בתשובה למיכל, 08/07/00 12:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מספר הערות: 1. בשורה הראשונה של תגובתך (המתלהמת משהו) את מצהירה קבל עם ועולם כי "פציפיזם היא מילת גנאי שהמציא הזרם הלאומני", ואילו 4 שורות אחר כך את מסבירה מהו הפציפיזם. הכיצד? 2. מה הופך את הפלשתינאים לעם? 3. האם באמת טעמו המסכנים הללו מנחת זרוענו ללא שום התקפה מצידם? 4. כאשר את אומרת כי "המדינה נועדה לשרת את אזרחיה ולא ההיפך" - מיהי המדינה? את מתייחסת לאיזשהו גוף ערטילאי חסר ממשות שמהותו היחידה היא לשרת את האזרחים, שהם, מצידם, חסיר כל מחוייבות. המדינה, וודאי וודאי מדינה דמוקרטית, היא מדינה המורכבת מאזרחים, נשלטת על ידי אזרחים, ותפקודה נקבע לפי רצון האזרחים (באידיליה...). המדינה נועדה לשרת את האזרחים? לא רק. גם האזרחים הם חלק אינטגרלי ממנה, והם בהחלט משרתים "אותה". אותו פציפיסט שלך, הינו בעצם נצלן ותו לא - אני לא אתרום דבר למדינה, כי היא זו שאמורה לתרום לי. 5. זאטוט ולא זעטוט |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם הבנתי נכון, מיכל טוענת שגורמים לאומניים כרכו תחת ההגדרה של "פציפיזם" גם סרבנות גיוס מטעמים שונים ומשונים שאין לה דבר וחצי דבר עם השאיפה לשלום והרגישות לזכויות אדם, וכך הפכו גם את הפציפיזם (כמו את השמאלנות ואת יפי הנפש) למלת גנאי. 2. הפלסטינאים הם עם כמו שהעם היהודי הוא עם. שני העמים לא ממש עומדים בקריטריונים המקובלים בעולם, אבל בשני המקרים מדובר בקבוצת אנשים גדולה שהחליטה שיש לה מספיק מן המשותף בכדי שתיחשב לעם ותזכה להגדרה עצמית וכלל-עולמית כעם. 3. מכיוון ש"המסכנים הללו" זו תוספת שלך, אין כמובן צורך להגן עליה. לגבי השאלה האם הפלסטינאים טעמו מנחת זרוענו ללא התקפה מצידם, ודאי שהתשובה חיובית. מדובר באנשים שנולדו לתוך סיטואציה איומה של כיבוש שלא קרה באשמתם, ועשו מה שכל עם נורמלי היה עושה במצב כזה - בהתחלה כלום, וכשזה לא עזר, פעולות טרור מסוגים שונים שחלקן גרמו להרעת מצבם אך בסופו של דבר הביאו לכך שמדינת ישראל תפסה שלא תהיה ברירה וחייבים להגיע איתם להסדר. אהוד ברק אמר פעם שאילו היה נולד בצד הפלסטינאי היה הופך כנראה לטרוריסט. הוא חטף על היציאה הזאת המון אש וחיצי ביקורת, אבל זהו לדעתי אחד הדברים הכנים ביותר שיצאו אי פעם מפיו, ואני אומר זאת לזכותו המלאה של האיש. 4. לשאלה הפילוסופית מהי המדינה אני מעדיף שלא להתייחס. רק אומר שנקודת ההשקפה שלך היא אחת מנקודות ההשקפה האפשריות ואיננה דווקא נכונה או צודקת יותר מתפיסות עולם מקובלות לפיהן מטרת המדינה לשרת את אזרחיה ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפצפיסטים עצמם כורכים את המושג עם סרבנות גיוס. במיוחד זכורה לי הופעתו של סרבן גיוס בתוכנית "משעל חם", כל מה שאמר היה שהוא פציפיסט, ללא שום הסבר. כמובן שתקפו אותו על כך שלפציפיזם אין כל קשר להשתמטות. 2. הפלסטינאים הם חלק מהעם הערבי, הם אינם עם נפרד. הם מראים את עצמם כעם נפרד כדי לקבל מדינה. 3.הכיבוש ב67' אינו שונה במהותו מהכיבוש ב47'. לפי החשיבה של "ללא אשמתם" גם אין הצדקה להטלת סנקציות על מדינה - יש אזרחים המתנגדים לממשל ובכל זאת הם יוצאים מופסדים. 4. אנחנו משרתים את המדינה בתשלום מיסים, בהצבעה בקלפי וגם בצבא. דברים בדבר אי נחיצותו של הצבא- ערכם כאוויר, בדומה להנחה שלא נשתמש בפצצות האטום. ההרתעה חייבת להמשך בשני התחומים. ההשוואה למדינות גדולות יותר אינה במקומה בעיקר מכיוון שגודל הצבא הנצרך אינו יחסי לגודל המדינה; אי אפשר להשוות מתגייסים פוטנציאלים באוכלוסיה של 5 מיליון עם אוכלסיה של 250. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם עוד מה להוסיף בדבר איכותם של הלוחמים בצבא ארה''ב, בדיקות מצאו שחלק גדול מהם אנאלפביתים. הוזכר גם שהם חוזרים הביתה לעיתים רחוקות, מן הסתם זה בגלל שאין להם למה לחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מצפה שחיילי ארה"ב בדרום-קוריאה ובסעודיה יחזרו כל שישבת לאמריקה (או אפילו פעם בחודש) ? זו הערה מטופשת למדי מצידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיניב בוודאי התכוון לחילים אמריקאים בארה"ב (ויש לא מעט כאלו). איך היציאות שלהם והאם יש להם לאן לחזור? אני חושב שכנראה, עקב הרקע הסוציואקונומי הנמוך של חיילי צבא ארה"ב כנראה ובאמת אין להם לאן לחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שאלות 2 ו-3 שלך ענה אסף עמית בצורה ממצה למדי. בנוגע לשאלה 1 - במסגרת הרטוריקה הלאומנית שפשתה בארצנו איבדה המילה פציפיזם חלק נכבד ממשמעותה המקורית והפכה לחלק מאוצר המילים הנרחב שמתאר חשיבה שמאלנית רדיקלית - שינקינאים, עוכרי ישראל, תוקעי סכין בגב האומה (לא בטוח שהמשתמשים בביטוי זה מודעים להקשרים הגרמניים-ואגנריינים שלו), פציפיסטים, יפי נפש לובשי משקפיים עגולות וכו'. מיותר לציין שהמדובר בדמגוגיה זולה שאין לה ולא כלום עם רעיונות הפציפיזם וההתנגדות הלא-אלימה. ההגדרה שנתנה מיכל היא ניסיון להחזיר קצת תוכן למונח שכה רבים משתמשים בו, אך מעטים מבינים את מהותו האמיתית - אך במקום בו "פרופסור" הוא כינוי גנאי נפוץ בין זאטוטיו נותר רק לקוות כי הצהרות מעין אלו אכן יקנו לבבות... בנוגע לשאלה 4 - המדינה הינה גוף ערטילאי, אך היא בהחלט לא חסרת ממשות - המדינה מורכבת מאוסף של רשויות ציבוריות (צבא, משטרה, כנסת, ממשלה, בתי-משפט, מס-הכנסה וכו') שהקימו האזרחים ואשר המטרה העליונה שלהן היא לשרת את אותם האזרחים הנ"ל. האזרחים משרתים את המדינה מתוך התפיסה ששירות זה תורם לקיומה של המדינה ובכך מיטיב עם האזרחים עצמם, לדוגמא - תשלום מיסים נעשה ע"מ שהמדינה תוכל לממן את פעולותיה, אשר בתורן אמורות להעלות את רמת-החיים (מושג פשטני וכולל, אך ממצה לצורך העניין) של מירב האזרחים; אם המיסים מנותבים לאפיקים חסרי כל תועלת בעליל (נאמר-למימון ישיבות חרדיות, או לריפוד כסאותיהם של חברי-הכנסת בעור אייל משובח), הרי שפקידי המדינה מעלו בתפקידם ולא פעלו לטובת אזרחי המדינה, וזכותם של אזרחים אלו להתנגד לכך. מדינה אשר תרומת האזרחים אליה נועדה להטבת מצבה של ה_מדינה_ עצמה, איננה מדינה דמוקרטית, כי אם מדינה פשיסטית. עכשיו, אתה טוען כי המתנגדים לגיוס לצבא (ה"פציפיסטים", כלשונך) הינם נצלנים מכיוון שאינם מוכנים לתרום למדינה - טענה זו רחוקה מהאמת. לצערי הרב נוצרה בחשיבה הישראלית זהות מוחלטת וחד-חד-ערכית בין המושגים "תרומה למדינה" ו"שירות בצבא". האם זהות זו מוצדקת? האם היית מכנה בשם "נצלן" גם אדם אשר אומר כי הוא בהחלט מוכן לתרום למדינה במגוון רחב של תחומים, אך לא בתחום הספציפי של שירות צבאי, בשל שיקולים מצפוניים/רפואיים/נפשיים וכו'? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |