|
||||
|
||||
המולקולה הראשונה ששיכפלה את עצמה היא, לפי חוקי ההסתברות, די קרובה למולקולה הכי פשוטה שמסוגלת לבצע את הטריק הזה, כלומר פשוטה למדי, כך שבתחילה החיים חייבים להתפתח לכיוון של הוספת מורכבות פשוט משום שהאפשרות השניה אינה קימת. אינטואיטיבית, לפחות אצלי, ההרגשה היא שהעקרון של הוספת מורכבות נשאר נכון גם בהמשך, כלומר שיש באמת קשר ישר (כמובן עם יוצאים מהכלל וכל הממבו ג'מבו ההסתברותי) בין "התפתחות" לבין "מורכבות", אבל מסתבר שיש חולקים עלההנחה הזאת. טפילים רבים, למשל, הם דוגמא ליצורים שמתפתחים דווקא בכיוון ההפוך כלומר נעשים פשוטים יותר בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם לוותר על חלק מהפונקציונליות. האם הם רק דוגמא לאותה הסתייגות שציינתי בסוגריים, או אולי הם מראים שהקשר בין "התפתחות" ל"מורכבות" קיים רק בגלל נקודת המבט שלנו? אאל"ט ראובן1 קישר כאן פעם לאיזה מאמר שלמיטב זכרוני היה די מאלף בהציגו את התיזה האחרונה. נדמה לי שגם דוקינס דיבר על זה באיזה מקום, אבל אין לי קישור לא לזה ולא להוא. דה! __________ 1- צריך להוסיף עוד אאל"ט לפני שמו. |
|
||||
|
||||
_________ התכוונת אאל"ט2? |
|
||||
|
||||
____ יפ :-) |
|
||||
|
||||
בטון יותר רציני, עד כמה שאנחנו יודעים, המטרה של אבולוציה היא הישרדות ולא התחכמות. אתה יכול אולי למצוא קשר בין תחכום להישרדות, כמו היכולת לבנות איגלו או מזגן, אבל אז אתה מביט בדוגמה בודדת. אם תסתכל בטבע לפני היות האדם, נראה לי שהדומיננטיות לא היתה ביחס ישר לתחכום. קשה לומר שאוכלוסית הקופים, הדולפינים, או אפילו היונקים בכלל, הראתה איזו דומיננטיות יחסית לאוכלוסיות הפחות אינטליגנטיות, בהתאמה, בסביבות המחייה הרלבנטיות שלהן. וזה לפני שהזכרנו שיש איזה כמה עשרות מיליון חרקים על כל יונק על פני כדור הארץ. זה אולי אומר שאין יחס ישר בין תבונה לדומיננטיות לכל אורך הדרך, אבל בנקודה מסוימת (הסינגולריות הקודמת אם תרצה), כשהתבונה עולה מעבר לסף מסוים, משם והלאה היא כבר מפתחת דומיננטיות בקצב הולך ועולה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שעודף שכל קיים דווקא אצל חיות שבגופן יש פחות התאמה לתנאים מסוימים - השכל נדרש כדי להכיר וללמוד את המצב? במובן זה האדם דווקא פחות "מורכב" (כשרוני) מבעלי חיים אחרים. |
|
||||
|
||||
המלה שאתה מחפש היא ''מותאם (פיזית)'' כמדומני. |
|
||||
|
||||
הביטוי שהוא מחפש הוא ''אם לא בכוח אז במוח''. |
|
||||
|
||||
מוח גדול דורש משאבים (אנרגטיים) גדולים. למעשה, המוח, שמסתו 2% ממסת הגוף, צורך בין 20% ל60% מכמות הגלוקוז הנצרכת בגוף, כך שלמוח גדול, למרות היתרונות שלו, יש גם חסרון אבולוציוני ברור (ועוד לא נגענו ב"בעצב תלדי בנים") |
|
||||
|
||||
כמה אנרגיה (באחוזים) לדעתך היתה העלות של שלושה ק"ג נוספים של מוח (כולו ניאו קורטקס, כמובן, כי כל השאר כבר קיים) עבור ט-רקס בגודל בינוני? ובכמה אחוזים היתה תעלת הלידה צריכה להתרחב? לטי-רקס כזה היה נאו קורטקס כמו לעשרה אנשים ביחד, כלומר הוא היה חכם יותר ממירי רגב! |
|
||||
|
||||
בכמה אחוזים זה היה משפר או גורע את השרידות של אותו טי-רקס לעומת עמיתיו? |
|
||||
|
||||
ט-רקס עם יכולות אינטלקטואליות כבירות? קשה לי להעלות אורח חיים בו לא יהיה לו יתרון עצום על פני הטפשים שמסביבו. השאלה היותר חשובה היא איזה יתרון היה לכל שלב ביניים בדרך, כלומר האם שיפור קטן באינטליגנציה שלו היה מעניק לו יתרון, וגם כאן האינטואיציה שלי טוענת שהתשובה חיובית - אבל ייתכן שאני נגוע בהטיה אנושית. |
|
||||
|
||||
תראה, תשמע, עם מח גדול מדי הוא עוד עלול להשתכנע מדיונים באינטרנט שאומרים שבשר זה רצח. ברמה ההישרדותית זה ינטרל את רוב היתרונות האחרים. |
|
||||
|
||||
LOL
|
|
||||
|
||||
חלק מהענין הוא שברמת יציבות כלשהיא, ייתכן שיתרון קטן לא ישפיע/ייבלע ברעש של היתרונות שכבר היו לו ועזרו לו לשרוד כמה מיליוני שנים. טיעון דומה למשל מושמע כיום כלפי האנושות - שבגלל הקדמה הטכנולוגית, שעוזרת לפרטים להתגבר על מחלות ושאר קשיים, הלחץ האבולוציוני קטן עד מאד, ולכן שיפורים ברמה הפיזיולוגית האנושית יתמעטו וילכו. |
|
||||
|
||||
המציאות, כרגיל, מסרבת לשתף פעולה. |
|
||||
|
||||
אם כבר בטי רקס עסקינן, תדמיין טי רקס עם ידיים פרופורציוניות לגוף שלו, אפשר לחשוב על הרבה יותר יתרונות לכאלה לעומת מוח גדול. |
|
||||
|
||||
לא דוקינס (טוב, אולי גם הוא) אלא סטיבן ג'יי גולד בספרו "Full House". |
|
||||
|
||||
תודה. עכשיו כשהזכרת את הספר אני חושב שבאמת משם זכרתי זאת. |
|
||||
|
||||
כן. יתכן שצריך לעדן את הטענה: האבולוציה הולכת בכיוון של diversification. מטבע הדברים נוצרים ורסיות פשוטות יותר ומורכבות יותר. בד"כ השרידות של המתאימים הולכת לטובת הפשוטים יותר. מסיבה זו שורדים רק הורסיות המורכבות המוצלחות במיוחד. בצורה כזו הולך ונפתח פער בין מיני על מורכבים לבין המון מינים פשוטים אך יעילים. זו אולי הסיבה מדוע יש רק מין אחד של קופי-אדם אבל הרבה מאד סוגים של חד-תאיים ומטה. דומה שימים אלו מדגישים את מעמדה של האבולוציה כהסבר המוצלח היחיד לסוד החיים. העובדה שבע"ח מסויים נמצא בצמרת של שרשרת החיים אינה מעידה על איכויות טרומיות וטרנסצדנטליות שלו אלא רק על היותו מכונה ביולוגית מורכבת ומוצלחת (שרידה) במיוחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |