בתשובה להאייל האלמוני, 20/04/02 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התגובה המיידית, כצופה חילוני מבחוץ, היא כמובן על הסקאלה בין שעשוע לזעזוע מהניכור למדינה. אבל במחשבה נוספת, אני מוצא עניין בכך שניתן גם ללמוד שהניכור הזה אינו מובן מאליו. הציבור שאליו פונה העיתון לא חוגג את יום העצמאות, ובכוונה רבה; אבל אילו הוא היה בטוח בעצמו בכך, טעות ההגהה התמימה היתה עוברת בשקט. אם, נניח, לקראת חג סוכות היתה מתפרסמת תמונת דוכן לולבים והכיתוב היה אומר "דוכן אתרוגים", איש לא היה מתרגש. יפה כאן, אולי, הכותרת של טל, בעניין אחר, "אסורה ובלתי נמנעת". בדומה להשוואה בין ישראל לנאצים, ההכרעה של חוגים חרדים אלו בעניין המדינה היא חד-משמעית וברורה. אבל הסוגיה עומדת שם בחלל האוויר, כך אני מתרשם, וללא הרף תובעת התייחסות והתמודדות. אני לא אומר שזה טוב או רע או מעודד או מיאש, אבל זה מעניין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, עיקר השעשוע שלי נובע מההפרזה המגוכחת וההתפארות העצמית לגבי ''זרם התגובות'' שיעלה את ערך המניות של בזק - שהרי לא יתכן שכ''כ הרבה טלפונים לא יביאו לשיפור משמעותי ברווחים של בזק. אם אנחנו מחפשים ניתוק מהעולם האמיתי - ההצהרה המופרכת הזאת היא לב ליבו של הניתוק הזה. אפילו כבדיחה זה פשוט מגוחך, והדגש העצום שהושם על העניין הזה הופך את כל העסק לעוד יותר מטופש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אולי הבעיה היא בי, אבל אותי המאמר שעשע, ומשום מה נראה לי כי זאת גם היתה כוונת המחבר, ללגלג על אותם קוראים אשר גם שמו לב לטעות, וגם טרחו להתקשר למערכת העיתון עקב כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |