בתשובה לנמר נמר שעל הקיר, 28/02/16 18:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי פעם מופע רחוב משעשע בטיילת בווניס ביץ' בלוס אנגלס: אמן/שחקן/פנטומימאי שעוקב אחרי העוברים ושבים בטיילת, הולך ממש סנטימטר או שניים מאחוריהם ומחקה את אופן הליכתם להנאת וגיחוך הקהל מסביב. ההולכים לא שמו לב בכלל שמישהו עוקב אחריהם והמשיכו בעיסוקיהם באין מפריע (מדובר על מרחק של סנטימטרים בטיילת לא צפופה). אחרי דקה או שתיים, הוא היה נושף על עורפו של הקורבן המסכן והלז היה בטוח שמדובר בזבוב, מנופף ביד לאחוריו וממשיך ללכת בלי לשים לב! זה היה משעשע ביותר, עד שנזכרתי שכמה דקות לפני כן גם אותי הטריד זבוב מעצבן, והיה נראה שהסובבים מביטים עלי באופן מוזר... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האנושות והתרבות המערבית עוד יותר די מתנתקת מטבעם של דברים אבל לא איבדה לחלוטין את סוג הרגישות בתחום הזה. לאידיאל אגב יש גם צד שלילי. אנשים רגישים סובלים כמעט בכל מקום דחוס עם תעבורה נכבדת. ועדיין, למרות שהדחף לשלול ולסגור במהירות את דלת סימני השאלה ברור ומובן אני מניח שכולנו מכירים באופן אישי נשים שידעו שקורה משהו רע ליקירהן וכולנו מכילים זכרונות של נוכחות מחוברת רגישה ומודעת. הבעיה שלך היא לא המבט המוזר של הסובבים אלא אימוץ המוזרות שמסביב כנורמה. זה לא מוזר שאנשים מתנהגים ועושים את מה שהם עושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית שואל אותי לפני כן הייתי אומר לך שאני דווקא מאוד רגיש לדברים האלה: מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי (וכשראיתי את מופע הרחוב חשבתי לעצמי איך יכול להיות שהם לא שמים לב, עד שהבנתי שכנראה גם אני1). כמובן שאפילו אז לא ייחסתי את זה לאיזה חוש שישי אלא לחושים הרגילים שלנו שאבולוציונית אמורים להיות די מיומנים בזיהוי והתרעה על פולשים. 1 עד היום אני לא בטוח ב- 100 אחוז אם הייתי "קורבן" או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי. __________ לא בהכרח מצביע על רגישות אתה יודע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |