 |
מה שציינתי למעלה הוא שיש דגש מופרז על פחמימות שמעוררות מעגל גליסמי, בעוד שהבעיה העיקרית היא צריכת פחמימות כוללת (בין אם הערך הגליסמי שלהם גבוה או נמוך). כמו כן ציינתי שהבעיה היא שקשה לזהות איפה הפחמימות מתחבאות במזון, כי פחמימות בעלות ערך גליסמי נמוך אין "מתוקות" אלא סתם "טעימות".
אביא כאן לינק ממנו אפשר להבין את התיסבוכת והבילבול בנושא. למרות שהלינקים הללו מכוונים לאנשים שכבר חולים בסכרת 2 (עם המלצות מזון חמורות לחולים בהשוואה להמלצות לאוכלוסיה בריאה שהן מתונות יותר).
שרה האלברג, הנחיות לשמנים ו/או סוכרתיים 2. ההנחיה הכללית שלה: דיאטת אטקינס.
בנוסף. לפני שנים רבות מצאתי את הספר היחיד ששווה ממש כדי להבין את הרכב המזון ופעולתו. הוא נותן מידע בסיסי, מאות עמודים, החלק האפקטיבי הוא הרכב מדוייק של כמה מאות מזונות נפוצים.
הבעיה היתה שכל הספרים האחרים נותנים עצות דיאטטיות כוללניות אבל לא נותנות מידע בסיסי. עצות עדיף שתייעץ לעצמך על סמך נתונים בסיסיים (מהספר), בכפיפות לנטיות שלך. העצות הכלליות _אינן מותאמות_ אישית לכן דינן להינטש מהר בגלל חוסר התאמה למיועץ.
לא יודע מה הבעיה בתזונה של תימנים, אני מנחש שהם אוכלים יותר מדי פיתות או מזונות אחרים רווים בפחמימות. גם אם הם יאכלו לחם מחיטה מלאה בכמות של חצי קילו ליום, או תפוחי אדמה בכמות של 300 גרם ליום - הם בצרות גדולות כי זו כמות ענקית של פחמימות: או שישמינו או שיהיו סוכרתיים כי הפחמימות לא נעלמות אלא במקרה הטוב מומרות לשומן. הפחמימות היחידות שנעלמות מהגוף הן אילו שנישרפות על ידי פעולה גופנית או על ידי פעולת של המוח ופעולת הלב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש