בתשובה לארז לנדוור, 11/02/16 15:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מאתר זוכרות: "כמעט שני שלישים מהאוכלוסייה הייתה כפרית. מקור הפרנסה העיקרי היה חקלאות, ובראש הכפר עמד המוכתאר, שהיה לרוב נציגה של המשפחה השלטת בכפר. הכפרים היוו בדרך כלל יחידה עצמאית מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית. מרבית האוכלוסייה הערבית הפלסטינית חיה בכפרים. רובם חיו מחקלאות. הכפרים היו בדרך כלל מסוגרים מבחינה חברתית ופוליטית, ומבחינה כלכלית סיפקו בעצמם את צורכיהם. רוב הכפרים ישבו בראשי גבעות ובתיהם היו בעיקר בתי אבן. החברה הכפרית הייתה מאורגנת סביב הכפר הבודד והחמולה. כוחה של החמולה נקבע במידה רבה לפי הנכסים שהיו ברשותה. היו צורות שונות של בעלות על האדמות: קולקטיבית; פרטית-מקומית; בעלות פיאודלית של עשירים מחוץ לפלסטין.ברוב האזורים בארץ פעל כל כפר כיחידה אוטונומית גם ב-1948: היו שגילו התנגדות ולחמו והיו שבחרו בדרך של אי-לוחמה. היו מספר אזורים שבהם נוצרו גושים ובריתות בין הכפרים, והם נקטו עמדות פוליטיות משותפות." ב. אם רמת העיור ויכולת הכתיבה והשפות היא המדד שלך ל"גובה" התרבות, מה תגיד על העולים היהודים שגדלו וחונכו בערים כמו ברלין, פראג, וינה וורשה1, ורבים מהם ידעו שלוש או ארבע שפות לפחות? זה לא קצת נוגד מה שאמרת לפני כמה תגובות, שהתרבות הפלסטינית היתה מתקדמת משל היהודים יושבי ישראל?2 1 כדי לסבר את האוזן, הערים הפלסטיניות שהזכרת מנו בתחילת המאה העשרים עשרות אלפי אנשים לכל היותר. חלקן התפתחו מכפר לעיר רק בתחילת המאה ההיא. לא מדובר כאן על לונדון של המזרח התיכון. 2 לפני שמישהו קם ושואל מי שמני לשפוט מי תרבותי יותר או פחות, אזכיר ואומר שאנחנו כאן עוקבים אחרי שיטתו של ארז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. ועדיין, היה ישוב פלסטיני עירוני עם עיתונות וסיפרות משלו, גם אם מועט ביחס. ב. לא אמרתי שתרבותם של הפלסטינים היתה גבוהה מזו של היהודים (מאיפה לקחת את זה?), אמרתי שהתרבויות עמדו על בסיס שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אבל רוב היהודים גדלו ובאו מתרבויות יותר מתקדמות מבחינת עיור ושפה (שלא לומר עיתונות וספרות, אם כבר טרחת להביא אותם לכאן). על פי הקריטריונים שלך, זה נותן להם יתרון ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הישוב העירוני, העיתונות והסיפרות שנוצרו כאן לא היו בהכרח מפותחים יותר מאלה של הפלסטינים. מה שכן, למתישבים הציונים היתה טכנולוגיה מפותחת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, לא רק להם. גם למתיישבים החקלאיים שהגיעו מגרמניה כמה עשרות שנים לפניהם (הטמפלרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היה עיתון בכל קניון. ב. אממממ.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסה"כ רוצה להרביץ קצת בוץ על ארגון "זוכרות": "רוב הכפרים ישבו בראשי גבעות ובתיהם היו בעיקר בתי אבן." ________________ משתמע לפי אתר זוכרות שרוב הפלסטינים לא חיו בחושות ונולדו בארץ. זה די רחוק מהמציאות כפי שמתארים הערבים והחוקרים בעצמם. בתי אבן היו לאנשים עמידים בערים ובכפרים האנדמיים. אוכלוסיית המהגדרים והפלאחים חיו בחושות שהיוו את סגנון המגורים של רוב הפלסטינים. הדברים מתוארים ע"י עשרות חוקרי מזרח תיכון שתיעדו את מסעותיהם לארץ הקודש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |