בתשובה לרק שם, 04/05/16 16:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פשט את הרגל כמה פעמים. יש לו כבר כמה כשלונות מפוארים במהלך הקריירה שלו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה התחתונה הוא מיליארדר. כל אחד נכשל כמה פעמים בחיים שלו. לא כל אחד מגיע להיות מיליארדר, למרות שהרוב המוחלט מאוד רוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענתו, פשיטות הרגל שלו היה ניצול חוקים עסקיים לטובת החברות שלו. אפילו אם זה נכון (ולא ברור שזה נכון, נדמה לי שהבאתי לינק היכנשהו), הרי שלא רק שזא לא רלוונטי לניהול מדינה, זה גם לא מוסרי לטעון כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, לא שזה רלוונטי להיותו נשיא, כי הוא לא ייבחר, אבל אני מוכרח לציין שכראש מדינה שמייצג אותי במשאים ומתנים שונים, אני (וכנראה גם רבים מאוד אחרים) רוצה ''שועל'' כמו טראמפ, ולאו דווקא איש שמתהדר במוסריותו. דרך אגב, מאחר ובעיני אף פוליטיקאי אינו ממש מוסרי במונח המקובל של המילה, דווקא העובדה שטראמפ מסביר את פעילותיו בצורה כזו הופך אותו לאמין יותר בעיני (וכנראה בעיני אמריקנים רבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו מנחה, הלפיד המאיר, של מוסר, קרי שיפור כלשהו במצבם של כל המעורבים במו''מ לא רק עדיף אלא הוא מעין אקסימתי. זה בהשוואה לנכלוליות קוניקטורלית שמטרתה אצל טראמפ היא שיפור לא במצב אלה שהוא מייצגם (עובדים) אלא במצבו שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאנחנו חיים לפי אקסיומות שונות, כי לא כל מו"מ בהכרח צריך להוביל לשיפור של כל השותפים בו (WIN-WIN זו משאלת לב ולא תמיד המציאות), ובוודאי שגם במו"מ שהרצון הוא לשפר את המצב של כולם, זו לא כתוצאה של מוסריות נעלה דווקא, אלא של טכניקת מו"מ. אבל נראה לי שהדיון איתך בנושא לא ממש פרודוקטיבי, כי למרות שאני בד"כ מעריך את איכות חשיבתך ואופן התבטאותך, נראה לי שכאן הנטיה הפוליטית שלך מעיבה מאוד על היכולת לשפוט דברים בצורה אובייקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיעוב מטראמפ חוצה מפלגות. כפי שבדיוק כתבת, מוסר כמשאלת לב (לפיד האש לטעמי) היא הדרך, במיוחד עבור מדינות מסוג ארה''ב (''מערביות''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש במילה "תיעוב" הוא מאפיין למה שאני מתכוון: קושי בלייצר דיון ענייני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שמעת איך בכירים רפובליקנים מדברים עליו? הנה שני דוגמיות. הפובליציסט השמרן הנחשב צ'ארלס קרוטהאמר או הסנטור הרפובליקני לינדסי גראהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני טוען שההתנגדות לטראמפ אינה נחלת רפובליקנים רבים. אני טוען שהגישה *שלך* לנושא, והשימוש במילה "תיעוב" וביטויים נוספים מייצרים קושי לדיון משוחרר ואובייקטיבי. השורה התחתונה היא שטראמפ הינו מצליחן: גם אם בעיניך (ובעיני רבים אחרים) דרכיו רחוקות מלהיות מושלמות (to say the least), הוא עשיר למדי, מפורסם, ועתה גם המועמד לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית, על אף ההתנגדות הנמרצת של רבים מאנשיה. אבל כל זה, כאמור, לא משפר את סיכוייו לנשיאות: רפובליקנים רבים ימנעו מלבחור בו, ודמוקרטים רבים ינהרו לקלפיות כדי לוודא שהוא לא נבחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השתמשתי במלה תיעוב ולא בכדי, כדי לציין שלא מדובר בסתם בהתנגדות לאדם, ושזה סנטימנט חוצה מפלגות, אך מושמע בקול רם הרבה יותר ע"י רפובליקנים ושמרנים. אצל הרפובליקנים אתה שומע בכירים גם בפוליטיקה וגם במילייה השמרני הבכיר ביותר התבטאויות קשות וארסיות. למשל, המגזין נשיונל ריוויו, שאחראי יותר מכל גוף שמרני אחר על התחיה השמרנית, פירסם לפני כמה חודשים מהדורה שמוקדשת כולה למאמרים של חשובי הכותבים והאידאולוגים השמרנים שהתקיפו בארסיות את טראמפ. כך השמלה תיעוב מבטאת יפה את מה שחושבים עליו בקרב המפלגה שבראשה הוא עוד מעט יעמוד. למשל מארק הלפרין כתב על טראמפ שהוא מרקסיסט, נוכל שמאלני, דמגוג נפוח ובור, מוסוליני שעולה אפילו על אוויטה [פרון]. אגב, גם את קרוז מתעבים במפלגה, אולי אפילו יותר מאת טראמפ. יו"ר המפלגה (או מישהו בכיר דומה) אמר עליו שאם הוא ימות באולם הסנט, זה לא יזיז לאף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ללינדזי גרהאם - הוא אמר שאם תרצח אותו באולם הסנאט והמשפט היה בסנאט אף אחד לא ירשיע אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא ברור שהוא לא יבחר. קלינטון הצליחה להפוך פער של כמעט 20% לפער של אחוזים בודדים. רק בשבוע האחרון הסיכוי שלו לפי שוק ההימורים עלה ב-8%. אם סנדרס לא יתמוך בקלינטון יש סיכוי שנראה את סיפור ניידר בשנית... הבעיה עם "שועלים" שאף פעם אין לך מראש את הביטחון שהם באמת ייצגו אותך ולא ידאגו לאינטרסים שלהם (ולרוב מתברר שהם באמת לא מייצגים אותך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיכוי שהילארי לא תיבחר. אותו "תיעוב" שמזכיר רב"י לא יתפוגג עד הבחירות הכלליות. טראמפ מזמין הרבה תשומת לב שלילית שתגרום למצביעים אדישים להגיע לקלפיות להצביע נגדו (ולאו דווקא בעד קלינטון). לגבי שועלים: בסופו של יום, כל הפוליטיקאים שמצליחים להגיע לפסגה הינם שועלים. וכן, הגישה הרווחת היא זו שתגיד שהם דואגים בעיקר לעצמם. אני סבור אחרת. שועל שיש לו יכולת לנהל מו"מ נוקשה ולנצח, כנראה ירוויח הרבה יותר בסקטור הפרטי מתכונות אלו. אם הוא בוחר להגיע לפוליטיקה - זה כי הוא רוצה לרתום את ה"שועליות" לאידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה צודק, אבל לא השתכנעתי. כרגע נראה לי שזה רחוק מלהיות גמור. נראה לי שמה שמניע חלק מהפוליטיקאים שהגיעו לפסגה זה הרצון להזכר בצורה מאד מסויימת. בגלל זה אני כן חושב שגם אם יש להם יכולת של שועל, אני יכול לדעת מתי האינטס שלהם חופף לשלי, ולכן לקוות שהם ייצגו אותי. אני לא יודע מה האינטרס של טראמפ, אין לי שום סיבה להניח שמדובר בחפיפה כלשהי לאלה שלי (ועל סמך ההצהרות שלו, ההתנהגות שלו, והתומכים שהוא אוסף מסביבו, יש לי הרבה סיבות להניח שלא כך המצב). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |