בתשובה לאריק, 19/11/15 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תשומת לב רצינית עולה כסף: הפציינטים לא מחפשים קצת תשומת לב (את זה הם מקבלים כבר היום) אלא הרבה תשומת לב. כלומר: יותר זמן של מקצוען בתחום הרפואה (וזמן עבודה של המרפאה - שכר דירה). מעבר לכך, מה יכול הרופה המדומה לעשות מלבד הפניה לרופא? הוא הרי לא יכול אפילו לרשום כדורים (הפלסבו הידוע) וצריך אישור של הרופא לשם כך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לאפשר למרפא מוסמך לרשום פלסבו מכל הסוגים. אם מסדירים את המקצוע בחוק אז אין בעיה. אני חושב שאפשר לשדרג אחים ואחיות מוסמכים למרפאים בקורס לא ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז אפשר להבדיל בקלות בין תרופת דמה לתרופה אמתית: תרופה אמתית היא מה שרושם הרופא. האמת היא שיש מקום שבו פועל המודל הזה: חובשים בצבא. הם לא מורידים בהרבה את העומס מעל הרופאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק זאת, הם גם מעלים את העומס על החיילים עצמם. אני זוכר את התרופה הנפוצה שלהם מהטירונות - ההכרזה הגורפת ''תמשיך כמו פנתר'', שהצליחה לגרום לכמות נאה של שברי הליכה בדרגת חומרה הולכת וגוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תרופה אמיתית זה מה שרושם הרופא, אבל ממילא אם קיבלת אוזן קשבת וכדורים קיבלת את מה שבאת בשבילו. אם לא - כנראה אתה כן צריך רופא. אני מנחש שחיילים בצבא ממלאים ט102 מסיבות אחרות מאשר כדי לקבל אוזן קשבת, ויעידו שברי ההליכה בגדוד של הפונז. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |