בתשובה לא. מן, 26/03/16 12:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראוי לציין שלפי מה שמוסכם על רוב החוקרים, אמנם ככל הנראה היה קיים דוד. ליתר דיוק, העדות החזקה ביותר לכך היא כתובת תל דן [ויקיפדיה], שלפי הפענוח המקובל שלה נראה שכבר באמצע או סוף המאה התשיעית לפני הספירה התייחסו מלכי יהודה ל"בית דוד" (בדומה לייחוס מלכי ישראל ל"בית עמרי" בכתובות מואביות ואשוריות, לא רק בני שושלת עמרי). כמובן: זהו רק פענוח אפשרי אחד שלה. שים לב ששמות המלכים ש"מוזכרים" הם בפועל כמעט כולם משוחזרים (לפי "רם" משחזרים "יהורם". לפי "וקתלת...יהו בר...ך ביתדוד" משחזרים "וקתלת אית אחזיהו בר יהורם מלך בית דוד" (ומכאן בתרגום מהארמית שלו למשפט שכתבת). מעבר לכך, למיטב הבנתי מוסכם על החוקרים בתחום שמה שלא הייתה ממלכת דוד: ממלכה שבטית קטנה לגרסת "אוניברסיטת תל אביב" או ממלכה עם כמה ערים בצורות לגרסת "האוניברסיטה העברית": לא השתמרו מאותה תקופה סימנים להלאת מיסים מסודרת (מתקופות מאוחרות יותר יש עדויות רבות להעלאת מיסים. לדוגמה: קנקנים בגודל מיוחד מימי חזקיהו, שמות מחוזות, וכדומה). אוכלוסיית יהודה של אותה תקופה לא הייתה יכולה לתמוך בצבא סדיר גדול (או גדודי שכירים). לכן ברור שחלקים רבים מספר שמואל ומלכים מציגים מציאות מאוחרת בהרבה (לדוגמה: ישראל של ימי אחאב). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ספר שמואל לא מציג צבא סדיר אלא גיוס של העם למלחמה שוב ושוב ושוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאול בתחילת דרכו מגייס את כל ישראל למלחמה. אולם בהמשך יש גם לו וגם לדוד צבא סדיר. לשניהם יש מפקדי גדודים. צבא דוד וצבא שאול (מאוחר יותר: אבנר/איש-בשת (איש בעל)) נלחמים ביניהם. לדוד יש קבוצת לוחמים משל עצמו (כמה מאות) החל מהתקופה ששאול רדף אחריו במדבר. מעבר לכך יש את הלוחמים השכירים ("הכרתי והפלטי"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא דוד הורכב מאנשי העם הנאמן לדוד שהתגייסו אל דגלו, וצבא שאול הורכב מהאנשים שנותרו נאמנים לבית שאול. לדוד יש קבוצת לוחמים משל עצמו, אבל זה לא צבא. ומפקדי הגדודים זה תפקיד המקביל לאבירים של ימי הביניים שאוספים את נתיניהם ומובילים אותם לקרב. לא אומר שיש צבא קבע בקנה מידה גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב ספר שמואל שם בפי הנביא שמואל תאור של התנהגות המלך: "את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו" (שמואל א' ח').זהו תאור של אנשים שעובדים עבור המלך במשרה מלאה. בהמשך מתוארים גם המיסים שמממנים (ליתר דיוק: משאבים שנגבים ישירות. לא מיסים בכסף) את אותם אנשים. מיליציה יכולה לכלול לוחמים עם נשק. מרכבבות זה כבר סיפור אחר (באותו זמן לא היה עדיין אוכף שמאפשר לחימה מעל גב סוס): לכל מרכבה יש צוות של שניים או שלושה לוחמים. התחזוקה שלה יקרה. זה לא נשק של מיליצה עממית. אחאב בקרב קרקר מתואר כבעל 1200 (או 2000?) מרכבות. כמוכן בסיפור דוד ובת שבע: דוד מטיל מצור על רבת עמון. מצור שנשך חודשים ארוכים (לפי הסיפור המצור נגמר רק לאחר שנולד בנה של אלישבע). מאבדים כאן עונת אסיף שלמה. צבא שסתם מגוייס אל הדגל לא יכול להעדר מהבית לזמן ארוך מדי. לא מדובר על השבאב שמגיע לעזור להגן על הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמר המלך או אפילו משמר כבוד זה לא צבא סדיר. לאורך התקופה הפיאודלית כל שליט החזיק חיל משמר בסיסי שמילא תפקידים שוטפים של שמירה ושיטור. אבל כשהיה צריך צבא, גייסו את העם. לעניות דעתי, הרצים לפני המרכבה, רוכבי מרכבתו ופרשיו, עונים יותר להגדרה של חיל משמר המלך ולא של צבא סדיר מלא. אתה טוען שבאותה תקופה לא היה אוכף המאפשר לחימה מעל גב סוס, אבל המקרא מתאר בנפרד את רוכבי מרכבתו של המלך ופרשיו, כמו שמתאר בנפרד את מרכבות פרעה ופרשיו. אברהם רכב על החמור ורחל ישבה על הגמל והנוואחוס רכבו ונלחמו ללא אוכפים. לאורך ההיסטוריה צבאות שגויסו אל הדגל נעדרו מהבית למשך שנים רצופות. כמו חלק מהצבאות האנגלים שפלשו אל צרפת במלחמת מאה השנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין שצר המוחין דנן, בניגוד למה שמוסכם על רוב החוקרים, כותב במפורש ''אינני מאמין שדוד או שלמה התקיימו אי פעם'' -שנים ארוכות לאחר הפרסום של אותה הכתובת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת ''מוסכם על רוב החוקרים'', בוודאי לא באופן קונצנזואלי כמו שאתה מציג את זה. כתובת תל דן רק מוכיחה שהיה קיים מיתוס של בתי דוד (וזה לא באמת היה נתון במחלוקת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |