|
||||
|
||||
1. אם אני מתמצת בקצרה את מה שכתבת, אז אתה מסכים איתי שיו"ש היא ערש מולדתו של העם היהודי - כעובדה היסטורית. אז איפה פה הסילוף? מידת הפרגמטיות או הדוגמטיות של ראשי הציונות השונים לפני מאה שנים אינה מעלה או מורידה מעובדה זו. 2. הסכמי סן רמו היו הסכמים כוללנים וןקנצנזוסואליים שעל בסיסם קמו מדינות לאום רבות שקיימות היום, כך שאין הם אנכרוניזם כלל וכלל. הספר הלבן של צ'רצ'יל היה מסמך חד צדדי וציני לצרכים פוליטיים של מעצמה זרה, ולכן בטל מעיקרו. החלטת החלוקה לא רק שלא התקבלה ע"י הערבים, אלא שהם יצאו למלחמת שמד כדי לבטל אותה. אי לכך הם לא יכולים לבוא בידיים נקיות ולהסתמך עליה היום ("שלא יהא חוטא נשכר") |
|
||||
|
||||
בפחות מ 28 דקות הספקת לקרוא את כל הפתילים האלה ולנסח תגובה. הישג מכובד, אבל לא מכבד. 1. אילו היית קורא יותר לאט היית רואה שהסילוף אינו בעובדה שיהודה (לא יהודה ושומרון- יהודה בלבד) היא ערש מולדתו של העם היהודי אלא בכך שזו הצדקה למשהו. העובדה היא שמ 1878 עד 1967 זו לא היתה הצדקה לכלום. 2. מי שמך להחליט מתי חבר הלאומים החליט החלטה ראויה (סן רמו) ומתי חד צדדית וצינית ולכן בטלה מעיקרה (אימוץ הספר הלבן)? האם הצהרת בלפור לא היתה מסמך חד צדדי וציני לצרכים פוליטיים של מעצמה זרה באותו אופן בדיוק? החלטת החלוקה לא התקבלה על ידי הערבים וגם הצהרת בלפור לא התקבלה על ידי הערבים, תרתי משמע. מה זה קשור? הדיון כאן מדבר על עמדת הקהילה הבינלאומית. החלטת החלוקה התקבלה על ידי הקהילה הבינלאומית, וכך גם החלטה 242. אני מציע שתחליף את הניק. הוא פארסה |
|
||||
|
||||
באמת לא ברור לך שהוא קרא את הפתילים האלה בזמן אמת (וגם השתתף בחלקם)? |
|
||||
|
||||
לפי הידע שלי קריעת הגדה המזרחית מהשטח שעליו התחייבה בריטניה בפני חבר הלאומים להקים בו את הבית הלאומי ליהודים הווה הפרה של התחייבות זו, ולא ידוע לי על כך שחבר הלאומים הכיר בהפרה הזאת ושינה את החלטתו הקודמת. אבל ייתכן שאין לי די ידע, ואשמח (אין כאן ציניות. הפרט הזה מעניין אותי, וייתכן שאתה צודק) אם תפנה אותי למקור שממנו לקחת את הפרט הזה בסיפור של הציונות. |
|
||||
|
||||
ראשית: נוסח נייר העמדה (הספר הלבן של צ'רצ'יל) מיוני 1922 ואז נוסח כתב המנדט הבריטי, שניתן חודש אחר כך, 24 ביולי 1922, כשהוא כבר כולל את סעיף 25 שמאפשר לבעל המנדט, בהסכמת חבר הלאומים, לעכב או למנוע החלת המנדט על עבר הירדן: In the territories lying between the Jordan and the eastern boundary of Palestine as ultimately determined, the Mandatory shall be entitled, with the consent of the Council of the League of Nations, to postpone or withhold application of such provisions of this mandate as he may consider inapplicable to the existing local conditions, and to make such provision for the administration of the territories as he may consider suitable to those conditions, provided that no action shall be taken which is inconsistent with the provisions of Articles 15, 16 and 18. ואז ב 19 לספטמבר 1922 אישר חבר הלאומים בהחלטה את תזכיר עבר הירדן Trans-Jordan memorandum [Wikipedia] (אין דף בעברית) שהציג להם נציג בריטניה הלורד בלפור, ובו בריטניה מפעילה את סעיף 25 ומשנה את תחולת המנדט. מאותו רגע כתב המנדט עצמו כבר כלל את התזכיר המשנה אותו (ראה את הכותרת). וזה הטקסט של התזכירבעברית יש באמת התעלמות די גורפת מההחלטה הזו של חבר הלאומים. אין לה ערך משלה, ובסעיף תחילת תקופת המנדט בערך על המנדט אין לה זכר. כן היא נעדרת גם מהערך על ירדן. |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |