בתשובה לש''ק ריש, 18/04/02 23:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אותו כפר אפגני שנמחה מעל פני האדמה ו 700 מיושביו מצאו עצמם בקבר אחים, מה היה מצב צינורות המים בו לפני הפעולה האלימה שמחתה אותו ואחריה ? מה היה מצב התרופות שם ? האם נפגעו שם הדרכים ? האם ניזוקו בתים ? ואם הסיפור הזה נכנס בקושי למהדורת חדשות אחת, כמה סיפורים דומים מאפגניסטן קבורים בקבר אחים שמעולם לא התגלה ? ומרד האסירים האפגניים שדוכא ע"י הפצצתו מהאוויר ושרפתו על יושביו ישירות ע"י האמריקאים, האם נעשה לפי כל כללי ההומניזם ? למה זה לא עניין מעולם את אותו צדיק לרסן ? למה זה לא מעניין אותך ? איך זה שקליטת שקרים שמציגים אותנו באור אפל כל כך קלה ? אני מתכוון למשל לדבריך שדובר צה"ל הודה בהרס בתים על יושביהם, וגם למספר ההרוגים בסברה ושתילה לפי הערכת אמ"ן שמשתתפי האייל היו בטוחים שהוא 600 בעוד שהמספר שרשום בדוח כהן (שבו היה חבר גם הצדיק אהרון ברק), הוא 150 כשמתוכם פחות מעשרה "חשודים" כטבוחים. נניח אפילו שאמונתך העזה שרצינו לטייח את מה שקרה בג'נין היא נכונה. האם זו הנקודה הכי חשובה ? אינך יודע , אפילו מעולם המשפטים, שכל צד מנסה להדגיש את הצד החיובי שלו, והרבה פעמים "לשפצו" ? הרי לפעמים נדמה שזה עיקר עיסוקו של עורך הדין הפלילי. ואתה הרי שייך לצד הזה. מדוע כל הזמן אתה נראה כמו הפה של הצד השני ? אבל זו סתם הערת אגב. באמת אין אנו יודעים בינתיים מה בדיוק אירע בג'נין, מבחינת מספר החפים מפשע שנפגעו, ואיזה נזק נגרם לרכוש ללא צורך. אבל מה שכן אפשר לעשות הוא להסתכל על כל התמונה הזאת מנקודת מבט קצת פרספקטיבית, ולבדוק קודם כל את המניעים. האם לדעתך היה רצון שלנו לטבוח כמה שיותר אנשים, ובמיוחד חפים מפשע ואחר כך להסתיר זאת ? אם תשאל אותי אם זה הרצון של הצד השני אומר שבפרוש שכך הוא, אבל הם גאים בכך, אין להם שום רצון להסתיר זאת, ולא נראה שמישהו בעולם ממש מזדעזע מכך. בודאי תסכים עמי שלפחות מטרת המבצע במקום הייתה להשתלט עליו ולעצור את החמושים שהתנגדו, וביניהם בוני מעבדות המוות זורעי המוות ביישובינו, ולא הרג חפים מפשע. מה שאני יודע על ג'נין, גם ממקורות שאינם תקשורת הוא שבעצם דובר ביעד לא שונה מהקסבה של שכם, ואולי קטן יותר ופשוט יותר. כאן כמו במקומות אחרים בערי הגדה בחרו הרוצחים להסתתר בתוך אוכלוסייה בלתי לוחמת וחלק ממנה לא הצליח להתחמק, בגלל נושאי הנשק הפלשתיניים שלא הרשו להם לעשות זאת. השוני ממקומות אחרים היה ככל הנראה פעולה מעט איטית של כוחות מילואים שלנו, אמנם כוחות טובים ומלאי מוטיבציה, אבל בכל זאת פחות מנוסים בסוג לחימה זה, מכוחות שלנו שפעלו במקומות אחרים. התוצאה הייתה כישלון בכיבוש מהיר של מרכז ההתנגדות. הכישלון הזה הביא גם לנפגעים רבים אצלנו וגם לכל מיני לבטים איך להשיג את המטרה בכל זאת. היו מחשבות, למשל, על הפצצה מהאוויר בעזרת פצצות "ברזל" ללא חומרי נפץ או שימוש בתותחי וולקן כדי להרוס את הבתים שהפריעו למילוי המשימה, והדרכים האלה נדחו מטעמים הומניטריים ע"י קצינים במקום. היה אפשר לוותר. לומר שלא הצלחנו למלא את המשימה, ולהשאיר את הרוצחים מנצחים בקרב ההגנה. האם הייתה זו בחירה נכונה ? לדעתי לא. שיטות "אמריקאיות" כמו שרפת אותם אסירים מתמרדים שהזכרתי קודם, ע"י הפצצה מהאוויר, כלל לא נשקלו. אבל הוחלט בסופו של דבר להשתמש בדחפורים כדי לפנות דרך עד מרכז ההתנגדות, וזה היה הצעד שבעזרתו הצלחנו להשתלט בסופו של דבר על מרכז ההתנגדות ולגרום לכניעת מאות מגיניו. בג'נין, לפחות מבחינת התכנון לא הייתה כוונה שונה מאשר בכל מקום אחר, אלא הדברים התגלגלו מעט אחרת בגלל סיבות בלתי מתוכננות כפי שתיארתי. ההתמקדות של העולם שבדרך כלל הוא אדיש לסבל אוכלוסייה רחוקה בג'נין, נובעת מסיבות בלתי ענייניות. זה בדיוק כמו שבאו"ם כל מדינות העולם חוץ ממיקרונסיה מצביעות נגדנו. מבחינה סטטיסטית יש בתוצאה כזאת משהו מעוות משהו שקרי. זה כמו שבמדינות דיקטטוריות נבחר הרודן ברוב של כמעט מאה אחוזים. אני חושב שאחת הסיבות העיקריות לתופעה כל כך לא טבעית היא אנטישמיות. אולי סיבה אחרת היא אינטרסים. אבל למה אתה ודומיך מצטרפים למקהלת השקר הזאת איני יכול להבין. זה עוד פלא מפלאי עולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתעניין בטענות ההשוואתיות ("גם ארצות הברית..."). הן לא רלוונטיות בעיני. אם תגיד שיש לנו ויכוח על עובדות, אדום כאן, כי אני משוכנע בעובדות במידה מספקת, ואתה מצהיר שאין לך רצון בשלב זה לברר אותן. אבל אני כן חושב שבמשפט כמו "האם לדעתך היה רצון שלנו לטבוח כמה שיותר אנשים, ובמיוחד חפים מפשע ואחר כך להסתיר זאת" מסתתרת מידה גדולה של תמימות. צר לי, אבל צה"ל בשטחים גם בוזז את רכושם של פלסטינים, משתין פיזית על ראשיהם, מונע מנשיהם וטפם מים, מסרב להעביר להם מזון. אני מציע לך לנסות להסביר לעצמך את זה: http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?... ושוב, אם אתה מתכוון לחלוק על נכונות הטענות המובאות שם, אני לא מתכוון להיכנס לוויכוח הזה (חברי הטובים היו שם ודיווחו לי). תגיד שאתה לא מאמין ונוותר. אז לשאלתך, אני חושב שצה"ל רצה לסיים את הקרב עם מינימום נפגעים לעצמו (תחילה), במגבלות תדמית בינלאומית, ובשיקול אחרון – בבטחון האוכלוסיה. אני לא רוצה להתווכח על מהלך הקרב, כי ערפל הקרב לא מאפשר לברר את העובדות שהיו בו. אני מסכים שנקודת המוצא העקרונית היא שהיה שם קרב ולא טבח. די במה שקרה אחרי הלחימה כדי להעמיד את מפקדי צה"ל והדרג המדיני במקום של כבוד בין פושעי המלחמה. (נ"ב, הגיע הזמן לסלוח לי, או לפחות לשכוח לי, טענה שגויה אחת שהבאתי. כולם טועים, אפילו שמאלנים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובת אחד המשתתפים אני מבין שטענת "שקריות הגופות הממולכדות" עלולה להצטרף לטענה השגויה שעליה אני מתבקש לסלוח. אבל הסימפטום דומה. אין לך שום עובדות בעניין זה. אתה פשוט מעדיף לא להאמין לדובר הצד שלנו, ובכך אתה מחזק את תחושתי כלפיך. לגבי העובדות, או אי ידיעת העובדות אני חושב שכמעט ולא נותרה מחלוקת בינינו ואני מציע שוב לחכות. ומהקל אל הכבד: אי התענינותך בטענות השואתיות היא בעיני רמיסת הצדק. אנו חלק מהחברה האנושית, ולדעתי, ללא השוואה כזאת כל טענה מוסרית נגדנו נצבת על כרעי תרנגולת, והיא ממש חסרת משמעות, מובן ועניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגופות הממולכדות אינן לב הסיפור. אתה מתעלם מכל הטענות האחרות. זו הטענה העובדתית היחידה שהשארתי פתוחה מחוסר ידיעה. אני לא מתעניין בשאלה האם לארצות הברית יש זכות מוסרית להטיף מוסר. אני מתעניין בשאלה האם אוכל להישיר מבט לנכדיך. לשאלתך, אין לכינוי שלי קשר לשמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חלק לא ברור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מיצגים ראשי התיבות ש"ק, והאם ריש הוא שם המשפחה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עדיף להישאר בלתי מובן... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין אינו כלל אם לארצות הברית יש זכות מוסרית להטיף לנו מוסר, אלא מה הוא בכלל מוסר. הטענה שלי היא שללא השוואה כזאת אין משמעות למילה הזאת. אשר לכינוי. קרה לי פעם בחיים שמישהו גנב ממני פנקס צ'קים והחל לזייף את חתימתי ולהפיץ צ'קים שלי בחנויות. לא נגרם לי כל נזק כי הצלחתי לעלות על כך בזמן ולבטל את כל הצ'קים. אבל בתחילה לא ידעתי מי זה. ערב אחד כשהסתכלתי על צילום אחד הצ'קים המזוייפים עלתה בי בהבזק של רגע הדמות שבה מדובר. אחר כך (בשיתוף עם המשטרה) התברר שחשדי היה נכון,ומאד הייתי גאה בכשרון הבילוש שלי. אתמול היה לי רגע של תחושת גאווה דומה, אבל אני מקבל את דבריך כפי שהם, ומבין שהפעם טעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי במקרה מאמר של אהרון מגד שנראה כאילו אני כתבתי אותו: והוא באמת סוקר את התנהגויות העמים האחרים ומביא בין השאר את מקרה הפצצת העיר דרזדן, שאני מרבה להביאו. אני תמיד שמח להיתלות באילנות גבוהים וכמו שנתלתי בדרשוביץ אני ממהר להיתלות במגד. בהזדמנות זו רציתי עוד להסביר את שתי השורות הראשונות בתגובתי. כשאתה שואל האם בקתה נמוכה שנמצאת על פסגת האוורסט גבוהה מבנייני התאומים (ז"ל) התשובה יכולה להיות גם "כן" וגם "לא". השאלה למה מתכוונים, וללא הבנה למה מייחסים את הגובה אי אפשר להבין מה שואלים. כך בדיוק המוסר. אם אתה מייחס את ההתנהגות בג'נין למקובל במדינת ישראל אתה צריך לציין זאת, ואם נניח שמבחינה זו מדובר במקרה חמור, אינך יכול לבקר בגללו את ישראל, כי ביקורת על ישראל תמיד צריכה להיות יחסית למדינות אחרות. פשוט איני יכול להבין נושא זה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ש"ק הם האות הראשונה והאחרונה בשם משפחתך ? האים ריש היא האות הראשונה בשמך הפרטי ? האם אנחנו מכירים ? על משמעות הכינוי חשבתי תוך כדי צפיה ב "יוליוס קיסר" וזה היה הקש ששבר איזה גב גמל (שהוא חשד עמום ממושך זמן) הייתכן שאני טועה ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |