|
ראשית, בדוק את העניינים לגבי אנגליה בצורה מאוד יסודית. זה לא כל כך קל לטייל חודש עם חתולים... ...וההסגר הוא לא עניין נוח או סביר במיוחד. מסתבר שיש בעולם אנשים שהמומחיות שלהם היא העברת חיות ממדינה למדינה באופן חוקי. דבר עם ראש ה-live animal desk של חברת התעופה שבכוונתך לטוס בה, וקבל מאדם זה את הפרטים *בכתב ועל נייר מכתבים רשמי של המדינות הנידונות*.
איך למדתי את זה? סוף הסיוט הישראלי שלי (שלושים שנה בפנים, בלי לרצות להיות שם אפילו יום אחד) היה בנמל התעופה נתב"ג, כאשר הפונקציונרים אסרו על חתולי את הכניסה למטוס. למה? משום שהמסמך שהבאנו להם לא היה המסמך המתאים. ולמה לא, אחרי ששאלנו שלוש פעמים וקיבלנו רשימת מסמכים בכתב ועמדנו בה בדיוק מפורט? ככה.
"אני לא יכולה להעלות את החתול למטוס, לא מקבלים חתולים בארה"ב" אמרה הפוסטמה עם מכשיר הקשר. "הייתם צריכים להביא את המסמך הארוך הזו, נו, דף נורא ארוך."
החתולים נשלחו (בסיוע אדיב של הוטרינר שלנו, שהוקפץ באמצע הלילה) כמטען, שבוע לאחר מכן, אחרי שסוף-סוף מישהו במשרד החלקאות הואיל בטובו להודיע שהמסמך שרצינו, אכן קיים וניתן להשגה.
והיה זה עוד פך קטן במסכת הייסורים שלי עם מדינת ישראל.
(והאם הייסור הנוסף היה באשמת סוכנת הנסיעות? לא, משום שהיא קיבלה את הרשימה ממשרד הבריאות. ואולי באשמת הוטרינר? לא, משום שהוא כבר הצליח לשלוח חתולים מישראל לארה"ב באמצעות *בדיוק אותם מסמכים* שהוא סידר גם לחתולים שלי. ואולי באשמת הפוסטמה? לא, בגלל שהיא יודעת *בדיוק* אילו מסמכים צריך. אבל *היא* לא העבירה את המידע לאף אחד. ולמה לה להעביר? היא לא עובדת של חברת התעופה, למה שהיא תכתוב להם מסמכים?)
|
|