|
||||
|
||||
אם הטיעון היה רק "הגנה על שלום העיתונאים" הרי שהוא עדיין תקף שכן גם לאחר הלחימה נתגלו ומתגלות גופות ממולכדות. אשר לחשש, כאן יש לנו לא רק בעיה צבאית גרידא אלא בעיה של מלחמת תעמולה. האם יש תקדים משפטי להגנה על מדינה (או על צה"ל) מפני מלחמת תעמולה? |
|
||||
|
||||
התגלו גופות ממולכדות? (אני מתנתק מקריאת עיתונים אז אולי פספסתי) לא מכיר שיקול "תעמולתי" שמצדיק חסיון מידע. היום זה בשטחים ומחר זה בצנזורה על סרטים ומחזות או אפילו "סתם" בהחנקת הביקורת על ועדות הערר של הביטוח הלאומי וגופים דומים. הבעיה "בהסברה" היא לא בעיית הסברה (גופה פחות או גופה יותר), אלא היא בעיה במדיניות. |
|
||||
|
||||
בוא נמקד את השאלה. אם לצה"ל מגיע מידע שהפלסטינים עומדים לרכז גופות ולהציג אותן כאילו נטבחו בטבח המוני, האם יש אפשרות משפטית למנוע זאת? |
|
||||
|
||||
לדעתי (העניה) לא יתאפשר למנוע את הפרסום במצב כזה. ולא נתקלתי בשיקול כזה. צריך לזכור שאנחנו חיים במציאות גלובלית שבה לא ניתן להפריד בין עיתונות זרה לישראלית, ולכן הסתרת מידע היא הסתרה גם מהזירה הישראלית. המשפט לא ייתן יד לצנזורה פוליטית כזו. כי הרי "שלטון שקובע מה מותר לאזרח לראות סופו שיקבע מה מותר לאזרח לחשוב" (בלשונו של בית המשפט שקבע בשנות החמישים, למורת רוחו של הימין היום, כמה זכויות יסוד במדינה, שהיו יקרות מאוד לימין של אותם ימים, כשהיה במיעוט). גם התועלת שבדבר מוטלת מאוד בספק. הצגת הידיים הנקיות (או המלוכלכות קצת) טובה בדרך כלל מהסתרה מלאה המעלה חשש לקונספירציה של זוועות ממש. אלא אם אתה עושה זוועות ממש. (וכך הוא הדבר במספר לא מבוטל של מקרים בשטחים) וגם: ראיות לדיסאינפורמציה ברמה כזו – לא ראיתי; הא ראיה: דובר צה"ל אינו מצביע אפילו על מקרה יחיד של פברוק ראיות פלסטיני (להבדיל מטענות שקר), בעמוד המוקדש באתרו ל"דיסאינפורמציה פלסטינית" (http://www.idf.il/hebrew/news/lies.stm). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |