|
||||
|
||||
עברתי על הדוחו"ת של חברת קוקה קולה וקיבלתי פיזית בחילה. ההכנסות של החברה יורדות ברציפות כבר יותר משלוש שנים, והרווחיות נשחקת בהתאם. שנת הדו"ח ......... 2012 - 2013 - 2014 - 2015 במיליארדי דולרים הכנסות .............. 48.0 - 46.8 - 46.0 - 44.3 רווח לפני פחת..... 10.8 - 10.2 - 9.70 - 8.70 רווח נקי ............. 9.00 - 8.60 - 7.10 - 7.40 למרות זאת התזרים מפעילות שוטפת נותר יציב תזרים מפעילות..... 10.6 - 10.5 - 10.6 - 10.5 אבל כמעט כולו הלך לתשלומי דיבידנד וקניה חוזרת של מניות תשלומי דיבידנד...... 4.30 - 5.00 - 5.35 - 5.74 רכישת מניות עצמית 4.60 - 4.80 - 4.20 - 4.00 __________ ___________ _______________ סך הכל ............... 8.90 - 9.80 - 9.55 - 9.75 נערבב קצת סעיפים בין תזרים לדו"ח רווח והפסד על ידי שנוסיף את תשלומי הריבית..... 0.40 - 0.46 - 0.48 - 0.86 ולא נתפלא שההון העצמי לא גדל, ואף ירד בשנים האחרונות. לפני עשר שנים לקוקה קולה לא היה כמעט חוב לטווח ארוך, והיא לא החזיקה בניירות ערך. בשש השנים האחרונות החברה הגדילה את החוב לטווח ארוך מ 5 ל 28.4 מיליארד דולר והמאזן הוכפל מ 48.7 ל 90.1 מיליארד. שיעור ההון העצמי ירד בהתאם מקצת יותר מחצי מהמאזן לקצת יותר מרבע מהמאזן. אז כמה שווה חברה כזו, שאינה צומחת, אבל מרוויחה יפה ומחלקת את כל רווחיה לבעלי המניות? אילו זו היתה חברה פרטית העומדת למכירה כלל האצבע היה אומר שהיא שווה כמו המכירות השנתיות שלה ועוד ההון העצמי המוחשי. לצערנו במאזן של קוקה קולה מופיעים נכסים לא מוחשיים כמעט בגובה ההון העצמי, כך שההון העצמי המוחשי קרוב לאפס. לכאורה החברה (כחברה פרטית) היתה שווה כ 50 מיליארד דולר. אבל היא רווחית במיוחד, אז לפי מכפיל 8 על הרווח הנקי היה היתה שווה 60 מיליארד דולר. אבל קוקה קולה היא חברה ציבורית, ואילו באמת היתה נסחרת ב 60 מיליארד דולר היתה לה תשואת דיבידנד פנטסטית. אז היא נסחרת בתשואת דיבידנד של 3% ובמכפיל של 26.5 על הרווחים בשנת 2015 ובשווי של 195 מיליארד דולר. אם נתפתה לחשוב שאולי החברה מועדת לצמוח השנה באו הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון והראו הרעה בכל הסעיפים של ההכנסות והרווח מול הרבע המקביל אשתקד. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? |
|
||||
|
||||
אני הייתי קודם אבל דורון צור כותב את זה יותר טוב ויותר מדויק מה שכתבתי על קוקה קולה נכון שבעתיים למקדונלדס ולבואינג ולפרוקטור אנד גמבל. לנו כישראלים הקניה המסיבית העצמית של מניות מזכירה יותר מכל את ויסות מניות הבנקים (הפעם הוא אמר את זה קודם אבל אני הגעתי לאותה מסקנה) החברות האלה מגדילות את הדיבידנד כל שנה למרות שהרווחים שלהן לא גדלים. מכיוון שבתנאי ריבית אפס תשואת הדיבידנד מדברת בגדול המניות שלהן עלו. אבל זה יגמר בבכי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |