בתשובה לנדב, 26/11/15 20:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשיבה אינה חפץ (זה, אומר לך ראובן, ההבדל בין "מוח" לבין "חשיבה"). אם אחרי מבט ב MRI היית אומר לה "אני מת על הפיתולים באונה הפרונטלית שלך" זאת כבר היתה יכולה להיחשב החפצה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או, ויכוחים קטנוניים על הגדרות ומשחקי מילים זה הסיבה שאני פה... אנחנו מדברים על צמצום בני אדם לכדי תכונה אחת בלבד, זה באמת משנה אם התכונה היא פנימית או חיצונית? למה האחד גרוע יותר מהשני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה משנה. בעולמנו הלא אידאלי, אנשים חשים שהפנימיות שלהם יותר ''שייכת'' להם ו''מייצגת'' אותם מאשר החיצוניות שלהם. עד אותו יום מבורך שגם מחמאה על פנימיות תחשב להחפצה, להחמיא למישהי על קולה הערב אינו באותו מעמד כמו להחמיא למישהי על דבריה המחכימים. אני חושב שזה נובע מכך שהתודעה היא בעצמה תכונה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובניסוח טיפה שונה: "אני חושב משמע אני קיים" הוא אמירה שונה מ"אני יפה משמע אני קיים". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |