|
||||
|
||||
אני לוקח את רוב שכתבתי בחזרה - מסתבר שהשופט דחה את הטענה לגבי לשון הרע, והתבסס על בסיס חוקי אחר: עוולה מסחרית. לדעתי אף אחד מהדוגמאות שלך לא רלוונטית לחוק הזה - אפילו לא הפרסומת לאיטונג. אגב, גם אני לא אוהב את הפסיקה. הנה ציטוט מגלובס: השופט עשה משהו מאוד מעניין. הוא אמר 'אני לא יכול לקבל את התביעה על בסיס חוק לשון הרע, אבל יש בחוק עוולות מסחריות, עוולה של תיאור כוזב שאוסר על פרסום מידע אשר אינו נכון לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות של המפרסם או של עוסק אחר'. השופט נקט פרשנות לא פשוטה בעיניי, כי הוא אומר שפרסומת 'שוקה' פוגעת בכל אחד ואחד מסוכני הביטוח. לדבריו, הפגיעה הזו היא מיותרת ובבחינת מכה קשה מתחת לחגורה, ויש בה היבט של תחרות לא הוגנת, להבדיל מלשון הרע". ... |
|
||||
|
||||
זהו מדרון חלקלק. מה מונע מפוליטקאים לתבוע את "ארץ נהדרת" (למשל) באותה עילה? גם זו פוגעת במשלח ידם. כל סאטירה - מטבעה - מדגישה ומגזימה את חסרונותיהם של מושאיה ובכך - בהכרח - נותנת תיאור כוזב. |
|
||||
|
||||
אולי זה היה מדרון חלקלק אילו השופט קיבל את טענת לשון הרע. אבל הוא דחה אותה (קשה להבין את זה מהמאמר, ממליץ לקרוא את הכתבה בגלובס). אני חוזר: השופט אמר שאין פה לשון הרע. הוא פסק על בסיס חוק אחר (עוולה מסחרית). הדוגמא שלך לא רלוונטית.. אלא אם הפוליטקאים יטענו שערוץ הכנסת הוא ערוץ סאטירי וארץ נהדרת היא מתחרה. |
|
||||
|
||||
התיחסתי לענין העוולה המסחרית (כפי ששני כהן מציגה את סוכני הביטוח כחבורת דינוזאורים בלתי מעודכנים, כך היא מציגה את הפוליטיקאים כחבורת מושחתים ואידיוטים) , לא לעניין לשון הרע. לפי ההגיון שלך, איגוד סוכני הביטוח צריך היה לטעון שערוץ 2 הוא מתחרה של ערוץ 1, ולא כך היא. |
|
||||
|
||||
יש לי תחושה שיש כאן בלבול. העובדות הן כאלה: 1. התביעה היתה בגין חוק לשון הרע 2. השופט דחה את הטענה של לשון הרע אבל פסק שיש כאן עוולה מסחרית. טענת שיש כאן מדרון חלקלק אבל אני לא רואה איך. לדעתי חוסר ההבנה שלי נובע מכך שאני לא מבין לעומק את ההבדל בין עוולה מסחרית ללשון הרע. ייתכן שאתה מבין זאת יותר לעומק. אז יש לי כמה שאלות אליך: 1. האם אתה מכיר את הפסיקה ואת החוק הרלוונטי? 2. האם המשמעות של הפסיקה היא שעוולה מסחרית היא כמו לשון הרע לעניים, גרסא של אותה עוולה רק שיותר קל להוכיח אותה? אם כן, על סמך מה? 3. האם אתה טוען שכעת ניתן לתבוע את ארץ נהדרת על בסיס עוולה מסחרית (אבל לא על בסיס לשון הרע)? למה? מה הפסיקה שינתה? למה לפני הפסיקה זה לא היה סביר (הרי חוק העוולה המסחרית כבר היה קיים) ואחרי הפסיקה זה סביר? |
|
||||
|
||||
לשון הרע זו עבירה פלילית ועוולה אזרחית (שגוררת פיצוי עונשי). העוולה המסחרית "חלשה" יותר בכך שהיא אינה עבירה פלילית, שעל התובע להוכיח נזק כספי ממשי כדי לקבל פיצוי, ושעליו להוכיח שמדובר בתיאור כוזב (לשון הרע יכולה להיות גם בפרסום שיש בו אמת, אך אין בו עניין לציבור). חוק לשון הרע, תשכ"ה-1965, פרק ב': אחריות ותרופות: 6. המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת. 7. פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית... חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, פרק א': הלכות מסחר לא הוגנות, תיאור כוזב: 2.(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר... |
|
||||
|
||||
תודה על המידע. שים לב ששני הצדדים בחוק עוולות מסחריות חייבים להיות "עוסקים"1. אז אני חוזר על השאלה.. מה הפסיקה שינתה? מדוע עד הפסיקה לא היה סביר להשתמש ב"הלכות מסחר לא הוגנות, תאור כוזב" כדי לתבוע את ארץ נהדרת, ועכשיו כן? נראה לי שאפילו בתביעה של סוכני הביטוח נגד ביטוח ישיר, השימוש ב"הלכות מסחר לא הוגנות, תאור כוזב" הוא שנוי במחלוקת. להשתמש בתקדים הזה כדי לתבוע את ארץ נהדרת? זה פשוט יותר מדי קלוש. אני כן מקבל חלקית את מה שאיגוד השיווק הישראלי אמר: החלטת בית המשפט "עלולה ליצור תקדים משמעותי ומסוכן לפיו כל גוף שיראה עצמו נפגע מפרסומת סאטירית או הומוריסטית - יוכל לפעול להסרתה" (כל גוף זה הסחפות, אבל מתחרה עסקי בהחלט). אגב בעיני "בית המשפט" של דעת הקהל הרבה יותר מסוכן לחופש הביטוי. הוא מסוגל להסיר פרסומות וקטעים סאטיריים מהטלויזיה הרבה יותר מהר מכל בית משפט. ואין שום צורך שמישהו מהצדדים יהיה "עוסק" :-) ---- 1 ואני מכיר את המונח בעיקר מהשיר של משינה. |
|
||||
|
||||
לא כתוב בשום מקום שבעלי העסקים צריכים להיות מתחרים ישירים, מספיק ששניהם ''עוסקים'' וש''עסקיו'' של האחד פוגעים ב''עסקיו'' של השני. מולי שגב ''עוסק'' בבימוי ארץ נהדרת, ואילו ביבי ובוז'י ''עוסקים'' בפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
מאולץ מאד. אני לא חושב ששופט יקבל את הטענה שחוק ''הלכות מסחר לא הוגנות'' חל במקרה הזה. ואפילו אם העורך הדין המפולפל יטען שיש את תקדים ''ביטוח ישיר'', התקדים הזה פשוט לא מספיק דומה. |
|
||||
|
||||
התקדים בפסיקה הוא שכאשר מדובר בסאטירה לשם עשיית רווח, חופש הביטוי מוגבל יותר מאשר מדובר בסאטירה "נקייה". מכאן, שעורך הדין הממולח יטען שעל הערוצים המסחריים (ערוץ 2,10) להיזהר יותר מאשר רשות השידור או אתרי אינטרנט (למשל) |
|
||||
|
||||
להגיד שארץ נהדרת והקמפיין של ביטוח ישיר הם "סאטירה לשם עשיית עשיית רווח" - זה אפילו קלוש עוד יותר מלקרוא לארץ נהדרת ולפולטיקאים עוסקים. יש כאן בעיה על גבי בעיה: א. פרשנות יצירתית מאד למונחים שמופיעים בחוק ("עוסק") או למונחים שלא מופיעים לא בחוק ולא בפסיקה ("סאטירה לשם עשיית רווח"). (זה מזכיר לי טענה במשחק ארץ עיר שחתול זה דומם כי הוא ממש ממש שקט) ב. לגזור גזירה שווה בין ארץ נהדרת לביטוח ישיר בגלל ששניהם הם "עוסקים" (או "סאטירה לשם עשיית רווח"). אז מה? יש עדיין הרבה הבדלים עקרוניים בין המקרים. (זה מזכיר לי את הטיעון במונטי פייטון על זה שמכשפות עשויות מעץ כי גם מכשפות וגם עץ זה דברים שנשרפים) ואני רק אזכיר שהחוק נקרא "הלכות מסחר לא הוגנות". איפה זה ואיפה ארץ נהדרת. לא משכנע. |
|
||||
|
||||
אולי לא משכנע אותך (ולמען האמת גם לא אותי), אבל אני (וכרנאה גם אתה) גם לא הייתי פוסל את הקמפיין של ביטוח ישיר. עובדתית - עורך דין ממולח הצליח לשכנע את השופט בכך שהפרסומת הסאטירית הנ''ל היא פרסום כוזב ושצריך לפסול אותו, ושבמקרה הזה - מכיוון שמדובר בפרסומת מסחרית, הזכות לשם טוב גוברת על חירות הביטוי. זה תקדים מסוכן שעלול להיות מדרון תלול. |
|
||||
|
||||
העובדה שלך שגויה - קרא את מה שהשופט כתב. הוא בכלל לא מדבר על הזכות לשם טוב (למעשה הוא פסל את הטענה על לשון הרע). הוא מדבר על התנהגות פסולה במסגרת תחרות עסקית. בדיוק בגלל זה המדרון התלול אינו רלוונטי בנושאים הקשורים ללשון הרע. ובגלל זה אתה נדרשת למהלך (?) לוגי בסגנון "גם הפולטיקיאים הם עוסקים". אני מתאגר אותך: מצא את הפסיקה של השופט והבא לי איזשהו מהלך לוגי לא סביר בעליל שהוא מקבל; משהו ברמה של "גם הפוליטקאים הם עוסקים". |
|
||||
|
||||
מערכון של תוכנית בערוץ 10 שפוגע באחת השותפות בזכיינית של ערוץ 2 (או משהו דומה)? |
|
||||
|
||||
מזכיר לי מערכון של החמישיה הקאמרית בימיהם בערוץ 2 ששם ללעג את ערוץ 1 המיושן, ועשה רושם של "מה זה, לא יפה, חכמים על חלשים", עד שכמה דקות אחר כך הם עשו מערכון מראה על ערוץ 2 החדשני, ושמו אותו עוד יותר ללעג. לא נראה זמין ביוטיוב. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בנקודה אחת - השופט דן בחופש העיסוק ולא בזכות לשם טוב, אבל אתה טועה בכל השאר. בשורה התחתונה: יש פה צעד מסוכן בכיוון של פסילת הסאטירה כסאטירה - באופן טבעי סאטירה מגזימה במתכוון בהצגת חסרונות ה"קורבן" - בין אם שני כהן מציגה את סוכן הביטוח כדינוזאור בלתי מעודכן, או שאראל סג"ל מציג את סתיו שפיר כאהבלה תל אביבית מנותקת, וככזו אפשר לטעון כלפי כל סאטירה שהיא פרסום כוזב. גילוי נאות: הכותב משתמש קבוע בשרותיהם של "דינוזאורים" כמו סוכני ביטוח וסוכני נסיעות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שחופש הביטוי של הסאטירה זכאי להגנה נרחבת, אבל אני לא יודע לאן להוליך את תחושת האי נוחות מרצח האופי ששני כהן (המופלאה!) עשתה לסוכני הביטוח. כאשר הסאטירה ארץ נהדרת מציגה מפורסמים באור מגוחך, בין אם זו ציפי לוין או ביבי נתניהו, היא לא עושה זאת כדי לקחת מהם נתח שוק. היא עושה זאת מסיבות מסחריות (רייטינג) אבל לא מתוך תחרות בהם. יש גם מוסכמה שמי שהולך לישון עם כלבים אל לו להתפלא שהוא קם עם פרעושים. היינו- מי שמשתמש בתקשורת ההמונים שלא יתפלא שעושים עליו סאטירה. אבל סוכני הביטוח מקבלים כאן מכה מתחת לחגורה ממתחרה עסקי, וההעללה על שוקה נראית לי לא הגונה. אם יבואו גוגל בעוד עשר שנים עם האוטובוס האוטונומי ויעשו סדרת פרסומות שתלכלך על נהגי האוטובוס שהם חארות בכביש וכלפי ציבור הנוסעים, מחטטים באף ומקללים (אני מדמיין את אסי כהן בדמות), אני בטוח שתקום זעקה ציבורית. |
|
||||
|
||||
המודל העסקי של ביטוח ישיר הוא הפחתת עלויות ע''י ''חסכון'' במידל מן (סוכן הביטוח) וזה מה שהם מנסים לשכנע את הציבור (גם אם ע''י הגחכה של הסוכנים והצגתם - בהגזמה - כמיושנים). אני אישית כאמור לא מסכים עם המודל הזה (ומשתמש בשירותיו הטובים של סוכן ביטוח) אבל אני מאמין שזכותם לנסות לשכנע את השוק אחרת, כמו שזכותו של מיכאל גולן לשכנע את הציבור שביבי טועה וצריך לאשר לו להתמזג עם סלקום, ושזכותו של יצחק תשובה לנסות לשכנע את הציבור שביבי צודק ומתווה הגז סביר. בשני המקרים מדובר על אינטרסים עסקיים ומסחריים מובהקים. הבעיה העיקרית בעיניי היא תיוג הסאטירה - שמטבעה כוללת הגזמות - כפרסום כוזב. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת דוגמה של שימוש שייראה לך מוצדק באותו סעיף שלפיו הרשיע השופט? |
|
||||
|
||||
ראשית, השופט לא הרשיע אלא חייב (לא מדובר בדין פלילי אלא אזרחי) שנית, נניח ש"ביטוח ישיר" היו מפרסמים שהם זולים ב50% מאשר ביטוח עם סוכן, ואיגוד סוכני הביטוח היה מצליח להוכיח שהם זולים רק ב10% - היה מקום לפסול את הפרסום מחמת היותו כוזב. |
|
||||
|
||||
הוויכוח שלי הוא לא עם החלק שאמרת, אלא עם החלק שלא אמרת- שהם רמסו את דמותו של הסוכן כמי שאף פעם אינו במשרד, כלל לא מכיר את לקוחותיו הוותיקים, לא מתעניין בהם אלא רק בעמלות שהם משלמים, ומנצל אותם לחיים של נהנתנות. ושנציגתו חסרת יכולת למלא את תפקידה ויודעת רק להרוס (התפקעתי מצחוק כשהיא גררה את התיקיה וזרקה אותה לחלון שהיא פתחה) איך היית מתייחס לקמפיין נהגי האוטובוס שדמיינתי? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לפרסומת של אגד משנת 2004 שהתייחסה לנהגי מוניו"ש כאל "חאפרים" גסי רוח וחסרי אחריות? למיטב זכרוני הם לא טרחו ללהק את אסי כהן או מישהו בקליבר דומה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אנחנו חוזרים על עצמנו. אני אסכם. אני מבין את העמדה שלך. לטעמך כל פגיעה בחופש הביטוי מכרסמת בו, ולכן כאשר השופט פסל את הסאטירה זהו מדרון חלקלק ופחות חשובות הנסיבות. אני אומר: זוהי פסיקה של בית משפט בתיק ספציפי. אי אפשר לבודד חלק קטן מהפסיקה ולהתעלם מכל השאר ומהנסיבות של התיק (למעשה אתה פשוט מוציא דבר מהקשרו). כאשר בית המשפט פוסק נגד אישה פלונית זה לא פוגע בהכרח במעמד האישה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו לטובת נשים. כאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. מה גם שאפשר למצוא הרבה תיקים בהם פסקו מפורשות בזכות חופש הביטוי. ונקודה קטנה לסיום. המדרון החלקלק הזה (שבעיני פשוט לא רלוונטי לסאטירה של ארץ נהדרת) בטל בשישים לעומת בית המשפט של דעת הקהל. הזכרת את אראל סג"ל. כאשר הוא חטף צעקות מכאן ועד שלי יחימוביץ' על הסאטירה שלו, בפעם הבאה הוא יצנזר את עצמו. ואם לא הוא, העורך שלו יעשה את זה. לא צריך שום בית משפט בשביל זה. |
|
||||
|
||||
לחלוטין לא הבנת את העמדה שלי, ואני לא אוהב ששמים מלים בפי. אני טוען שסאטירה - בהגדרתה - היא לקיחת גרעין של אמת לגבי אדם או ארגון מסויים, והגזמתו אד אבסורדום לשם הגחכתו. מבחינה זו - על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת. ההבדל העיקרי בין כוונת המחוקק (הגנה על הציבור מפני פרסום כוזב) לבין המקרה הנוכחי הוא שברור לחלוטין לכל מי שצופה בפרסומת שמדובר בסאטירה ולא בפרסום עובדות יבשות (למשל "עמלת סוכן מהווה 50% מהמחיר שאתם משלמים"). |
|
||||
|
||||
מזכיר לי פירסומות Mac vs Windows (זה הראשון שעלה בחיפוש) שאפל שידרה במשך שנים. |
|
||||
|
||||
ראשית אני מצטער שעיוותתי את העמדה שלך. אבל אתה התעלמת ממה שאני כותב. אתה פשוט מוציא דברים מהקשרם. כתבת "על כל סאטירה ניתן לטעון שהיא כוזבת". אולי באייל הקורא אבל לא בבית משפט. דיברת על כוונת המחוקק. יפה מאוד. האם כוונת המחוקק בחוק " הלכות מסחר לא הוגנות" היא גם סאטירה פוליטית? ברור שלא. בוא נדבר על כוונת השופט. השופט התייחס בפסיקה מפורשות לסיבה של פסילת הפרסום - כי זו תחרות עסקית לא הוגנת. האם הוא התכוון שיש בעיה עקרונית בסאטירה? ברור שלא. אתה אמרת שני דברים מפורשים. 1. זו פגיעה הסאטירה באשר היא סאטירה 2. ניתן יהיה להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית של ארץ נהדרת. וזה פשוט לא נכון, זה עיוות של החוק ושל הפסיקה של השופט. |
|
||||
|
||||
אחדד את הבעיה. אתה מוציא דברים מהקשרם כי אתה מתייחס לביטוי ''פרסום כוזב'' שאכן מופיע בפסיקה. אבל אתה מתעלם מכל יתר הדברים שנאמרו בפסיקה ושמופיעים בחוק. בהודעות קודמות כן התייחסת להקשר, אבל הדרך שהתמודדת איתו היא להגיד ''פוליטיקאים הם גם עוסקים'' (שהוא טיעון מגוחך ומנוגד לכוונת המחוקק והשופט). זו אמנם התייחסות אבל לחלוטין לא מספקת. |
|
||||
|
||||
כוונת המחוקק לא היתה למנוע תחרות לא הוגנת (לזה יש רשות להגבלים עסקיים) אלא למנוע את הונאת הציבור בפרסום כוזב. יש בפסק הדין הזה משום דה-לגיטימציה של הסאטירה בכללותה, בעצם הגדרתה כפרסום כוזב. באותה מידה אפשר לטעון שהפרסומות הסאטיריות של אסי כהן (''איתן פרצלינה''), אודי כגן (''משיח שנגרילה''), ומריאנו אידלמן (''אפי לימוד נהיגה'') הן פרסום כוזב. |
|
||||
|
||||
נכון, ייתכן שאפשר לפסול כם פרסומות אחרות. אבל לא על זה הוויכוח שלי. כתבת במפורש שאפשר להשתמש בתקדים הזה כדי לפסול סאטירה פוליטית. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו. אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''דה לגיטימציה של הסאטירה בכללותה'' היא פשוט שגויה. |
|
||||
|
||||
כתבת במפורש שכאשר בית המשפט פוסל את הסאטירה של ביטוח ישיר, זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא. אם אתה עדיין עומד מאחורי העמדה הזו, תסביר בבקשה איך זה ייתכן מבלי לעוות את כוונת המחוקק וכוונת השופט בתקדים הזה עצמו. אם אתה נסוג מהעמדה הזו, או לא מצליח להצדיק אותה במידה סבירה הרי שהאמירה ''זה לא בהכרח פוגע במעמד הסאטירה באשר היא'' היא פשוט שגויה. |
|
||||
|
||||
תודה וחג שמח. |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה מודה בתבוסתך. חג שמח. |
|
||||
|
||||
whatever floats your boat
|
|
||||
|
||||
whatever bloats you goat
|
|
||||
|
||||
שלום "אח של ראובן". האם אתה הוא המגיב שנהג לכתוב באייל תחת השם "אחד מהפריפריה"? |
|
||||
|
||||
אני אשקול להסכים לפסיקה הזו. אם ביבי ובוז'י יחויבו בחוק לא לשלוח אלי ספאם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |