אבל בכל זאת: יש דרך די פשוטה לנהל את בריאותם של מליארדי בני אדם - בהנחה שאתה ״המצאת״ [או בראת] את האנשים האלה ואת ״כללי המשחק״, זה אפילו די פשוט. הסבל הזה שנגרם, [בגלל שאכלת-שתית-נשמת דברים שלא אתה בראת], הוא מלכתחילה ״המצאה״ שלך. ואגב, הסבל הזה היה קיים גם כשהתלכו על הפלנטה הזו אלפים בודדים של אנשים, ככה שיכולות ״הניהול״ של אבינו הקדוש והרחום לא בהכרח קשורות לכמות האנשים. אם הטענה היא שיש דברים מדהימים בטבע ובמערכת האנושית - לא נראה לי שיש מישהו שיתווכח עם זה. אבל מכאן להסיק שמי שיצר את כל זה [בהנחה שיש מישהו כזה] הוא בהכרח רחום וחנון - זה כבר חתיכת קפיצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? רק טוב יוצא ממנו. אני לא חושב שהמתכנן המקורי ניסה למנוע כאב מחיינו אבל ברור לי שהצליח להגביל את עוצמתו. בלי קשר לדיון אם קיים או מוכחש אני מסיק ממישהו שתכנן מערכת שבה רמת כאב משמשת כקריטריון לניתוק ההכרה שמדובר ברחמן גדול. מכתף שמאל לוחשים לי שאם היינו רגישים פי 100 לכאבים מסוגים שונים, האלכוהול הסמים ותרופות המרשם היו חלק מהתפריט היומי של האנושות ולכן האל מעוניין באנשים בעלי תודעה צלולה והכאב לא באמת מעניין אותו. אני תוהה כיצד התגבשה המילה רחמים מדמיונם של בני האנוש לשפות ברחבי העולם אם אין רחמנים בעולם? ואם יש, כיצד הגיעו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהוא ״מפלצת״ או ״שטן״, שכל פעולה שהוא עושה היא במטרה לגרום סבל, בוודאי שיש רחמנים בעולם ושיש מעשים עם קונוטציה ״רחמנית״. עצם זה שהוא לא ניסה למנוע כאב מחיינו [למרות שמן הסתם היה יכול, נכון?] זו ״הוכחה״ מספיק טובה לטענה שהוא לא כזה שוס במחלקת הרחמנות. יאללה, נתפשר על 50% רחמן ו50% גורם סבל? רק היום, במבצע, תבוא מחר יהיה כפול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |