בתשובה לירון, 04/02/16 18:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוא ענה תשובה עניינית, בניגוד לתגובה שלך. המאגר הביומטרי שומר נתונים שהם חלק מהזהות הבלתי משתנה שלך. למשל, מישהו יכול להתחזות לך אם הוא יכול להציג לאמצעי זיהוי אלקטרוני שמחפש טביעת אצבע את טביעת האצבע הגנובה שלך. הנתונים היבשים על מהלכי האשראי שלך הם אולי ידע מעניין(לא ברור מאד למה הוא מעניין), אבל לא כזה שמאפשר למישהו לגנוב את הזהות שלך, על כל המשתמע מכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התירוץ המוסרי של מאור נשמע לי קצת מוזר: מעולם לא שמעתי טענה שעל מידע התלוי באישיותו ובמעשיו של הפרט, הזכות לפרטיות חלה במידה פחותה. הסטודנט אחראי לציוניו, לכן כולם רשאים לדעת אותם? הפרט אחראי למצבו הכלכלי, לכן השכנים רשאים לדעת את דירוג האשראי שלו? מוזר. (אנשי שמאל יסתייגו מעצם ההנחה שאנחנו אחראים למצבנו הכלכלי.) מתנגדי המאגר הביומטרי התריעו מפני הפגיעה בפרטיות. הסיוט הטכנולוגי (הבדיוני) שלהם היה משקפי מציאות מועצמת, שבהם מופיעה מעל ראשי אנשים שמזדמנים לתוך שדה הראיה, בועה ובה שם ודירוג אשראי. אתה טוען טענה חדשה (לא זו של מאור ציון) שאינה נכונה ביחס למראה הפנים, וגם נאחז בקוריוז ההתחזות באמצעות טביעת אצבע מזוייפת. אני לא רוצה לחדש כאן את הדיון הישן בטענות אלו, שאני מיחס להן משקל נמוך. אבל בלי קשר למשקל שאתה מיחס להן, הסכנה הטמונה בחשיפת המאגר הביומטרי נובעת מ"שיתוף פעולה" עם מאגרים חשופים אחרים1. מדוע שפר גורלו של המאגר הביומטרי, והוא זכה להתלהמות תקשורתית מסיבית, ולעומתו מאגר נתוני האשראי - אחד השותפים ההכרחיים לעבירה, והמכיל בפני עצמו מידע רגיש - מעורר פיהוק רחב? סדר היום הציבורי שלנו אינו מושפע באופן שיוויוני ע"י כלל האזרחים, אלא מובל ע"י מעטים. יתכן שלחלק מאיתנו יש קצת פחות רצון חופשי ועצמאות בגיבוש עמדותיהם, ממה שנוח להם להאמין. לכן חשוב לדעתי לשים לב לאנומליות בתשומת הלב הציבורית, ואולי אפילו לחשוד שיש אג'נדה מאחורי האנומליות האלו. 1 האמת היא שמאגר נתוני האשראי אינו זקוק לסיוע מהמאגר הביומטרי. מכריך וידידך יודעים את שמך וכתובתך, ואני חושש שחלקם לא יעמדו בפיתוי הסקרנות לחטט ב"נתונים היבשים" שלך, אם המאגר יחשף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאגר אשראי יש בעוד מדינות1 השאלה היא לא אם הוא ייפרץ, אלא מה הדבר הכי חמור שעלול לקרות כשהוא ייפרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמה שלך, מעסיק רשאי לבקש מסטודנט את גליון הציונים שלו (זה תמיד הדבר הראשון שאני מבקש), אבל לא את גליונו הרפואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ההבדלים-כביכול המהותיים בעיני הוא שמאגר אשראי הוא (כאילו) וולונטרי. לא רוצה להיות במאגר? אל תשתמש באשראי. הזכות לקחת הלוואה היא לא זכות טבעית שמוקנית לכל אזרח, ולכן אם הגופים המלווים רוצים להתנות את מתן ההלוואה בהכנסה למאגר, זו זכותם. לעומת זאת, לקבל שירותים מהמדינה זו זכותו של כל אזרח ולכן להתנות את הזכות הזו בכניסה למאגר זה מקומם. כמובן שבפועל קשה מאוד להסתדר בעולם המודרני ללא כל מגע עם המגזר הפיננסי (מילא לקחת הלוואה, אבל הבנק יכול להחליט שגם כדי לפתוח לך חשבון אתה צריך להיות במאגר). לכן בפועל המאגר הזה הופך למאגר חובה. הבדל נוסף שאני יכול לחשוב עליו, הוא שמאגר נתוני אשראי הוא איחוד של נתונים שקיימים כרגע במאגרים נפרדים (לבנקים ולחברות האשראי כבר יש את כל האינפורמציה שתהיה במאגר, רק שאסור להם לשתף אותה ביניהם). הקמת המאגר לא תדרוש ממני "לתת" שום אינפורמציה. לעומת זאת המאגר הביומטרי דורש מאיתנו לתת לשלטון אינפורמציה נוספת שלא היתה ברשותו לפני כן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |