 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוכן להסכים שהם לא שווים "הרבה", אבל למה הדיווחים עם עישון סיגריות או פעילות גופנית שווים יותר? אם אנחנו לא סומכים על דיווחים עצמיים רטרוספקטיביים ככלל (ואת זה כבר אמרת שאפשר לפתור עם ניהול יומן תוך כדי הניסוי, אבל לא משנה כרגע), לא ברור לי למה דוקא מחקרי התזונה הם אלה שבהם אתה מפקפק יותר מאשר מחקרים אחרים בתחום הסוציולוגיה/פסיכולוגיה/בריאות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי אנשים שסופרים סיגריות יודעים בדיוק כמה הם עישנו, וגם אלו שלא סופרים יכולים להגיע לאומדן קרוב מאוד לפי כמות הקופסאות שקנו. לעומת זאת הדיווחים של אנשים על תזונה בדיעבד לוקים בחסר. כשעישנתי ידעתי שאני מעשן קופסה (20) ליום. כאשר ספרתי סיגריות כהכנה להפסקת העישון זה יצא לא פחות מ 17 ולא יותר מ 24 ליום. בספירת קופסאות שקניתי לאורך זמן (6 פקטים בדיוטי פרי, 1200 סיגריות) זה יצא 19 ליום בדיוק. לעומת זאת אם אצטרך לדווח על התזונה שלי בלי שאני עורך רישום מדוקדק בזמן אמת אני משוכנע שאני אפספס בענק. עשיתי נסיון קצר לרשום בסוף היום את התזונה של אותו יום וגם בכך התקשיתי. הייתי צריך להתרכז ולהזכר שעה אחרי שעה ואז פתאום היה קופץ לי הזכרון שאכלתי גם את זה ושתיתי גם את זה. למחרת אין סיכוי שהייתי זוכר הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף כמעט כל סיגריה שנקנית זוכה לגשים את ייעודה בניגוד לחלקים די ניכרים מהמזון שנקנה. על הכמות הכללית של סיגריות שנקנות יש ללמ''ס נתונים טובים בזכות המכסים והמסים שמוטלים עליהן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |