|
||||
|
||||
יפה. איפה בחוק הזה כתוב שהממשלה צריכה לממן אבטחה למתקני הפקת הנפט? ושאלה אנקדוטלית: עד כמה מסמך שאחד הסעיפים בו הוא "19. בעל רשיון ישלם אגרת רשיון שנתית חמש לירות לכל אלף דונם: האגרה תשולם כל שנה מראש" אמור להיות רלבנטי ומייצג את המצב הכלכלי המצוי והרצוי בשנת 2015? |
|
||||
|
||||
אני לא משפטן. זה צריך לענות על שתי השאלות שלך. מאידך מישהו אמר (לא בדקתי) ששותפות לוויתן עברה על סעיף 27 לחוק. |
|
||||
|
||||
אם המתקנים נמצאים בשטח הטריטוריאלי של ישראל, ועניין האבטחה איננו אבטחה פרטית-עסקית אלא אבטחה אל מול טרור והתקפות המכוונות דווקא נגד ישראל וישראלים, אולי יש מקום לדרוש שהמדינה תגן על אזרחיה ורכושם. |
|
||||
|
||||
זה נכון גם למתקנים של חברת טבע, של קניון איילון ושל הבורסה ליהלומים ברמת גן. דא עקא, שכל החברות הפרטיות האלה לא מקבלות מימון מהמדינה עבור אבטחה שוטפת. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. המתקנים של טבע, קניון איילון והבורסה ליהלומים נמצאים עמוק בתוך מרכזים עירוניים בהם כבר מפטרלים ושומרים על הסדר כוחות הבטחון של ישראל. מטבע הדברים הם מוגנים יותר ונדרשים לנהל אבטחה ברמה האזרחית. שונה המקרה כאשר מדובר באסדת קידוח או שאיבה הנמצאת בלב ים, כאשר בגדול יש אפס נוכחות מסביב על מנת להתריע ולשמור והגישה קלה יותר לכוח תקיפה או ירי ארטילרי. כל אחד שנמצא בעיר (לכאורה) אינו צריך לדרוש אבטחה מיוחדת מן המדינה, כי מטבע הדברים כוחות הבטחון כבר מאבטחים אותו, בתוך שאר חולי ישראל. מה יעשה מי שהצבא לא מאבטח אותו מלכתחילה? |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי, גם כשכל המתקנים, בתי הקפה והקניונים נזקקו לאבטחה לא ''אזרחית'' בתקופת האינתיפאדה השנייה, הם שילמו על זה מכיסם הפרטי. |
|
||||
|
||||
נכון, כי זו היתה אבטחה יתירה על האבטחה שהמדינה סיפקה. והמדינה עצמה הגבירה באופן משמעותי את האבטחה הרגילה שלה. בנוסף, אין להשוות בין עלות האבטחה הנוספת שנדרשת מקניון, לעלות האבטחה הבסיסית והנוספת שנדרשת מאסדת קידוח או שאיבה. ואני מדבר על רמת המאבטחים וציוד האבטחה. |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שאסדת קידוח זה מקרה ייחודי? - זאת בדיוק הנקודה שלי. שמקרה ייחודי שדורש משאבים אדירים, ראוי שחלק מכספי המיסים שלי שיתבזבזו על שמירה על הונם ורכושם של נובל ותשובה, יסובסד על ידם. או על ידי התמלוגים הנוספים. |
|
||||
|
||||
יש צדק בדבריך, אבל נראה לי שצריך לחשוב גם על שיקולים נוספים. האחד הוא עניין הריבונות וההגנה הכללית על האזרחים. די ברור שהיציאה למלחמת לבנון או למבצע צוק איתן לא נועדה להקריב עשרות חיילים על מנת להציל כמה חטופים בודדים. נראה לי שהשיקול במקרים כאלה הוא להכריז בפומבי שהמדינה מגינה על אזרחיה ואבוי למי שיפגע בהם. כך כשרוצים לבדוק את היעילות של הנסיגה מלבנון או מעזה, בודקים לא רק כמה הרוגים היו לפני ואחרי, אלא גם איך זה משפיע על הידיעה הכללית שמדינת ישראל מגינה על אזרחיה, ועל ההעזה של גורמים חיצוניים לפגוע באזרחי מדינת ישראל. לכן כשהמדינה מקצה משאבים להגן על אסדת קידוח/שאיבה, היא לא מקצה אותם אך ורק כדי להגן על הונם של נובל ותשובה, אלא כדי להגן על טריטוריה ישראלית ולהכריז שמדינת ישראל שומרת על אזרחיה ורכושם. השיקול השני אומר שאם המדינה נתנה רישיון מטעמה לעבודה במקום כלשהו, המדינה צריכה לדאוג שהמקום יהיה בטוח לעבודה. אין תועלת או היגיון בכך שהמדינה תעניק רישיון ותגבה אגרות ותשלומי מיסים עליו, אם היא לא דואגת לאפשר סביבה בטוחה על מנת לממש את אותו רישיון. בערך כמו שאתה משלם אגרה על רישיון נהיגה או רישיון רכב, והמדינה דואגת שיהיו לך כבישים לנסוע בהם, בין רכבים שבטיחותם נבדקה ונהגים שנמצאו כשירים לנהיגה. לכן אני מצפה מחברות הקידוח לאבטח את עצמן כמו שכל עסק מאבטח את עצמו, ואני מצפה מהמדינה להגן עליהם ועל רכושם כשם שהיא מגינה על כל עסק הפועל כחוק. |
|
||||
|
||||
הם נמצאים בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל, אך לא בתחום המים הטריטוריאליים שלה. |
|
||||
|
||||
בסדר. אז ישראל צריכה להגן על הזכויות בתחום המים הכלכליים שלה, או שאין לה תחום של מים כלכליים... |
|
||||
|
||||
כבר למדנו במשבר של 2008 שיש שותפות בין הממשלה לתאגידים: הממשלה שותפה לקשיים ולהוצאות של התאגידים (במקרה הזה הוצאות ההבטחה)אך לא לרווחים שלהם. שהממשלה תקבל 60% מס? הממשלה מקבלת מטבע 25% מס חברות? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי איכשהו הממשלה מקבלת הרבה פחות מס מטבע, ושאר חברות גדולות. משהו עם רווחים כלואים או שקר כלשהו אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |