בתשובה לקול הרעם מקהיר, 11/02/16 22:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חיים בקהילה משותפת וקומונות למען הקהילה הם לא בדיוק תנאי הכרחי לעם או ללאומיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. קשה לחשוב על היבט או תנאי הכרחי לקיומו של עם או לאומיות. מדובר במגוון ביטויים שמהווים אישוש למסקנה שמדובר בעם או לאום- היינו אח. ליהודים מלוא החופן ביטויים שכאלה במגוון עוצמות ומובהקויות ולפלסטינים יש את האנטישמיות הרצחנית שמצביעה על מניע אחר 1. הנכונות לשלם מחיר אישי כדי להיטיב עם הכלל הוא ביטוי מובהק לתודעה לאומית בקרב ציבור גדול. היהודים ללא ספק נלחמו ומתוך בחירה. הפלסטינים פחות. הערבים כן, ולא בדיוק מבחירה. היהודים לעומתם, זנחו בתים מקצועות וקריירות ובאו לארץ נידחת ועניה כדי לשבור את הגב בעבודות קשות שלא הכירו. שלא לדבר על השינה לצד הגרביים של נחמיה וסשה באוהל לאחר סיקול אבנים ביום חמסין. המונים שויתרו על שפת אם אימצו שפה פרצו דרכים והכשירו קרקעות למען הכלל. לחרוש, להפריח לגדל והכל ללא תמורה מובטחת באופק והסתפקות במועט. טונות של סבל אישי שהוגש מחשיבות ופרספקטיבה לאומית טמון בבסיס הנס הציוני. מגש הכסף, הכל אמת. חשוב להעריך זוטות שכאלה. מאחר וכמות הביטויים שהפלסטינים מספקים 2 (וכמעט תמיד במימון והובלה ערבית) דלילה משמעותית לעומת הלאום היהודי הבאתי דוגמא מיני רבות, כזאת שלא מתקיימת בצד השני ואפילו סותרת את מהותו. דוגמא שמצביעה על ויתור גדול ופנטסטי שראוי להגות בו 3. 1 זהות לאומית שמהותה שלילית (לא ניתן ליהודים) שאינה מתקיימת לכשעצמה. הקשקוש בלוגיקה המופלאה שעולה מהטענות- אם לא היו יהודים לא היו פלסטינים. 2 להבדיל, גם את שיא ההקרבה הפלסטיני- התאבדות לשם הרג יהודים, אנשים מסויימים מאוד יראו כגבורה למען הכלל, במקום להבין שהמטרה היא הרס האחר 1. 3 כיום כידוע, השמאל מנסה לפרום את הקשר שבין היהודי לאדמתו ובין האחדות הציונית בעם כפי שהוביל בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתם כל ילדה עם מספריים מוכנה לשלם מחיר אישי גדול כדי "להיטיב עם הכלל". המטרה היא אולי "הרס האחר"1 אבל זה לא משנה את הפן ההתנדבותי. ___________ 1- אם כי הם כמובן יטענו ש"הרס האחר" הוא רק תוצאת לוואי של הגשמת החופש שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמתי שהתנדבותי ואת תוצאות הלוואי רואים בשטח, כולם. בגלל שהמניע הבסיסי והראשוני הוא שלילי הציבור הפלסטיני לא מסוגל לשפר את מצבו ולהתנהג כלאום חפץ חיים. הוא לא מסוגל להעמיד הנהגה או פרוייקטים שמיטבים עם כולם. קשה להם ובכל זאת, מיליארדי $ נשפכו על האין עם הזה. קיבלו לראש יותר מכל עם אחר בהיסטוריה ועדיין לא הקימו בתי חולים, אוניברסיטאות סללו דרכים או טיפלו בביוב. הם עדיין לא שם. הרצון להרוס לאחר לא מעיד על יצר לבנות עבור עמך ומכיוון שזה הביטוי הנפוץ והשכיח ביותר ללאומיות הפלסטינית המדומיינת כדאי להסיר אותו מההשוואה- למרות שאני מסכים, מדובר במחיר יקר. ____ הקרבה בניכוי שטיפת מוח, הבטחה לתהילת העולם הזה, סקס בעולם הבא, הצלה כלכלית למשפחה הגרעינית, חינוך גרוע וערכים ירודים. בקיצור, הקרבה או שמא- ניצול הזדמנויות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |