|
||||
|
||||
צבא דוד הורכב מאנשי העם הנאמן לדוד שהתגייסו אל דגלו, וצבא שאול הורכב מהאנשים שנותרו נאמנים לבית שאול. לדוד יש קבוצת לוחמים משל עצמו, אבל זה לא צבא. ומפקדי הגדודים זה תפקיד המקביל לאבירים של ימי הביניים שאוספים את נתיניהם ומובילים אותם לקרב. לא אומר שיש צבא קבע בקנה מידה גדול. |
|
||||
|
||||
כותב ספר שמואל שם בפי הנביא שמואל תאור של התנהגות המלך: "את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו" (שמואל א' ח').זהו תאור של אנשים שעובדים עבור המלך במשרה מלאה. בהמשך מתוארים גם המיסים שמממנים (ליתר דיוק: משאבים שנגבים ישירות. לא מיסים בכסף) את אותם אנשים. מיליציה יכולה לכלול לוחמים עם נשק. מרכבבות זה כבר סיפור אחר (באותו זמן לא היה עדיין אוכף שמאפשר לחימה מעל גב סוס): לכל מרכבה יש צוות של שניים או שלושה לוחמים. התחזוקה שלה יקרה. זה לא נשק של מיליצה עממית. אחאב בקרב קרקר מתואר כבעל 1200 (או 2000?) מרכבות. כמוכן בסיפור דוד ובת שבע: דוד מטיל מצור על רבת עמון. מצור שנשך חודשים ארוכים (לפי הסיפור המצור נגמר רק לאחר שנולד בנה של אלישבע). מאבדים כאן עונת אסיף שלמה. צבא שסתם מגוייס אל הדגל לא יכול להעדר מהבית לזמן ארוך מדי. לא מדובר על השבאב שמגיע לעזור להגן על הבית. |
|
||||
|
||||
משמר המלך או אפילו משמר כבוד זה לא צבא סדיר. לאורך התקופה הפיאודלית כל שליט החזיק חיל משמר בסיסי שמילא תפקידים שוטפים של שמירה ושיטור. אבל כשהיה צריך צבא, גייסו את העם. לעניות דעתי, הרצים לפני המרכבה, רוכבי מרכבתו ופרשיו, עונים יותר להגדרה של חיל משמר המלך ולא של צבא סדיר מלא. אתה טוען שבאותה תקופה לא היה אוכף המאפשר לחימה מעל גב סוס, אבל המקרא מתאר בנפרד את רוכבי מרכבתו של המלך ופרשיו, כמו שמתאר בנפרד את מרכבות פרעה ופרשיו. אברהם רכב על החמור ורחל ישבה על הגמל והנוואחוס רכבו ונלחמו ללא אוכפים. לאורך ההיסטוריה צבאות שגויסו אל הדגל נעדרו מהבית למשך שנים רצופות. כמו חלק מהצבאות האנגלים שפלשו אל צרפת במלחמת מאה השנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |