בתשובה לקוף ירוק, 16/10/15 1:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פה אני חולק עליך לגמרי. בין לטוב או לרע, רוב ההיסטוריונים יגידו לך שמסמך וילסון ויותר מכך התכנית הוילסוניאנית (חבר הלאומים, זכות ההגדרה העצמית ללאומים השונים וכו') הוא אחד המסמכים החשובים בהיסטוריה. אני חושב שהרבה מאד היסטוריונים חושבים שהתכנית הוילסוניאנית היא שהובילה לפרוץ מלה"ע ה-II. אגב, וילסון הוא אולי המנהיג פוליטי היחיד שהיה גם פרופ' למדע המדינה (ונשיא אוניברסיטת פרינסטון). אוהדיו המעטים יגידו לך, שהתוצאות הטראגיות של כוונותיו הטובות נבעו לא מעט מבריאותו הרופפת אשר קרסה בדיוק כאשר נדרש מנהיג גדול כדי להוליך את העולם ואת ארה"ב כמנהיגה שלו אל עתיד טוב יותר. מחליפיו כבר היו אפסים מן הסוג הרווח ומוכר לנו היטב בהנהגות הפוליטיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...אוהדיו המעטים יגידו לך..." וילסון נחשב לפי כל מדד מוכר1 כנשיא המוצלח ביותר בתקופה שבין שני הרוזוולטים, ולרוב הוא ממוקם בעשרת הנשיאים המוצלחים ביותר (ז"א רק שני מדדים, שניהם של הוול סטריט ג'ורנל, מיקמו אותו במקום ה-11 ואף אחד לא מיקם אותו נמוך מזה). "... אני חושב שהרבה מאד היסטוריונים חושבים שהתכנית הוילסוניאנית היא שהובילה לפרוץ מלה"ע ה-II..." נראה לי שאם יש כאלה היסטוריונים הם מעטים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |