בתשובה לארז לנדוור, 21/05/16 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תן דוגמה להצעת שלום כזו ולתגובת ישראל לה. אני מניח שאתה לא מדבר על זעים בסוריה (ולו מכיוון שהוא לא הספיק להגיע בחיים לשנות ה־50). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון גם להצעתו של חוסני זעים (הכוונה היא לכל שנותיה הראשונות של מדינת ישראל ולאו דווקא לשנות ה50 הכרונולוגיות). הוא אמנם נרצח לפני שהצעתו היתה יכולה לצאת לפועל ולא ברור אם היא היתה יכולה להתממש אבל כבר לפני כן בו-גוריון דחה אותה על הף. לעומת זאת, ייתכן שעם ירדן היה ניתן להגיע להסכם כלשהו מכיוון שלשני הצדדים היו אינטרסים משותפים וההשפעה הבריטית על הממלכה ההאשמית תרמה כגורם ממתן. הרצח של עבדאללה (שכמו הרצח של סאדאת, רבע מאה אחריו, לא נבע מהשיחות עם ישראל למרות שבשני המקרים הרוצחים התנגדו גם לשיחות האלו) מנע אפשרותו של הסכם זה לתקופה ארוכה. לגבי מצרים, היתה תוכנית אלפא [ויקיפדיה] שתנאיה לא היו יכולים להתקבל ע"י ישראל אבל ייתכן שמהפנייה האישית של נאצר למשה שרת כן היה יכול לצאת משהו. בכל אופן, החלופות לא נבדקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן גוריון לא דחה אותה על הסף. בן גוריון החל לדון בה (למרות דרישותיו: חצי הכנרת, כלומר גישה למי הכנרת). הוא לא הסכים לפגישה מיידית אולם החלו מגעים בדרגים נמוכים יותר. שכמובן לא הבשילו כי זעים הודח והוצא להורג תוך כמה חודשים. עם ירדן היו מגעים. אבל אז נרצח עבדאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדחייה על הסף מצד ב"ג לא חשובה, כי כך תמיד מתחיל כל מו"מ במזה"ת. זה שווה ערך לקונה ששומע את המחיר הראשוני המופקע של השטיח ה"נדיר" ויוצא מהחנות. שעתיים ועשר כוסות תה אח"כ יש דיל. על כן, ולסיכום פרשיית ההצעות הערביות: זעים הציע, ונרצח, אללה ירחמו. עבדדלה אולי הציע, ואולי רק היה מציע בעתיד, לעולם לא נדע כי הוא נרצח, אללה ירחמו. תוכנית אלפא היתה בלתי קבילה אפילו לדבריך, והאם נבדקו חלופות או לא אין לדעת. ראה נא את הפתיח, בעניין השטיחים החד-פעמיים במחירים מופקעים. לפעמים גם אחרי שעתיים ועשר כוסות תה אין דיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זעים היה חי ושולט עד היום, בן-גוריון לא היה חוזר בו מדחייתו כי היא לא נעשתה מטעמים של גישה טקטית במשא ומתן אלא חוסר רצון אפילו לשקול את האפשרות. על כך שלא היתה זו אפשרות ריאלית הוא צדק אבל המדיניות מדברת בעד עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן גוריון החל במגעים עם זעים (לא שיחות ישירות, אבל למיטב זכרוני: נסיונות לשיחות בדרגים נמוכים יותר). זעים דרש מחיר נכבד וכמובן שבן־גוריון לא היה יכול להרשות לעצמו להסכים אוטומטית לאותו המחיר. אלא אם כן אתה חושב שבן גוריון היה צריך להתנהג כמו ביבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם מסע הדילוגים ב-1956 של רוברט אנדרסן, שליחו של הנשיא אייזנהואר, בין קהיר לירושלים בפגישות עם נאצר ובן-גוריון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |