|
||||
|
||||
השינה הטובה במטוסים מבוססת על הידיעה שבמצבים חריגים הטייס האנושי יכול לקחת פיקוד על המטוס. גם הפקקים לא משהו. (בעצם, גם הם מפוקחים ע''י בני אדם). ברור שרציונלית אתה צודק, דברתי על תחושה וזו נוטה להיות גחמנית. בפרט כשילדיך מעורבים בעניין. |
|
||||
|
||||
קשה להתווכח על עניינים סובייקטיביים. אני הראיתי שבהסתכלות סטטיסטית, אחוז ניכר מהאנשים כבר היום מוכנים (ולעיתים ברצון רב) לאבד שליטה בכלי הרכב שמסיע אותם ולהעניק את האחריות למישהו או משהו אחר. ההשערה לפיה אנשים סומכים על יכולת הנהיגה של אנשים אחרים יותר מאשר על מערכות ממוחשבות לא קיבלה שום תימוכין מהצד שלך, מלבד הרגשתך האישית. לדעתי אפילו היום כבר חלק מהמערכות שמסיעות אותך הן אוטומטיות, כמו רכבות למשל או מטוסים שהזכרתי, אבל את לא מודעת לחלקן. אני לא רואה שום יתרון בנהג רכבת על פסים, כאשר ממילא מסלול הרכבת קבוע מראש, מלבד היכול האנושית לבלום כשיש מכשול על המסילה (וגם אז לא ברור שבזמן, ושמערכת התרעה לא היתה עושה זאת טוב יותר). קשה לי להאמין שיש לך בעייה לעלות עם ילדייך על רכבת. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שהראית את הנכונות להעביר שליטה למישהו אחר. התימוכין בנוגע למערכות אוטומטיות הוא בתכנית נשיונל ג'יאוגרפיק שבה אמרו בדיוק את זה. שהמערכות האוטומטיות כיום כה בטוחות שניתן היה להסתמך רק עליהן אבל מתוך ידיעה (מה מקור הידיעה הם לא פרטו) שאנשים לא יקנו כרטיסים לטיסות שאינן מאוישות בטייסים אנושיים, הם לא מציעים זאת. היו דוגמאות לכאן ולכאן. מקרים בהם מכשירים התקלקלו ותושיית הטיס מנעה התרסקות ומקרים בהם נתוני המכשירים דייקו אבל נראו כה מופרכים שהטייסים לא האמינו להם, ניסו לתקן והתרסקו. לגבי הרכבת, אני מסכימה. יתכן ומדובר בהסתגלות לשינויים כאשר אנחנו מודעים לקיומם. |
|
||||
|
||||
רק לגבי מכוניות, לדעתי השלב הבאמת בטוח יותר הוא השלב שבו השליטה האוטומטי היא ברמת התנועה הקבוצתית - אוטוסטראדה שבה כל המכוניות מתואמות ונוסעות בדיוק באותה מהירות הרבה יותר בטוחה מאוטוסטראדה שבה כל מכונית עושה מה שבא לה, ומתחמקת לוקאלית מבעיות ומכוניות אחרות. ומצד שני, תכף יגיב השוטה, חגבי הארבה בנחילים מסתדרים יפה מאד בעזרת כמה כללים לוקליים פשוטים... |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהדרישה שכל המכוניות יסעו באותה מהירות הכרחית. |
|
||||
|
||||
ודאי שלא הכרחית. רק נראה לי שכשהמהירויות היחסיות ביניהן הן מינימליות, הסיכוי לתאונות חמורות יורד. |
|
||||
|
||||
ומה יקרה אם פתאום מכונית סוטה מהכללים הללו? בין אם בשל תקלה ובין אם במזיד? |
|
||||
|
||||
אז כמובן המכוניות הקרובות אליה מגיבות לוקאלית לשינוי בתנאים, כאן זה מכוניות אוטומטיות חכמות, לא בקרת שיוט מהאייטיז. |
|
||||
|
||||
לא סתם "מגיבות לוקאלית" אלא נוגחות בה בעדינות מאחור כדי להפעיל את המנגנון האוטומטי שגורם לה לרדת בעדינות אל השוליים ולעצור. אם גם הוא מקולקל (מי האידיוט שקנה מכונית צרפתית?) מכונית אחת נצמדת אליה מלפנים ומאיטה, בזמן שאחרות סוגרות את נתיבי המילוט האפשריים של המכונית הסוררת. התהלוכה כולה נוסעת למוסך הקרוב, וכמה נהגים מעוצבנים יאחרו לעבודה ויתבעו נזיקין מבעל המכונית המקולקלת. אבל הם ישארו בחיים וגם זה משהו. עם כמה מערכות מקבילות שממונות על הביטחון אני חושב שאפשר להקטין כמעט לאפס מקרים של runaway car, כשהעקרון המנחה הוא שבמקרה של ספק המכונית עוצרת בשוליים (לא צריך להדליק את מהבהבי החירום, כי שאר המכוניות לא זקוקות לאמצעי הפרימיטיבי הזה כדי להבחין בה). |
|
||||
|
||||
אתה יוצא לעקיפה וסומך על זה שיפנו לך את הדרך. פתאום מישהו שם לך רגל. או שכולם נוסעים בצורה מסודרת ולפי התור, ואתה עוקף דרך הפרצות (עוקף את התור). |
|
||||
|
||||
והכי חשוב: כשהיא כבר בשוליים, שאר המכוניות לא מתעניינות בה ולא מאיטות כדי לראות מה קורה ויוצרות פקק סקרנים של שני קילומטר וחצי שעה. רק זה יחסוך למדינה איזה מיליארד שעות עבודה בשנה. |
|
||||
|
||||
ומה אם יש נפגעים בתאונה? מפקירים אותם? |
|
||||
|
||||
מה פתאום, המכונית אוטומטית מתקשרת למגן דוד אדום ולמשטרה. |
|
||||
|
||||
וכמובן גם שמכוניות שהיו לידה עושות זאת (במקרה שהמשדר שלה נפגע בתאונה). לא כל כך שונה מזה שמכוניות (או הסלולארים שבתוכן) היום מדווחות לWaze על עומסים מקומיים. |
|
||||
|
||||
לדעתי זו עדיין הפקרת פצוע. |
|
||||
|
||||
אפשר כמובן לאפשר ל 5-10 מכוניות קרובות לעצור בצד לסיוע. לדעתי ההתנהגות של פקק סקרנים גורמת לסיכון הרבה יותר גבוה לשאר הנוסעים מאשר העזרה שיכול להגיש נוסע ארביטררי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |