בתשובה לאמ, 07/02/16 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל הדוגמאות שציינת ה''הסכמה'' הייתה כרוכה בכיבוש (ומרידות מדי פעם). במקרה של האנגלים והסקוטים זה היה גם כרוך באיחוד פורמלי על ידי עליית מלך סקוטלנד לשלטון באנגליה (אבל זה לא אומר שלאחר מכן לא היו מרידות בסקוטלנד). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטים לא חשובים במיוחד. מה שחשוב להבין הוא שכיבושים והיטמעות אתנית הם בעקבותיהם הם תהליכים היסטוריים טבעיים, גם אם הם אינם נעימים. לנסות לכפות על ההיסטוריה כללי התנהגות "מוסריים" כלומר, נטולי כיבושים עלול לגרום יותר נזק מתועלת. ברור שההסכמה לא נעשתה מרצון אלא מכורח. ההתנגדות התפוגגה במהלך הזמן כי הניכבשים הפיקו תועלת מהסיטואציה החדשה. לגבי סקוטלנד, אני לא יודע מה המסגרת הפורמלית שבה נמצאת סקוטלנד, אבל בפועל יש שם אוטונומיה (לסקוטלנד ממשל עצמי אבל סקוטלנד לא יכולה לנהל מדיניות חוץ עצמאית). זה לא מונע מסקוטים לעבור להתערות במדינה הבריטית. אם לשפוט מהשמות הסקוטים של מדינאים בריטים (היה אחד שנקרא מקמילן, ראש ממשלה בבריטניה) הם הגיעו לעמדות בכירות. לדעתי, לפלשתינאים יש מה להרוויח מהקמת אוטונומיה (הרבה יותר מהמשך הסכסוך איתנו או מהקמת מדינה מוזנחת עם סכבוכים פנימיים בתוכה). באופן מיידי - לאחר הקמת אוטונומיה הכלכלה שלהם תתחזק וגם השירותים החברתיים (רוב האנשים מתעניינים אך ורק רק בכלכלה ושירותים חברתיים, פוליטיקה זה נושא שמפרנס בעיקר פוליטיקאים ולא מעניינת במיוחד את האיש ברחוב, כנ"ל אנשי דת שמסיתים כדי לצבור כוח למטרות אגואיסטיות). במהלך הזמן עם החלשות הסכסוך חלקם של הפלשתינאים עשוי להיטמע בתוך החברה הישראלית (זה לא יקרה מחר אבל אולי יקרה עוד 200 שנה, זה מה שקרה ברוב התהליכים ההיסטוריים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמפריך את התזה של אמ יותר מכל דבר אחר הוא העובדה שגם הדוגמאות שבחר מפריכות את התזה וסקוטלנד בראש כולנה. האיחוד הפרסונאלי בו ג'יימס ה-VI (סטיוארט) של סקוטלנד הפך לג'יימס ה-I של אנגליה ב-1603, הוא אולי הפחות רלאבנטי, מפני שבאותה תקופה מושג הלאום היה בחיתוליו וזכותו של המלך למלוך על ה"עם" שלו היתה נתונה משמיים או לכל היותר תלוייה בהסכמתם של הברונים והאצילים. עניין זה בא לידי ביטוי גם מאה שנים אח"כ כאשר ג'ורג ה-I מהנובר הפך למלך בריטניה (אנגליה וסקוטלנד). הוא זכה למלוכה הזו רק משום שהיה הפרוטסטנט הקרוב ביותר למלכה אן יורשת הכס הבריטי (היו לפחות 50 קתולים שהיו קרובים יותר ממנו אבל להם כבר היה אסור להפוך לראשי הכנסייה האנגליקנית). בעקבות עלייתו לכס המלכות ניסה ג'ורג' דנן ל"אנגלז" את הסקוטים על מנת להפוך את ממלכתו ליותר אורגנית ואינטגרלית. התוצאה היתה עוד 50 שנים של מלחמות, קרבות ודיכוי חסר רחמים המתוארים בספר "החטוף" של ר.ל. סטיבנסון. רצונם של הסקוטים באיחוד עם אנגליה, אם מתעלמים לרגע מן העובדה שה"סקוטים" היו איחוד גאוגרפי של לפחות 3 קבוצות נבדלות ובעלות רצונות הפוכים, בא לידי ביטוי כאמור ב-100 שנה של מה שקרוי המרידות היעקוביניות וגם קרב קולודן הידוע בו הביס הדוכס מקמברלנד, נכדו של ג'ורג' ה-I, צבא יעקוביני (ברובו סקוטי) בראשות צ'רלס אדוארד סטיוארט לא הביא לידי סיום את המרדנות הסקוטית. הנה כי כן אע"פ שהפרלמנטים האנגלי והסקוטי אוחדו כבר ב-1707, הסקוטים מעולם לא קבלו את האיחוד והוא בא לקיצו בימינו אנו כאשר הפרלמנטים הופרדו בחזרה. עד כאן הסכמתם של הסקוטים לחיות תחת "כיבוש". ואגב ליוונים יש היסטוריה ארוכה של מאבקים ברומאים ובאיטלקים והם אף פעם לא הכירו בריבונות הרומאית עליהם, מה גם שבסופו של דבר הם נטלו את השלטון בחזרה לידיהם במה שידוע כאימפריה הביזאנטית, כך שברוב מוחלט של זמן השותפות היוונית-רומאית, דווקא היוונים היו בשלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרת את "החטוף" של סטיבנסון, אולי מישהו יוכל לעזור לי לאתר סיפור מדע-בדיוני (דומני שהוא זכה באיזה פרס כמו הוגו או נבולה והתפרסם באסופה של סיפורים כאלה, אבל אינני בטוח) שמורכב מסדרה של מכתבים שמתחילים בדרישה של הוצאה לאור ממישהו לשלם עבור עותק של "החטוף" שנשלח אליו בדואר ומסתיים בכך שהמנוי... אזהרה: למי שלא יודע על מה אני מדבר ולא רוצה לפגום בהנאה אפשרית מומלץ לא לקרוא מתחת לקו . כשתגענה התשובות אולי יתחשק לו לקרוא את הסיפור. _____ הפיטח ןוועב גרוהל אצומ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור נקרא ״מחשבים אינם טועים״ והסופר הוא גורדון דיקסון. תורגם לעברית על ידי עמוס ערן ופורסם בחוברת מספר 40 של פנטזיה 2000. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Computers Don't Argue [Wikipedia] -אזהרת ספוילר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, עיקר שכחתי: מלבד "החטוף" של סטיבנסון, מעורב בסיפור חוב השאלת הספרים המסתיים באופן כה טראגי, אחד הספרים האהובים עליי ובכלל - קים / רודיארד קיפלינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה! ולשאלה הבאה: איך נקרא הספר הראשון בסדרת "הספורטאים הצעירים"? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעט, אלון, בעט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליודעי ח"ן זאת היתה שאלה רטורית (בשעתו התשובה עליה זיכתה את איזי בכמה שקלים). אבל הנה שאלה אחרת: מה אמרה המורה למר עמית כאשר הוא הגיש לה חיבור כתוב בעפרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור האאוטינג מסתבר שאיזי היה קצין שלי במילואים אי אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המידע הזה פורסם באייל בשעתו כך שלא עשיתי אאוטינג לאיש (או לפחות כך אני מקוה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרתי במשרד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבצע מימון המונים להעלאת גליונות "פנטזיה 2000" לרשת בעיצומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Yey! תרמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה הסיפור עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לך הסיפור מתקשר אסוציאטיבית עם סיינפלד? יש שם כמה אפיזודות שקשורות להשאלת ספרים ואאז"ן סיינפלד אפילו מסתבך עם הבלש של הספריה שלו או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרק המדובר של סיינפלד לא זכור לי, אבל הומור מקאברי ואסקלציה של טעויות בעולם קפקאי1 בהחלט מתאימים לסידרה. ______________ 1- לטובת סרת התרבות: לא, לא קפקפים. פרנץ קפקא [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר מאשר לסיינפלד ל''תרגיע''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |