|
||||
|
||||
ולגבי המשך הטיעון שם, לא ברור לי מה מפתיע אותך כל כך. גם מלה''ע השניה התנהלה מחוץ לחוקי המלחמה, ואיש לא נתן את הדין על פשעי המלחמה שביצעו בעלות הברית - לא הרוסים על הברוטליות שלהם בגרמניה ולא הבריטים והאמריקאים על ההפצצות המכוונות נגד אזרחים בגרמניה וביפן. הסיבה לכך שהדבר לא הפריע לעולם המערבי היא שמדינות הציר הפכו להיות מזוהות (בצדק) עם רע מוחלט, ונגד רע מוחלט נדמה שכל האמצעים כשרים. דאעש הצליח לקנות לעצמו מעמד דומה. הוא הרג לאין ערוך פחות סורים מאשר אסד, כמובן, אבל אסד לא פרסם סרטוני עריפת ראשים. לכן דאעש נתפש כגוף שאין לברור באמצעים במאבק מולו, ופגיעות באזרחים נתפשות כמחיר נסבל למען הבסתו. אילו היתה מדינה שהיתה עומדת מאחוריו היא היתה יכולה להצביע על הפגיעות האלה ולזעוק, אבל אין כזו. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך קצת אנאכרוניסטית, לא? הרי החלק של "חוקי המלחמה" שאתה מדבר עליו (אמנת ז'נבה הרביעית) נחתם אחרי ובעקבות מלחמת העולם השניה. להבנתי גם הפושעים הנאציים לא נשפטו על הפצצות על ערים אזרחיות מכיוון שהדבר נחשב ללגיטימי עד אותה תקופה. |
|
||||
|
||||
היו מספיק פשעי מלחמה גם לפי אמנת האג שהיתה בתוקף מ-1907. אונס וביזה כפי שהרוסים הפעילו בגרמניה ובמקומות אחרים היו, כמובן, אסורים (ואלה לא היו מקרים בודדים אלא מדיניות). אמנת האג אוסרת על תקיפת או הפצצת ישובים אזרחיים לא מוגנים. מרשל האוויריה הבריטי, ארתור "המפציץ" האריס הודה שהוא הניח שאם הגרמנים ינצחו הוא יעמוד לדין כפושע מלחמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |