 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה אגב להקת הסרדינים משפרת את סיכוייהם? במבט ראשון זה נראה שהסרדינים המקובצים מקילים על הטורף לגרוף במעבר אחד עשרות סרדינים לתוך פיו, בעוד לו היו מפוזרים היה צריך לרדוף אחרי כל אחד בנפרד, וזה היה עולה לו בהרבה יותר זמן ואנרגיה. אלא אם אתה טוען שאיכשהוא הלהקה גם תוקפת את הטורף בחזרה - לא ברור לי איך, אבל אולי ברוח ימים אלה הסרדינים מצטופפים סביבו עד שהוא קורא חמס ועובר לשכונה שבה הכיתות יותר מרווחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלמראה תמונות הציד ההמוני של הסרדינים, לדוגמא, לא פעם חלפה גם במוחי המחשבה שסרדין שהיה נפרד לשלום מחבריו לזמן מה היה משפר את סיכויי ההישרדות שלו. מכל מקום, המחשבה הזאת נסתרה ע''י מחשבה אחרת לפיה אם זה היה המצב מן הסתם המוטציה שמאפשרת את זה היתה כבר מתרחשת פה ושם אצל כמה ממילארדי הסרדינים, וחיש קל האוקינוס היה מתמלא בסרדינים שמתפזרים לכל הרוחות ברגע שהם מותקפים (אם פולקסוואגן יודעים לזהות מתי הם במבחן רישוי, אפשר לצפות שגם הסרדינים מסוגלים להבחין במצבי חירום מסויימים) וחוזרים להתקבץ אחרי שהושגה הפסקת אש - אם יש ךחיים בלהקה יתרון עבורם במצבים רגועים. לא חקרתי לעומק, ואני רק משער שיחד עם הטורפים הגדולים מסתובבים בשטח גם הרבה טורפים קטנים יותר שמכירים את התרגולת, והם אלה שמחסלים את מי שמנסה לברוח. ייתכנו גם הסברים אחרים - תיכף יגיע אחד. לגבי להקות כלליות, ההגיון אומר בפשטות שהסיכוי של פרט להיות הכי קרוב לטורף מסויים עומד ביחס הפוך לכמות השכנים של אותו פרט, וזה מצטרף לאפקט הבלבול של ההמונים שמקשה על טורפים להתביית על פרטים. ייתכן שהמאינסטיקטים שנוצרו אצלם לפני עידן הציידים המודרניים הטיפוסיים שלהם (שוב - בעיקר יונקים, כלומר כאלה שלא היו בסביבה המון זמן, בסה''כ כמה עשרות מליוני שנים) מוטבעים עמוק מדי בגנום שלהם כך שבאמת זאת לא אסטרטגיה אופטימלית, אם כי המספרים העצומים שלהם, לפחות עד שהצטרף הצייד האחרון למשחק - מצביעיעים על כך שזאת לא אסטרטגיה גרועה. אפשרות נוספת היא שהם פשוט אוהבים לחיות בלהקה כי זה מרגיל אותם לצפיפות שתהיה להם כשהם יאוחסנו בקופסת פח קטנה. ביולוגים ימיים מוזמנים להראות לי שאני מקשקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, מבחינה אבולוציונית צריך לשאול מה ההסתברות של סרדינים נותבים להעמיד צאצאים פוריים - והישרדות אישית היא רק מרכיב אחד במשימה. האם יתכן שהסיכון של איבוד הלהקה (ובני הזוג) לאחר בריחה מוצלחת גדול מהסיכון להאכל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בהחלט אפשרות. אין לי מושג כמה קשה למצוא את להקת האם אחרי שהקשר איתה אבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש הרבה דגים בים. מעבר לכך, בלהקה יש יותר תחרות תוך־מינית. כולל (אם אנחנו בעניין הזה) על הפריית ביצים שבמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח קשה למדי. לרוג'ר ווטרס למשל זה לא הצליח במשך עשרות שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרטון רואים להקת GT תוקפת להקת דגי פיתיון. ה- GT נחשבים לנחשקים שבדגי הדיג ספורטיבי לצד מרילין והמאי מאי 1וטורפים אחרים. כמנתח מוח, אסטרונאוט וביולוג ימי אני יכול להציע סיבה שביולוגים ימיים למיטב ידיעתי טרם חקרו או עמדו על קנקנה. הדגים הטורפים בחאקי הגדול נחלקים לשלושה סוגים: הבריונים ששוחים מהר ורחוק, הגברתנים שמתקשים במקצים ארוכים ודגי הקבוצה השלישית הכוללת זנים שלא החליטו, בריונים בשלבי גדילה והרפתקנים שפרשו מאחת משתי הקבוצות העיקריות. רוב הקבוצות ודגי הפיתיון נעים בזרמים בעומק הים והאוקיינוסים. במילים אחרות, מה שקורה בקרבת החוף נשאר בקרבת החוף ואינו בא מלמד על הכלל. בין מאות הסוגים של דגי פתיון תמצא הבדל די קטן לעומת מגוון פנטסטי של טורפים. בדגי הפתיון הטבע העדיף ליצור כמות (וטעם פופולארי) וממליץ להרבות בתפילה. להקת דפי פתיון מספקת לחבירה הטעיה ויזואלית, סקס מזדמן לצד חיי חברה, (החזק אוכל ראשון), דאחקות (כן, יש דגים "שמשחקים") ואינטגלנציה מסתורית שקל להבחין בה בשעת מצוקה אבל היא פעילה רוב הזמן. בניגוד לסרטי הטבע מהסוואנה לדג פתיון אין כמעט סיכוי לברוח מביריון, גברתן או מתבגר. דגי פיתיון איטיים, לרוב צמחוניים ולפעמים פשוט הקטנים שבטורפים. כמו במאפיה גם אצל הטורפים המשפחה קודמת לכל ואם אין מספיק דגי פתיון אוכלים את הילדים. מבחינה אבולוציונית חשוב עד כמה האקונומיה האנרגטית תרמה להתנהגות הקהילתית של הטורפים והנטרפים לעומת ביטחון ורביה. טורף יכול לרדוף אחרי הטרף מספר מוגבל של פעמים וכנ"ל לגבי נסיונות הבריחה של דג פתיון. בעצם, הצורך בשימור מאזן אנרגיה מעל ל"קו האדום" דרוש לתזונה שמשרתת מצידה את השרידות ורביה. לכן אני מהמר שהשפעת "האקולוגיה האנרגטית" תרמה יותר לגיבוש הלהקות מבחינה אבולוציונית. 1 טורף יפהפה https://www.youtube.com/watch?v=oP1Qt_rMot4 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |