בתשובה לרון בן-יעקב, 06/03/16 18:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש 712 נציגים שאינם כבולים להצבעות של הפריימריס. אלה אנשי מנגנון של המפלגה הדמוקרטית ו 98% התחייבו לקלינטון. אבל הם לא כבולים גם להתחייבות שלהם ויכולים לשנות את הצבעתם עד הרגע האחרון. ני"ט לקח בחשבון כאילו יצביעו על פי התחייבותם הנוכחית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם אתה מעריך שהיא עלולה לאבד חלק מהם, וכמה? אתה לא יכול שלא לספור אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול לספור, ויכול לא לספור. אילו זה היה נצחון סוחף לברני הם היו משנים את הצבעתם. כמובן שזה לא, בינתיים, אבל: האמריקאים די משוגעים בהצבעה שלהם. הדברים שעליהם נפלו מועמדים מובילים כמו גארי הארט בזמנו ומייקל דוקאקיס אחריו הם בלתי צפויים. אם יש מישהי שיודעת לשחק את המשחק זו הילארי (מופיעה באותו קישור כדוגמה ל"כך עושים זאת נכון"), ללא ספק, ועדיין לא הייתי ממהר לשים את אותם 400 או 700 צירים, ולא את המועמדות, בכיס שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהייה מדוע אתה רואה בהצבעה לדוקאקיס משהו משוגע או לא צפוי? אזכיר רק שתי תמונות, (1) טנק וקסדה, (2) ווילי הורטון. והנה, ממש מהיום, עדות של מי שהיה ציר דמוקרטי מתלבט ב-1992. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק - דוקאקיס נפל על שני אלו אחרי שהוביל יפה בסקרים. הוא היה אחלה מועמד ואם ווילי הורטון לא היה אונס אישה לבנה בחופשתו מהכלא לתמונה עם הקסדה לא היה פאנץ' מספיק. הורטון היתה המכה שהממה אותו, והקסדה היתה להכות בו כשהוא כבר על החבלים. ניסיתי לומר שכל פעם זה משהו חדש שמזעזע את מערכת הבחירות וגורם לאמריקאים הצדקנים לשנות את הצבעתם. בפעם הבאה המועמדים כבר מוכנים ויודעים להתמודד עם "הדבר החדש". ניקסון הזיע בעימות הטלויזיוני הראשון אי פעם. מי ששמע את העימות ברדיו חשב שניקסון ניצח, מי שראה אותו בטלויזיה (והם היו הרוב) קיבל את הרושם של התפתלות ולחץ, וזה עלה לו בהפסד מול קנדי. אחר כך כל המועמדים ידעו מה עושים בעימות טלויזיוני. גארי הארט היה המועמד המוביל עד שנתפס עם המכנסיים למטה תרתי משמע, וארבע שנים אחר כך קלינטון בא מוכן לאותן שאלות, והן לא הפריעו בכלל. זו הצדקנות האמריקאית שמוצאת כל פעם איזה כתם להצביע עליו- רק אניח כאן את הטקסט המבריק של פיטר:"She flosses in bed. She snores like a wildebeast. She freed Willie Horton. She nailed Donna Rice. " נהניתי מהקישור. כתוב מאוד יפה (מי שהיתה ציר דמוקרטי, ולא שהיה). לא יודע כמה זה שווה במציאות, אבל בתאוריה זה לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם כן שבארה''ב כתמים הם נקודת תורפה בעוד שבישראל כתמים הם מקור חיזוק (הארט לעומת נתניהו). אבל היה בא קלינטון וכתמיו לא הפריעו לו להיבחר, פעמיים. והנה טראמפ שעובר על כמה וכמה מושכלות דתיות ושמרניות ורק ממשיך להיתחזק ולהוביל בקרב האוונגליסטים והשמרנים. אם לחשוב על זה, לקנדי היו נקודות חולשה שקצת טושטשו (נשים, בריאות) או שהיוו מקור לדמוניזציה כללית שלו (קתוליות). בעניין ניקסון-קנדי, נדמה לי שקראתי ניתוח שטוען שהשפעת העימות הטלויזיוני ביניהם נופחה מאד. באותו עניין, ההשפעה של עימותים בכלל על תוצאות הבחירות היא די קטנה (אולי פריקונומיקס בדקו את זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדיוק, הכתמים העיקריים של קלינטון התגלו (על שמלה) בשלהי כהונתו השנייה, ועל כן אינם רלבנטיים לכישורי ההיבחרות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צפית בראיון בקישור שהבאתי? קלינטון השאיר כתמים בכל פינה, וקלייר, סליחה, הילארי, נתנה הופעה שהביאה לו נשיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשת ג'ניפר פלאורס רדפה את ביל קלינטון מ- 1992 ועד לפני הדחתו ב-1998 עקב פרשת מוניקה לוינסקי. גם פרשת פאולה ג'ונס התפוצצה באותן שנים, והיו עוד נשים שסיפרו במהלך כהונתו על יחסים חלקם התחיל לפני נשיאותו. היו גם סקנדלים אחרים כמו פרשת הנסיעות (מעין ראשוןטורס) מתחילת כהונתו, פרשת הכספים וההשקעות בווייט-ווטר שהתגלת במערכת הבחירות הראשונה, שלא לדבר על סגירת חצי שדה תעופה כדי שקלינטון יוכל להיסתפר, שרק על זה הייתי שם אותו שבוע באוטובוס של ברני סנדרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התזכור, לא זכרתי את כל אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדחתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוכן: 98% ממי שהתחייבו (מעל 400, אבל לא כל ה־700). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |