|
||||
|
||||
אם תרצה להעמיד לבדיקה מסודרת את הטענות שלך על נעיצת מבטים בגב, אני מתנדב לעזור בתכנון וביצוע הניסוי. אנחנו לא נהיה הראשונים - ראה Psychic staring effect [Wikipedia]. לא מזמן נתקלתי בסרטון נחמד (שאני לא מצליח למצוא עכשיו), שהראה מישהו שעוצר אנשים ברחוב, ושואל אותם האם היו מסוגלים להרגיש בדמות מאיימת שמגיחה אליהם מאחור. הרבה מהנשאלים אמרו "כן", אבל משום מה לא הבחינו בדמות מפלצתית שעמדה מאחוריהם במשך כל הראיון ונפנפה בסכין (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה). מצד שני, זכור לי שקראתי איפשהו1 תיאור של מבצע החילוץ הכושל של נחשון וקסמן, שכלל פרט שולי אך מעניין. הבית שבו וקסמן הוחזק כידוע אותר כמה ימים אחרי החטיפה, וכוחות סיירת מטכ"ל נערכו בחשאי מסביבו, כשהם מוסווים. בשלב מסוים נכנס או יצא מהבית אחד החוטפים, וכדי להקטין את הסיכוי שהם ייחשפו, החיילים קיבלו פקודה להשפיל את עיניהם. בהנחה שאני לא משבש שום דבר ואכן יש תו"ל כזה, מעניין אם הוא מבוסס ראיות. ובקשר אסוציאטיבי - במאמר שכתבתי לאייל על גרפולוגיה ציטטתי המלצה שקיבלה הגרפולוגית חנה קורן מאפריים סנה: "בהיותי מפקד איזור הבטחון בדרום לבנון ב-1982, הפניתי לחוות דעתך כתב יד של אישיות מסוימת. לאבחנותיך היה שימוש מבצעי רב תועלת." (ההמלצה נמצאת עכשיו באתר של קורן רק באנגלית.) בזמנו פניתי לדובר צה"ל בשאלות על אותו שימוש מבצעי, אבל לא נעניתי. אולי יום אחד אחפור בעניין הזה שוב. _____________ 1. זה לא היה בספר של זונדר על סיירת מטכ"ל. |
|
||||
|
||||
התגובה הראשונית שעלתה בי לגבי תגובה 674610 קשורה לאומנות ההתגנבות שמחייבת תשומת לב מקסימלית לאובייקט אבל הימנעות מנעיצת מבטים חודרניים. גם בצפיה בכוכבים רואים די טוב כשלא נועצים עיניים. אגב, אומני רחוב וכייסים מוכשרים מאוד בבחירת קורבנות "במוד נכון" לתעלול. זה לגבי מבצע וקסמן. לגבי ויקיפדיה -בתחום הזה כמו באחרים היא פשוט לא קבילה עלי. גדולי המומחים שקטלו את קסטנדה או גורדייף 1 לדוגמא (ואחרים חשובים בהרבה) והציגו אותם כשרלטנים או הזויים לא בדיוק הבינו על מה הם כתבו. הרי אנשי אקדמיה קוטלים מישהו שמערער על תיאוריות קיימות- אז מה דינו של מישהו מחוץ לאקדמיה מלבד הוקאה? הנקודה הבסיסית היא ששנינו יודעים שלא אוכל להוכיח לך דבר מהותי גם אם נניח אוציא 8/10 2 במבחן ואני סומך על היושרה שלך בקיומו. הנקודה שיש רצון ובטח שלא המצאת כאן משהו- להוכיח שאי אפשר. שאין דבר כזה ושאין כלום. מהכלום, משם באתי. בכנות - מעולם לא הרגשת שנעצו בך מבט? אם לא, אתה לא צריך פוחלץ של נמר כדי להיות משוכנע שלא הרגשת כלום מעולם. אם היושרה שלך מספיק איתנה, במקום לנסות לפחלץ אחרים תעמיד את עצמך בניסיון שאתפור עבורך שדורש רק 30-40 שניות על הכיסא (למה כובע3)- יותר פשוט מזה? 1. אני לא משם ולא משם, אבל מספיק בקיא. 2. וזה כלום לעומת "טריקים" אחרים שאותם תרגלתי. 3. רק תזכיר לי כובע. |
|
||||
|
||||
לשאלתך: לא זכור לי שאי פעם הרגשתי (שלא בדרך הטריוויאלית) שנעצו בי מבט. יאללה, תפור לי ניסיון. אני מבטיח לדווח ביושר את תוצאותיו. כמו כן, לבקשתך, אני מזכיר כובע. |
|
||||
|
||||
אולי הביטוי ''עם קשה עורף'' מסביר את התרשמותך. בכל מקרה, תציע מועד ואנסה להכין כובע למידותיך. |
|
||||
|
||||
רגע רגע, מועד למה בדיוק? לוקח הרבה זמן לחשוב ולהסכים על ניסוי. במקרה של הדאוזינג, החלפנו ביננו כ-200 אימיילים כדי לגבש פרוטוקול מקובל על כולם. בשלב הזה לא ברור לי בכלל מה אתה טוען שאתה מסוגל לעשות. תוכל אולי לתכתוב זאת בפירוט כאן, או באימייל אלי? כמו כן, לא ברור לי מה הקשר לכובע. |
|
||||
|
||||
מועד לניסוי שלך, אלא מה. כדי שלא תיפול מתדהמה, מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו'. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם אתה מדבר על ניסוי שבו בודקים את יכולת חישת המבטים שלך, או על התנסות שבה אני אמור להיווכח שגם לי יש יכולת כזו. תוכל בבקשה להבהיר? |
|
||||
|
||||
התנסות שלך, הרווח שלנו. |
|
||||
|
||||
בשביל התנסות שלי אנחנו צריכים פרוטוקול ולתאם זמן לפגישה? אולי תתאר כאן, או באימייל אלי, מה אני צריך לעשות? ואני עדיין לא מבין מה הקשר לכובע. |
|
||||
|
||||
אין צורך בפרוטוקול. אתה צריך להיות רענן ואחרי מקלחת במקום מוכר ללא הפרעה והסחות דעת כשלידך מגבת לחה וחמה כדי לבצע הנחיות במשך 5 דקות עד חצי שעה. אם תרצה לבצע בדיקה כפולה, תוכל לבצע עם אדם נוסף או עם ילד גדול (12+ בערך, נראה לי). נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי.שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. מבטיח שאין למיטב ידיעתי ונסיוני (הרב) שום סיכוי לדבר שעלול להתפרש ככואב, מזיק, משפיל, מסוכן או מזעזע רגשית או נפשית בניסויצ'יק. אזכור הכובע נועד לרמוז לי על ניסוי אבל נזכרתי באחד פשוט בהרבה. באמת שאין סיבה להיות במתח למרות שחלק מההנחיות ישמעו לך מוזר ואני לא מתחייב לענות על כל השאלות שנוגעות לניסוי -אם זה בסדר מבחינתך? (?). המטרה היא לא להחזיר אותך בתשובה או להפוך אותך למחבק עצים כפייתי וגם אם הייתי יכול לא הייתי רוצה- וההיפך. |
|
||||
|
||||
אם אין צורך בפרוטוקול, אני לא מבין למה כתבת "מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו"'. המקום היחידי שאני מכיר שמתאים לתנאים שציינת הוא הבית שלי. כתבת: "כדי שאוכל להנחות אותך". האם מדובר בהנחיה פנים-אל-פנים אצלי בבית? בטלפון? באימייל? דרך הסברים באייל? אם התכוונת לאפשרות הראשונה, אז תוכל בוודאי להבין שזה נשמע לי, אפעס, מוזר ואף בעייתי, להכניס אדם זר אלי הביתה, ולהפנות אליו את הגב במשך 5 דקות עד חצי שעה, בזמן שהוא עושה דברים שהוא עדיין לא גילה לי מהם. אני מצטער, אבל שוב ושוב אני לא מצליח להבין מה אתה מתכנן. תוכל בבקשה לכתוב במסודר, מההתחלה עד הסוף? |
|
||||
|
||||
נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי. שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. ______________ הרעיון שאסע לביתו של זר שאיני מכיר, אקריב את האנונימיות המיטיבה רק כדי לשכנע אותו אכן, בעייתי. תשובות: אצלך בבית. לא פנים אל פנים, ולא בטלפון. במועד המסוכם תקבל הנחיות מלאות כאן באינטרנט, באייל, דרך פתיל חדש. למה לא עכשיו? כדאי לכולם שתיחשף להנחיות קרוב ככל האפשר לניסוי. האם עד כאן? |
|
||||
|
||||
עד כאן מאה אחוז. תודה. מה אתה אומר על יום שני הקרוב בערב, נניח ב-21:30? דרך התקשורת שבחרת נראית לי קצת מוזרה - כל דיכפין בעל נטיות טרוליות יוכל להצטרף לפתיל החדש שבו רק שנינו אמורים לשוחח, ואם אני מבין נכון, כל האיילים האחרים יוכלו לעשות בבתיהם את מה שאני אמור לעשות בביתי, כלומר אין פה משהו ספציפי שקשור אלי. אבל בסדר, אני זורם. |
|
||||
|
||||
אולי הוא מתכנן להצפין את ההודעות בהצפנת מפתח פומבי. |
|
||||
|
||||
הוא לעומת אנחנו. אמנם הצפנה קשה אבל שיערתי שתתחילו בפעולות "חיזוק ועידוד" רק בצאת השבת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה רוצה. |
|
||||
|
||||
שני הקרוב, 21:30. תגיע מוכן. מגבת ידיים רטובה וחמה (להזהר מכוויות) וכו'- תגובה 674776 הסר דאגה מליבך. הדיכפין האלה עתירי נימוסים וכוונות טובות. הרצון העז לפחלץ נמרים ולהוקיע עניינים שלא מתיישבים באקסל שבחרו דרכו להבין את עולמם יגרמו להם להמתין בשקיקה אילמת לפסק דינך ההיסטורי בפתילצ'יק העתידי. אכין בינתיים את מה שצריך כדי שהכל יזרום בנחת ובתיאום מושלם עם השפעתו הישירה של מרקורי. |
|
||||
|
||||
מגבת רטובה, הה? יובל, אם הניסוי כרוך בהחדרת מכשירים משונים לאף אני מציע לך לחשוב פעמיים. |
|
||||
|
||||
קבענו. אני אהיה פה, מחכה לפתיל חדש עם הנחיות ממך. |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להזכיר, שההטייה בדרך כלל לא נובעת מההבדל בין אלה שכן "מרגישים" שמישהו מביט בהם לאלה שלא, אלא מזה שאלה שכן "מרגישים", מרגישים את התחושה הזאת הרבה פעמים, כשחלק ניכר מהן הוא שגוי. את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. זה קצת כמו היפוכונדר - כל שבוע הוא מרגיש שהוא חולה, ואכן חמש עד עשר פעמים בשנה הוא גם צודק. אלה הפעמים שנחרטות בתודעתו ומאשרות את החשש המקורי שלו שהוא כל הזמן חולה, אבל זה כמובן לא אומר שאובייקטיבית זה המצב. בתור הורה חרד1, כבר הפסקתי לספור את הפעמים בהן הרגשתי שמשהו רע מאד קרה או עומד לקרות. אני שמח לדווח שברוב מוחלט של הפעמים לא קרה כלום. זה כנראה לא יוריד בגרוש את מפלס החרדה שלי בפעם הבאה שארגיש משהו כזה. אבל זה גם לא יגרום לי להצהיר על יכולות על-טבעיות כאלה ואחרות. 1 ממה שאני רואה סביבי זו כמעט טאוטולוגיה - מעטים מאד האנשים שההורות לא מגבירה את מפלס החרדה שלהם |
|
||||
|
||||
את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. __________ הם למיטב הבנתי זה אני במקרה הזה. ניהלתי אקסל במבחן טלפתי טראנס-אטלנטי כדי לנטרל את הרושם מהחריגים והמסקנות חקוקות עדיין בראשי בגלל תופעה מעניינת. אם אתה מספיק ישר עם עצמך תוכל לבסס את רוב הממצאים במקום לפעול כחדור אמונה שבלהט ההתלהבות מפספס את העיקר. אמונה זה חשוב אבל אני מדבר תהליך מבוסס תוצאות. |
|
||||
|
||||
ולי תמיד יש תחושה מבשרת רעות לפני נסיעות לחו"ל, אבל עד היום הכל הלך סבבה. דווקא בעניין המבטים בגב, ההערה (הנכונה) שלך לא רלוונטית עבורי: באמת שלא זכור לי אף מקרה שהרגשתי שמישהו מתבונן בי מאחור, כלומר אצלי גם מספר ה-true positive וגם מספר ה-false negative הוא 0. |
|
||||
|
||||
גם בלי תחושות דמיוניות וגם בלי חברים דמיוניים - איך אתה מסתדר בחיים ככה? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאולי זאת תופעה דומה לדז'ה וו. העניין נעוץ בזמנים. לכאורה קודם נועצים מבט ואחר כך מרגישים בו, אך סדר הזמנים הפיזי שונה מסדר הזמנים החוויתי. קודם יודעים שנועצים מבט, אחר כך מרגישים שנועציםצ מבט אך במוח יש קצר וסידור הארועים מתהפך בזמן. לבדוק את זה דרוש סורק מוח נייד. |
|
||||
|
||||
אתמול בבוקר ידעתי שאפצע במשחק כדורסל שתוכנן לשעות הערב. מפני שהפציעה הקודמת השפיעה על חיי במידה יוצאת דופן (ואורך הרצועות בקרסול) שקלתי אם ללכת ובסוף החלטתי שכן. שעה קלה לפני המשחק חטפתי במטבח כוויה קלה ביד שמאל ויצאתי בתחושת הקלה שהרעה התממשה ואפשר להוריד קסדות. תוך דקות מתחילת המשחק נקעתי אצבע. הרופא שמשחק איתנו וחבש אותי במגרש כדי שאמשיך הסביר את ההגיון: "הקיבוע מרפא כי הוא מונע תנועה". וברצינות, לא חומר קלאסי לדז'ה וו? |
|
||||
|
||||
מצמרר. והמחשה שמידע לא מונע החלטות שגויות. סטיבי וונדר שר על זה לאחרונה. |
|
||||
|
||||
או בקיצור: מי שמתכנן את הגורל מצחיק את השדים. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, מעמדה המדעי של הגרפולוגיה שונה משמעותית מאשר דאוזינג וטכניקות אחרות שתוארו כאן. |
|
||||
|
||||
ואת זה הבנת אחרי שיובל כתב את המאמר שלו? מבחינתי שניהם נמצאים בקטגוריה:פסאודו-מדע [ויקיפדיה]. שני התחומים נחקרו אבל לא נמצאו עדויות ליכולות אמיתיות. |
|
||||
|
||||
יש הבדל שאני לא יודע אם לקרוא לו בדיוק "מדעי", אולי "טרום-מדעי", והוא מבלבל הרבה אנשים לחשוב שגרפולוגיה היא תקפה. לגרפולוגיה יש מודל סביר שמתיישב עם הידע המדעי שלנו. לעומת זאת, דאוזינג והומאופתיה סותרים קשות את מיטב הידע המדעי שלנו. ברור שזה לא משנה לנוכח הפרכות ניסיוניות; מה גם שהידע המדעי שלנו מאפשר גרפולוגיה, לא מחייב אותה, וספק אם נותן לה אפריורי סיכוי של יותר מ-50%. אבל רוב ההפרכות הנסיוניות של גרפולוגיה, ולפחות אלו שיובל ציין במאמר שלו, היו בעצם הפרכות של הטענה "יחזקאל הוא גרפולוג תקף". הן לא שללו את הטענה "יש קשר בין כתב יד לאופי". זה שיש המון הפרכות של המון יחזקאלים לכאורה מחליש את הטענה שיש קשר בין כתב יד לאופי, אבל לא בדיוק. כי יש משהו משותף לרוב הגרפולוגים, וזה שהם בנו את התיאוריה שלהם (או למדו תיאוריה שנבנתה) באופן מוטעה, שלא לומר מגוחך. קראתי או שמעתי מעט מאוד טקסטים של גרפולוגיה, אבל רובם נראו כמו "הוא כותב את האות ף פתוחה, וזה מעיד על אופי פתוח". כלומר, הסקה על-ידי מטאפורות. לא עובד. כמעט מגוחך. אני לא יודע עד כמה ניסו לבדוק ניסיונית את הטענה "יש קשר בין כתב יד לאופי" בלי תלות בגרפולוגים "מקצועיים" והשטויות שלהם. הנה הצעה, לא קשה אבל כן דורשת משאבים כדי לבצע אותה היטב. בתמורה, בסוף המחקר, אם אכן יש קשר, נקבל תורה גרפולוגית תקפה. 1. קח מדגם של אנשים. 2. למד את האופי שלהם לפי מבחנים פסיכולוגיים מקובלים. 3. תן את כתבי היד שלהם לאנשים שמומחיותם טיפוגרפיה, מומחי זיהוי כתב יד (של המשטרה) וכאלה. המומחים יגדירו פרמטרים גרפיים "סטנדרטיים", ויאפיינו את כתבי היד של אנשי המדגם לפי אותם פרמטרים. (3'. עזוב מומחים אנושיים. תן לתוכנת ראייה ממוחשבת לומדת לבנות את הפרמטרים ולאפיין את כתבי היד.) 4. בדוק קורלציות. כמובן שתוצאה שלילית לא תפריך את ההשערה "יש קשר בין כתב יד לאופי", כי אולי המומחים לא עלו על המאפיינים הגרפיים הנכונים. אבל זו כבר תהיה החלשה משמעותית. (ניחושי אצבע שלי לתוצאה של מחקר כזה עשוי היטב: אם מוצאים קשר אחד ממש חזק - מאפיין גרפי מסוים שמנבא היטב מאפיין פסיכולוגי מובחן היטב - אני אופתע. קשרים פחות חזקים, לא אופתע. מוכן להמר שלא ימצאו כלום, אבל על סכום קטן.) |
|
||||
|
||||
> 2. למד את האופי שלהם לפי מבחנים פסיכולוגיים מקובלים. אתה יוצא פה מנקודת הנחה שפסיכולוגיה היא "מדעית"? התיאוריה הפסיכולוגית נבנתה באופן יותר מבוסס מדעית מהתיאוריה הגרפולוגית? מסופקתני. |
|
||||
|
||||
קצת יותר מבוסס: Psychology#Research_methods [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
זה לא משנה. אם כתב היד מצליח להגיד משהו תקף, לא משנה מה המשהו הזה. אם הבנתי נכון הטענה היא שעד היום כתב היד לא הצליח להגיד שום דבר תקף. אם הוא אומר משהו תקף זו כבר התקדמות. שאותו משהו יהיה ישים (לתת דרוג אשראי לפי רמת תכונת ה''אמינות'' שמשתקפת בחתימה של המבקש על מסמכי ההלוואה) תהיה התקדמות נוספת. |
|
||||
|
||||
אפשר להחליף את 2. ב"בדוק את התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)". |
|
||||
|
||||
אבל אז המטרה משתנה: ניבוי הצלחה לעומת אבחון אופי. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על "הצלחה" אלא על "התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)". כמו ש"תכונת אופי" היא לא משהו חד ממדי, ככה גם החלופה שאני מציע: "התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)" הוא לא משהו חד ממשי ונראה לי סביר להניח שיש קורלציה די מובהקת בינו לבין מה שאנחנו קוראים "תכונת אופי" (לפחות בכל מה שנוגע למבחנים גרפולוגים). ז"א, נראה לי שסביר להניח שיש "תכונות אופי" מסויימות שגורמות לאדם לבחור להיות נהג מונית או טבח, מנהל חשבונות או עורך דין פלילי, רופא משפחה או יועץ פיננסי, ויותר מזה, סביר להניח שיש "תכונות אופי" מסויימות שגורמות לאדם אחד שבחר להיות "מורה לספרות" להצליח יותר מאדם אחר שבחר גם הוא להיות "מורה לספרות". ואם נבחר אוכלוסיה גדולה ומגוונת מספיק של אנשים נוכל אולי גם להסיק מסקנות... |
|
||||
|
||||
(ככה, למשל, מתברר שיש קורלציה בין תאריך הלידה בשנה להצלחה כאתלט מקצועי) |
|
||||
|
||||
"פריקונומיקס" כבר עשה על הקורלציה הזו את תהילתו, לא? |
|
||||
|
||||
או להפוך לטייקון בתחום המחשוב... |
|
||||
|
||||
זו אמורה להיות משימה די פשוטה למומחי כריית נתונים. אני מציע שתוכנת מציאת המשמעות תסדר את כתבי היד לאורך שניים או שלשה המאפיינים הכי ברורים שהן מצאו. בנפרד יסדרו את האנשים לאורך מספר מאפיינים ידועים לפי שאלונים פסיכולוגיים מוכרים. כעת כל מה שנשאר ליובל למצוא זו התאמה בין סידור האנשים על סקאלת "מאפיין כתב היד X" לבין סידורם על סקאלת "תכונה של שאלון פסיכולוגי Y" . אם נמצאה התאמה כזו עוברים לחלק ב'- מתן תחזית. לפי ההתאמה הטובה ביותר שנמצאה נותנים תחזית על כתבי יד נוספים ובודקים האם היא מאומתת על ידי השאלון הפסיכולוגי. |
|
||||
|
||||
כן, אני מניח ששלב ניתוח התוצאות הגולמיות הוא קל יחסית. החלק שחשבתי שדורש יותר משאבים הוא הזמן של מומחי הגרפיקה. אבל באמת עם התוכנה של עומר גם זה כבר קל יחסית. מה שנשאר דורש משאבים הוא השגת הנבדקים עם כתבי היד שלהם באופן נאות מתודולוגית, וניתוח האופי שלהם בכלי פסיכולוגיה. נראה לי שהכפפה של עומר מספיק קלה להרמה... את זה שהוא לא הצליח למצוא מרימים, אתה יכול להביא כעוד טיעון נגדי [נגד אני] בפתיל ההוא שבו אמרתי שזה שקופות החולים לא חוקרות קשרי תזונה-בריאות מעיד על חולשת הקשרים. |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים ניסיתי לגייס חברים רלוונטים באקדמיה למחקר מהסוג שאתה מציע, אבל לא זכיתי להענות. ככל הנראה הרעיון של להתעסק בגרפולוגיה נשמע מפוקפק מידי באוזני חוקרים צעירים. הרעיון שלי היה דומה לשלך: להשתמש ברשתות נוירונים (שהן התחום שלי. החברים הרלוונטים היו אמורים לאזן את הבורות שלי בכל הקשור לעריכת ניסויים ולפסיכולוגיה). ה-state of the art models טובים בימנו אפילו יותר מאנשים בזיהוי ופיענוח כתב יד, ואם יש קשר כלשהו בין כתב היד לבין מבחני אישיות\אינטליגנציה תקפים ומהימנים - יש סיכוי לא רע בכלל שרשתות כאלה תוכלנה למצוא ולכמת אותו. חשבתי שזה מחקר - שאם הוא נערך כראוי - אז בלי קשר לתוצאה שלו הוא שווה פרסום, ובמקרה ה-far fetched של תוצאות חיובית, עשוי להיות לו גם ערך מסחרי לא זניח בכלל (מיון ואיתור עובדים, תעשיות בטחוניות, וכו'). דעתי הייתה דעת מיעוט. |
|
||||
|
||||
יש מחקרים בפסיכולוגיה שמצביעים על קשר בין כתב יד לכמה תכונות (למשל, טמפרמנט ורמת אנרגיה). באופן משעשע, רוב התכונות האלה ניתנות לזיהוי גם על ידי לא-גרפולוגים שמסתכלים על הטקסט. (עומר, איך מוצאים אותך?) |
|
||||
|
||||
בא לך לכתוב כמה מלים על המנצח הטרי במשחק גו? נניח, אם יש לך חשק וזמן, שתתחיל במקום בו זה נגמר. |
|
||||
|
||||
מסכים במאה אחוז, וגם אני מעריך שניסוי כזה - עשוי כהלכה - לא ימצא שום קשרים. אני לא מופתע מהתגובה שעומר קיבל מחבריו באקדמיה להצעה שלו, ומבין לגמרי את ההסתייגות שלהם. אני לא מבין למה אין אף גרפולוג שמנסה להרים כזה ניסוי. בזמנו, אלון עמית אמר לי (בשיחה פנים אל פנים) כמעט בדיוק את מה שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
זה דוקא נשמע כמו מחקר מעניין. ואכן, אולי הוא בכלל ימצא קשרים מסוג אחר לגמרי מאלה שגרפולוג מסתכל עליהם, שזה עוד יותר מעניין. למה אתה מבין את ההסתייגות? |
|
||||
|
||||
אני מבין את ההסתייגות כי אני מעריך את סיכויי ההצלחה של הניסוי הזה (גילוי ''גרפולוגיה שבאמת עובדת'') כנמוכים מאד, כי אני חושב, בניגוד לעומר, שתוצאות שליליות לא יעניינו אף אחד, כי הניסוי דורש יחסית הרבה השקעה, וכי למיטב ידיעתי, הגרפולוגיה כבר ירדה (כגוויה) מסדר היום של חוקרים באקדמיה. |
|
||||
|
||||
3.AI - נראה לי שזה בדיוק הזמן לפרוייקט Deep Learning1 של כתב יד, רק שצריך מאגר מספיק גדול (כמה עשרות אלפים לפחות) של כתבי יד ואופיינים ידועים מראש ומוסכמים של האנשים שכתבו אותם. 1 Deep learning זה השם החם היום בלמידה ממוחשבת, שנתן קפיצת מדרגה בשנים האחרונות בתחומים של זיהוי פרצופים ושאר עצמים בתמונות, דיבור למשל. השיטה מתבססת על רשתות נוירונים מסוג חדש - <קישור Convolutional_neural_network> [Wikipedia]; - שיש להן המון דרגות ביניים (מאות כמדומני), אבל בזכות זה שיש להן איזה אילוץ על המקדמים מצד אחד, ושמתשמשים במעבדים מקביליים חזקים אבל נפוצים מסוג GPU מצד שני, אפשר ללמד אותן בזמן שלא היה סביר עד לאחרונה מול מאות אלפי ומיליוני דוגמאות. |
|
||||
|
||||
כן, עכשיו אני רואה שעומר כבר העלה את זה בתגובה 674758. |
|
||||
|
||||
הוא כותב את האות ף פתוחה, וזה מעיד על אופי פתוח. __________ המטאפורה רלוונטית לרוב הצורות שקשורות לתנועה קבועה. קצב ונחישות לדוגמא משפיעים על צורה. כשאתה הולך מהר, הידיים מופעלות בצורה שונה וכנ"ל בכתיבה. צילום צללית שלך בהליכה מהירה יבהיר לכל בר דעת שאתה ממהר. - בעלי חיים מהירים (יחסית) נראים אחרת מבעלי חיים איטיים שנוטים להיות מעוגלים יותר. התורה הגרפולוגית אם אני מבין אותה נכון, עוסקת בפירוש של עשרות ואולי מאות סיגנלים שמתבטאים בפעילות חצי אוטומטית וחצי מודעת (שאינה מוטה בכוונה). אם נעזוב לרגע פירושים ומשמעויות כמו צורת אות, תסביר מה השוני המהותי לעומת האלגוריתם של גוגל או מערכות אחרות שמספקות output עפ"י סריקת נתונים שמפוענחים ע"י נוסחאות, תבניות וכו'. אני לא נכנס לפרשנות 1 אלא רק מצביע על כך שהגיוני או סביר לשער שניתן לחלץ ממכלול הנתונים תובנות מועילות למדי 2. 1 או הוגה במשמעות שחלק או רוב הטקסט הנקרא כיום מגיע במספר מצומצם מאוד של פונטים. 2 בניגוד לתועלת המפוקפקת במבחנים של מכוני התאמה לעסקים, יישובים ושותפים (מלבד הכסת"ח) שמבוססים על תורות "מוכחות" ומבחנים מול מערכות מידע "חכמות". |
|
||||
|
||||
מצאתי את המקור למה שסיפרתי על חילוץ נחשון וקסמן - הכתבה "נחטף ישראלי, מה עושים?" מאת אביחי בקר, שהתפרסמה ב"הארץ" ב-9.2.2001 (עותק שלה כאן). זכרתי כמעט הכל נכון: "אל הבית התקרבה מכונית מרצדס, נהגה ירד ממנה וצעד לעבר המבנה. המתגנבים קפאו במקומם והשפילו מבט, לפי הכלל 'אדם שאתה מביט בו, הוא מיד מרגיש בך'. הם לא נחשפו." |
|
||||
|
||||
אפשר לבדוק אם מדובר בכלל מבצעי שמופץ כתורת קרב \ הדרכה או תובנה בסיסית ועסיסית מצד המחבר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהבסיס לזה הוא דוקא אפקט פיזיקלי מוכר למדי - זה של "עיני חתול": כשמאירים בפנס לכיוון עיני החתול (או העיניים שלך, או מכשיר צפייה אופטי אחר), והן מביטות בכיוון הפנס, יש החזר אור משמעותי בחזרה לכיוון המאיר. ניסוח אחר לתופעה הזאת הוא שההחזר האופטי של מכשיר תצפית הוא מקסימלי בכיוון (ההפוך לזה) שבו המכשיר צופה. יש אפקט מוכר ודומה עבור מכשירי מכ"ם: את ההחזר המירבי אתה מקבל מאנטנת מכ"ם אחרת שכרגע פונה לכיוונך/נעולה עליך. |
|
||||
|
||||
ואותו אפקט בביטוי אחר: את ההחזר המירבי אתה מקבל מאדם שכרגע "נעול" עליך. לא פעם עולם האלקטרוניקה והמחשוב מעתיק יכולות ומאפיינים וכשמציגים להם את אותם דברים "פנטסטיים" במסכים הם זוכים לאישור. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא דיברתי על שום דבר פנטסטי, זה אפקט שאפשר להדגים אותו בשימוש באופטיקה (גאומטרית!) פשוטה. |
|
||||
|
||||
הערה קטנה: עיני החתול בנויות כך שהחזרת האור הזאת גבוהה. היא נותנת לפוטון שלא נבלע ברשתית בפעם הראשונה סיכוי נוסף, ובכך מחדדת את ראיית הלילה שלו. העיניים של בני אדם פחות משוכללות מהבחינה הזאת, ואני לא יודע אם זה בגלל שיש להחזרה משמעויות שליליות מסוימות או שזה מקרי. |
|
||||
|
||||
תשמע, אפילו אצל בני אדם יש אפקט עיניים אדומות [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
כמובן, כל מי שצילם או צולם בפלאשים הישנים לפני הטריק של חשיפה מוקדמת מכיר את התופעה. אבל אצל חתולים היא יותר חזקה, וכנראה גם אצל חיות ליליות אחרות. |
|
||||
|
||||
מעניין מה המנגנון שמצליח להגביר את האפקט הזה. לאחר שגיגול קצר כשל - יש לך אולי לינק מועיל? |
|
||||
|
||||
שאל את גוגל מה הוא יודע על tapetum lucidum. טוב, טוב, אתה צודק אפשר ללכת ישירות לדודה: Tapetum_lucidum [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
נשמע לי זניח ביחס לכמויות האור שמגיעות אלינו מכל הכיוונים בחדר מואר. |
|
||||
|
||||
אבל דובר על חיילי סיירת שמתחבאים בשיחים בלילה, מה הענין של חדר מואר לכאן? |
|
||||
|
||||
אולי הם חשבו שהחוטפים שייכים למין the Ravenous Bugblatter Beast of Traal הידוע בכך שהוא: such a mind-boggingly stupid animal, it assumes that if you can't see it, it can't see you
|
|
||||
|
||||
תשע נשמות יקר - כפעיל ותיק בפורום צבא ובטחון של fresh, תוכל אולי לשאול שם האם השפלת המבט שמתוארת בכתבה היא אכן תו"ל מקובל ביחידות הרלוונטיות בצה"ל? (אני לא עושה לך אאוטינג - אתה בעצמך גילית.) |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שמישהו שם יענה על שאלה כזו. הפורום הזה עושה מאמץ גדול מאד לשמור על רמה כלשהי של בטחון שדה, ושאלות לגבי תו''ל (בוודאי של יחידות מיוחדות) לא מתקבלות שם בעין יפה. |
|
||||
|
||||
אם שאלה כזאת לא תתקבל שם בהבנה, הבעיה היא לא עם השאלה אלא עם ההבנה. |
|
||||
|
||||
האם יתכן שהמוח שלנו אומן בתהליך הישרדותי להבחין טוב יותר במי שמביט בנו? אני לא מדבר על תופעה על חושית חלילה, אלא רק על יכולת זיהוי התבניות בתמונה שאנחנו ממילא רואים. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שמדובר על אדם שלא רואה אותך בשעה שאתה מביט בו. אם הרעיון הוא שמוטב שהוא לא יראה אותך בוהה לעברו במקרה שהוא יסובב את ראשו כלפיך, אין לי השגות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |