בתשובה לעומר, 09/12/15 13:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לך על זה, אין לי ספק שאם תצליח לשנות מהיסוד התנהגות אנושית נפוצה מזה אלפי שנים, תרוויח על זה הרבה מאד כסף. אני בכלל לא בטוח שההתנהגות הזו לא רציונלית. יש הרבה רציונל בלהימנע מלחיות בחרדה מסרטן או מחלות לב, למרות ההסתברות הגבוהה לפגישה איתם מתי שהוא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק אותו רציונאל שאתה מחיל על סרטן, חל גם על טרור. למיטב ידעתי, פחד מטרור פוליטי הוא תופעה חדשה יחסית (עשרות שנים, לא אלפי שנים) - ואם כך, לפסימיות הפטאלית שאתה מציג אין בסיס היסטורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההבדל הוא שבטרור אפשר להילחם - בדרגות שונות של יעילות - אבל בסרטן כמעט ולא, או בתהליכים ארוכי שנים ואיטיים. חומת מגן והקמת גדר ההפרדה, למשל, הורידו את הטרור תוך שנה בכ-90%. שום פריצת דרך במחקר הסרטן לא הגיעה אפילו לעשירית מהשיפור הזה. לכן, האחרון נתפס כגזירת גורל, והראשון כתופעה לא-הכרחית ועל כן כזו שניתן להילחם בה מצד אחד, או לברוח ממנה למקום אחר מצד שני. וברגע שיש לך משהו אופרטיבי שניתן לעשות מול איום מסוים, הפחד ממנו הוא מניע רציונלי למדי שיגרום לך לעשות את זה. לפחוד ממשהו שאין לך איך להילחם בו או להימנע ממנו, כנראה שזה לא רק לא מועיל, זה אפילו מזיק (ראה ענייני סטרס מתמשך והשפעתם הבריאותית הניתנת לכימות). זה שתעבור לגור בקנדה לא ישפר את סיכוייך מול הסרטן, אבל כן ישפר את סיכוייך לא להיתקל בפלסטיני רצחני עם סכין/אקדח/חגורת נפץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעבור לגור בנורווגיה, תשפר את סיכויי ההשרדות שלך כתוצאה מתאונות דרכים בכ-50% (שיעור ההרוגים פר 100,000 רכבים הוא כמחצית מהשיעור בישראל). מאחר שמלכתחילה תאונות דרכים מסוכנות יותר מטרור, היה אפשר לצפות שכזה הבדל דרמטי יהיה גורם מכריע בשיקולי המהגרים מישראל. אולי זה באמת כך, אין לי נתונים, אבל אם תציע שיטה אמינה לבדוק את הנושא, אני מוכן להתערב על סכום נכבד שזה לא המצב. אני לא ממש בטוח למה טרור מפחיד ותאונות דרכים לא, אבל אני לא חושב שיש טעם להכנס לפרטי הרציונליזציה שאתה מציע: נראה לי שאין שום הסבר שאפשר לנסח במונחים של שיקולים רציונלים הנוגעים לניהול סיכונים אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: אם הטרור יהפוך לתופעה כרונית עם מס' קורבנות פחות-או-יותר קבוע ליחידת זמן הוא ייכנס לאותה מסגרת התייחסות כמו תאונות דרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שזה תרחיש בלתי אפשרי: אם כך יקרה, הטרור יפסיק להיות אפקטיבי, ואם כך יקרה, הטרור ידעך ויפסק, ואם כך יקרה, הטרור יאבד את התבנית הכרונית ממנה התחלנו (ואם כך יקרה, הטרור יחזור). כלומר אם המודל הפסיכולוגי שלך נכון (ועוד כמה תנאים...), צפויים גלי טרור מחזוריים ומפחידים - לא שגרה ואדישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקמת גדר הפרדה גם הפחיתה את תאונות חזית-חזית הקטלניות (תאונות אופס-נרדמתי-על-ההגה) ביותר מ 90% מוות בתאונת דרכים הוא לא גזרת גורל, אבל משום מה לא מתייחסים אליו כך. בחזרה לנושא- הפחד, רציונלי או לא, מפני פיגועים ב 2002 או מפני חל"כ ב 1991, לא אומר שהיתה מהם סכנה קיומית1 (ודאי שלא סכנה קיומית למדינה). חזרנו לנושא בגלל תגובה 669286 שם אני נשאל אם אני משנה את הרגשתי לאור חשש מפני פגיעה בתשתיות חיוניות. _______ 1 אודה ואתוודה שהבומים באמצע הלילה אחרי "נחש צפע" הראשון החרידו אותי מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נתון ממש מרשים - יש לך סימוכין? קצת קשה לי עם ההיטפלות לסכנה קיומית למדינה, כאילו היא המקור העיקרי לפחד ואיום ולפני שמגיעים אליו כל השאר בטל בשישים. המדינה מטרתה בטחונו, רווחתו וחופש הפעולה (טוב, לטעמי) של האזרח שלה. היא איננה גוף חי שמטרתו הראשונה במעלה היא שרידות אישית. מדינה שורדת שחיי תושביה בלתי נסבלים היא אופציה רעה מאד לאזרחים, גם עם על המדינה כיישות אין "איום קיומי". מדינות שרדו גם אחרי תוצאות נוראות לאזרחיהן - ראה יפן, רוסיה או גרמניה בסיום מלחה"ע. אז מה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |