בתשובה לקול הרעם מקהיר, 08/02/16 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא סותר את מה שאמרתי ולגבי היהודים, אכן מעט מאוד עלו לא''י במהלך כל תקופת הישוב הציוני ורבים מאלה שעלו חזרו לחו''ל, בין אם למקום שממנו באו ובין אם למערב והעולם החדש, ורק כתוצאה מהשואה הפכה א''י ליעד ריאלי אם לא בהכרח אטרקטיבי להמוני היהודים שלא איתרע מזלם להגר למקומות טובים יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: עוד לפני השואה ארץ ישראל הפכה ליעד מבוקש מכיוון שרוב שאר היעדים נסגרו (אם כי גם שעריה של ארץ ישראל כבר לא היו פתוחים כבעבר). כמוכן לאט לאט היא הפכה גם למקום יותר סביר. צריך לזכור שגם בהמשך צרפת היתה יעד מועדף על רוב יהדות המגרב (נכון?) וכמה עשורים לאחר מכן ארצות הברית וגרמניה היו יעדים עדיפים ליהדות ברית המועצות לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטענת לגבי היהודים כדי להראות סימטריה מול הערבים הפלסטינים הוא דמגוגיה שמתעלמת מהחלוציות. תראה לי בתרבות הפלסטינית קצת ייבוש ביצות, סלילת דרכים, סיקול שדות וזריעה של שממה. תראה לי חיים בקהילה משותפת וקומונות למען הקהילה. לא כפליטים, - מבחירה! זה ההבדל בין עם לקשקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים בקהילה משותפת וקומונות למען הקהילה הם לא בדיוק תנאי הכרחי לעם או ללאומיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. קשה לחשוב על היבט או תנאי הכרחי לקיומו של עם או לאומיות. מדובר במגוון ביטויים שמהווים אישוש למסקנה שמדובר בעם או לאום- היינו אח. ליהודים מלוא החופן ביטויים שכאלה במגוון עוצמות ומובהקויות ולפלסטינים יש את האנטישמיות הרצחנית שמצביעה על מניע אחר 1. הנכונות לשלם מחיר אישי כדי להיטיב עם הכלל הוא ביטוי מובהק לתודעה לאומית בקרב ציבור גדול. היהודים ללא ספק נלחמו ומתוך בחירה. הפלסטינים פחות. הערבים כן, ולא בדיוק מבחירה. היהודים לעומתם, זנחו בתים מקצועות וקריירות ובאו לארץ נידחת ועניה כדי לשבור את הגב בעבודות קשות שלא הכירו. שלא לדבר על השינה לצד הגרביים של נחמיה וסשה באוהל לאחר סיקול אבנים ביום חמסין. המונים שויתרו על שפת אם אימצו שפה פרצו דרכים והכשירו קרקעות למען הכלל. לחרוש, להפריח לגדל והכל ללא תמורה מובטחת באופק והסתפקות במועט. טונות של סבל אישי שהוגש מחשיבות ופרספקטיבה לאומית טמון בבסיס הנס הציוני. מגש הכסף, הכל אמת. חשוב להעריך זוטות שכאלה. מאחר וכמות הביטויים שהפלסטינים מספקים 2 (וכמעט תמיד במימון והובלה ערבית) דלילה משמעותית לעומת הלאום היהודי הבאתי דוגמא מיני רבות, כזאת שלא מתקיימת בצד השני ואפילו סותרת את מהותו. דוגמא שמצביעה על ויתור גדול ופנטסטי שראוי להגות בו 3. 1 זהות לאומית שמהותה שלילית (לא ניתן ליהודים) שאינה מתקיימת לכשעצמה. הקשקוש בלוגיקה המופלאה שעולה מהטענות- אם לא היו יהודים לא היו פלסטינים. 2 להבדיל, גם את שיא ההקרבה הפלסטיני- התאבדות לשם הרג יהודים, אנשים מסויימים מאוד יראו כגבורה למען הכלל, במקום להבין שהמטרה היא הרס האחר 1. 3 כיום כידוע, השמאל מנסה לפרום את הקשר שבין היהודי לאדמתו ובין האחדות הציונית בעם כפי שהוביל בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתם כל ילדה עם מספריים מוכנה לשלם מחיר אישי גדול כדי "להיטיב עם הכלל". המטרה היא אולי "הרס האחר"1 אבל זה לא משנה את הפן ההתנדבותי. ___________ 1- אם כי הם כמובן יטענו ש"הרס האחר" הוא רק תוצאת לוואי של הגשמת החופש שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמתי שהתנדבותי ואת תוצאות הלוואי רואים בשטח, כולם. בגלל שהמניע הבסיסי והראשוני הוא שלילי הציבור הפלסטיני לא מסוגל לשפר את מצבו ולהתנהג כלאום חפץ חיים. הוא לא מסוגל להעמיד הנהגה או פרוייקטים שמיטבים עם כולם. קשה להם ובכל זאת, מיליארדי $ נשפכו על האין עם הזה. קיבלו לראש יותר מכל עם אחר בהיסטוריה ועדיין לא הקימו בתי חולים, אוניברסיטאות סללו דרכים או טיפלו בביוב. הם עדיין לא שם. הרצון להרוס לאחר לא מעיד על יצר לבנות עבור עמך ומכיוון שזה הביטוי הנפוץ והשכיח ביותר ללאומיות הפלסטינית המדומיינת כדאי להסיר אותו מההשוואה- למרות שאני מסכים, מדובר במחיר יקר. ____ הקרבה בניכוי שטיפת מוח, הבטחה לתהילת העולם הזה, סקס בעולם הבא, הצלה כלכלית למשפחה הגרעינית, חינוך גרוע וערכים ירודים. בקיצור, הקרבה או שמא- ניצול הזדמנויות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |